2,086
עריכות
דבר מלכות/חוקת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "ד" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
ח. ולהוסיף השייכות עם פרשת השבוע דשבת זו – פ' חוקת: | ח. ולהוסיף השייכות עם פרשת השבוע דשבת זו – פ' חוקת: | ||
הטעם לכך שנאמר "זאת חוקת '''התורה'''" על מצות פרה אדומה (אע"פ שהיא לכאורה רק מצוה אחת בתורה) – מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה/חוקת|לקו"ת ריש פרשתנו]] (נו, ב). ובכ"מ.}}, כיון שמצות פרה אדומה כלולה משני הענינים דרצוא ושוב: שריפת הפרה (רצוא), ו־ונתן מים חיים אל כלי{{הערה|פרשתנו יט, יז.}} (שוב), שבשני ענינים אלו דרצוא ושוב מתחלקת כללות התורה{{הערה|ולהעיר ש"רצוא ושוב" בגימטריא '''תורה''' (לקו"ת בחוקותי מט, ג), תרי"א (פי' הראב"ד לספר יצירה פ"א מ"ב), אותיות יראת – כנגד התרי"א מצוות התורה ששמעו ישראל מפי משה (מלבד אנכי ולא יהי' ש"מפי הגבורה שמענום" – מכות כד, רע"א). ויש לומר, שבזה מרומז שהענין דרצוא ושוב (כללות התורה) בא ע"י עבודת המטה (תרי"א מצוות ששמעו מפי '''משה''').}}: התשוקה והרצוא באהבה כרשפי אש דבנ"י להתעלות ולהכלל באלקות; ההמשכה והשוב להמשיך אלקות למטה, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}}. | הטעם לכך שנאמר "זאת חוקת '''התורה'''" על מצות פרה אדומה (אע"פ שהיא לכאורה רק מצוה אחת בתורה) – מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/חוקת|לקו"ת ריש פרשתנו]] (נו, ב). ובכ"מ.}}, כיון שמצות פרה אדומה כלולה משני הענינים דרצוא ושוב: שריפת הפרה (רצוא), ו־ונתן מים חיים אל כלי{{הערה|פרשתנו יט, יז.}} (שוב), שבשני ענינים אלו דרצוא ושוב מתחלקת כללות התורה{{הערה|ולהעיר ש"רצוא ושוב" בגימטריא '''תורה''' (לקו"ת בחוקותי מט, ג), תרי"א (פי' הראב"ד לספר יצירה פ"א מ"ב), אותיות יראת – כנגד התרי"א מצוות התורה ששמעו ישראל מפי משה (מלבד אנכי ולא יהי' ש"מפי הגבורה שמענום" – מכות כד, רע"א). ויש לומר, שבזה מרומז שהענין דרצוא ושוב (כללות התורה) בא ע"י עבודת המטה (תרי"א מצוות ששמעו מפי '''משה''').}}: התשוקה והרצוא באהבה כרשפי אש דבנ"י להתעלות ולהכלל באלקות; ההמשכה והשוב להמשיך אלקות למטה, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}}. | ||
ויש לומר שרצוא ושוב הם ע"ד החילוק בין שבעה (ימי השבוע) ועשרה (ימי החודש): רצוא מורה על עבודת התשוקה והעלי' למעלה מן העולם, עד באופן דכלות הנפש למעלה מהגבלת הגוף – ע"ד הענין דעשרה, שמגיע לבלי גבול (שלמעלה מעולם). שוב הוא העבודה מלמעלה למטה – להמשיך את האורות בכלים למטה, העבודה כנשמה '''בגוף''' דוקא, שלזה צריכים להמשיך ע"פ הכלים והגדרים דהגוף והבריאה – ע"ד הענין דשבעה (גדר הבריאה). ושלימות העבודה היא בחיבור שניהם יחד: ביחד עם הרצוא וכלות הנפש צריכה להיות העבודה כנשמה בגוף, ובהרצוא צריכה להיות מורגשת הכוונה שצריכים להמשיך זאת למטה; ובהשוב גופא צריך להיות מורגש ש"על כרחך אתה חי"{{הערה|אבות ספ"ד.}}, כיון שבהיותו נשמה בגוף נמצא הוא ברצוא תמידי למעלה. | ויש לומר שרצוא ושוב הם ע"ד החילוק בין שבעה (ימי השבוע) ועשרה (ימי החודש): רצוא מורה על עבודת התשוקה והעלי' למעלה מן העולם, עד באופן דכלות הנפש למעלה מהגבלת הגוף – ע"ד הענין דעשרה, שמגיע לבלי גבול (שלמעלה מעולם). שוב הוא העבודה מלמעלה למטה – להמשיך את האורות בכלים למטה, העבודה כנשמה '''בגוף''' דוקא, שלזה צריכים להמשיך ע"פ הכלים והגדרים דהגוף והבריאה – ע"ד הענין דשבעה (גדר הבריאה). ושלימות העבודה היא בחיבור שניהם יחד: ביחד עם הרצוא וכלות הנפש צריכה להיות העבודה כנשמה בגוף, ובהרצוא צריכה להיות מורגשת הכוונה שצריכים להמשיך זאת למטה; ובהשוב גופא צריך להיות מורגש ש"על כרחך אתה חי"{{הערה|אבות ספ"ד.}}, כיון שבהיותו נשמה בגוף נמצא הוא ברצוא תמידי למעלה. | ||