2,086
עריכות
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ד. מזה ישנו לימוד מיוחד בדורותינו אלו: | ד. מזה ישנו לימוד מיוחד בדורותינו אלו: | ||
ידוע הפירוש{{הערה|[[תורה אור/שמות|תו"א ר"פ שמות]].}} בדברי כלב (בפ' שלח{{הערה|[[במדבר פרק יג|יג, ל]].}}) "עלה נעלה" (ב' עליות, וע"ד "ואנכי אעלך גם עלה"{{הערה|[[בראשית פרק מו|ויגש מו, ד]].}}) – שזה קאי על ב' עליות: העלי' הראשונה מגלות מצרים לארץ ישראל ובנין בית המקדש, והעלי' השני' מגלות זה האחרון לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה ובנין ביהמ"ק השלישי (הנצחי); ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} – כשם שעיקר תכלית המכוון של גלות מצרים ה"ה בכדי לקבל את התורה במתן־תורה (תורה הנגלית{{הערה|תו"א שם.}}), "כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לע"ל" (כפי שרש"י מפרש על "ישקני מנשיקות פיהו"{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]].}} – "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"{{הערה|וראה לקו"ש חכ"ב ע' 77 הערה 68. וש"נ.}}). | ידוע הפירוש{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/שמות|תו"א ר"פ שמות]].}} בדברי כלב (בפ' שלח{{הערה|[[במדבר פרק יג|יג, ל]].}}) "עלה נעלה" (ב' עליות, וע"ד "ואנכי אעלך גם עלה"{{הערה|[[בראשית פרק מו|ויגש מו, ד]].}}) – שזה קאי על ב' עליות: העלי' הראשונה מגלות מצרים לארץ ישראל ובנין בית המקדש, והעלי' השני' מגלות זה האחרון לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה ובנין ביהמ"ק השלישי (הנצחי); ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} – כשם שעיקר תכלית המכוון של גלות מצרים ה"ה בכדי לקבל את התורה במתן־תורה (תורה הנגלית{{הערה|תו"א שם.}}), "כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לע"ל" (כפי שרש"י מפרש על "ישקני מנשיקות פיהו"{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]].}} – "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"{{הערה|וראה לקו"ש חכ"ב ע' 77 הערה 68. וש"נ.}}). | ||
והיות שצריך להיות "טועמי' חיים זכו"{{הערה|פע"ח שער השבת רפ"ג. מג"א או"ח סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. ועוד.}} (בסוף אלף הששי, ערב שבת הגאולה{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תקלא. סה"מ השי"ת ע' 245. ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254, 256. וש"נ.}}) – לכן{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ח"כ ע' 173.}} הי' גילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ב(מחצית השני' של) אלף הששי, מתחיל ע"י הבעש"ט והמגיד (תורת החסידות הכללית), ואח"כ – באופן של התלבשות בחכמה בינה ודעת (תורת חסידות חב"ד) – ע"י אדמו"ר הזקן (ובפרט לאחר הגאולה די"ט כסלו, בחודש השלישי דחדשי החורף, ע"ד חודש סיון, החודש דמ"ת, חודש השלישי דחדשי הקיץ{{הערה|אלא שכסלו שייך בעיקר לנסתר דתורה כו' – לקוטי לוי יצחק אגרות ע' רה. ע' ריז.}}) ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו – אשר גילוי תורת החסידות היא ההתחלה – באופן של "טעימה" עכ"פ, אבל היא נותנת טעם בכל הענין (כפשטות הענין של טעימה) – דגילוי פנימיות התורה דלע"ל. | והיות שצריך להיות "טועמי' חיים זכו"{{הערה|פע"ח שער השבת רפ"ג. מג"א או"ח סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. ועוד.}} (בסוף אלף הששי, ערב שבת הגאולה{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תקלא. סה"מ השי"ת ע' 245. ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254, 256. וש"נ.}}) – לכן{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ח"כ ע' 173.}} הי' גילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ב(מחצית השני' של) אלף הששי, מתחיל ע"י הבעש"ט והמגיד (תורת החסידות הכללית), ואח"כ – באופן של התלבשות בחכמה בינה ודעת (תורת חסידות חב"ד) – ע"י אדמו"ר הזקן (ובפרט לאחר הגאולה די"ט כסלו, בחודש השלישי דחדשי החורף, ע"ד חודש סיון, החודש דמ"ת, חודש השלישי דחדשי הקיץ{{הערה|אלא שכסלו שייך בעיקר לנסתר דתורה כו' – לקוטי לוי יצחק אגרות ע' רה. ע' ריז.}}) ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו – אשר גילוי תורת החסידות היא ההתחלה – באופן של "טעימה" עכ"פ, אבל היא נותנת טעם בכל הענין (כפשטות הענין של טעימה) – דגילוי פנימיות התורה דלע"ל. | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
ודוקא ע"י סיום העבודה בחצי כדור התחתון, עד בהתחתון תחתון ביותר – "מעלים" ומגלים את '''כל''' הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך", כולל גם הגג של הבנין, אשר "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט.}} – כל זה "מתעלה" (נפעל) ע"י העבודה (הגבהה) של התחתון ביותר. | ודוקא ע"י סיום העבודה בחצי כדור התחתון, עד בהתחתון תחתון ביותר – "מעלים" ומגלים את '''כל''' הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך", כולל גם הגג של הבנין, אשר "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט.}} – כל זה "מתעלה" (נפעל) ע"י העבודה (הגבהה) של התחתון ביותר. | ||
ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|[[דניאל פרק ז|דניאל ז, יג]]. סנהדרין צח, א.}} – כל בני ישראל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, נמצאים בארצנו הקדושה, יחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים את כל זה ביחד, יחד עם "כספם וזהבם אתם"{{הערה|[[ישעיה פרק ס|ישעי' ס, ט]].}}, העבודה דאהבת ה' ויראת ה'{{הערה|ראה [[תורה אור/וישב|תו"א ר"פ וישב]].}}, שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]].}}. | ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|[[דניאל פרק ז|דניאל ז, יג]]. סנהדרין צח, א.}} – כל בני ישראל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, נמצאים בארצנו הקדושה, יחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים את כל זה ביחד, יחד עם "כספם וזהבם אתם"{{הערה|[[ישעיה פרק ס|ישעי' ס, ט]].}}, העבודה דאהבת ה' ויראת ה'{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/וישב|תו"א ר"פ וישב]].}}, שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]].}}. | ||
י. הלימוד מכל זה: | י. הלימוד מכל זה: | ||