קונטרס ומעין מבית ה'/מאמר ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''{{עוגן|פרק א|פרק א.}}''' וכל זה הוא במדרי' הקדושה, שאלקות מאיר בגילוי בבחי' התלבשות, והמלבש בטל ודבוק בו, אבל בסט"א שאין האלקות מתלבש בתוכה בפנימית, כ"א מקיף עליה מלמעלה לבד, כי מאחר שהן תועבת ה' אשר שנא וההשפעה להם היא רק כמאן דשדי בתר כתפוי שלא מרצונו ממילא אינו בבחי' התלבשות פנימי, וכמו עד"מ באדם למטה כשרוצה באיזה דבר, ה"ה מתלבש בהדבר ההוא בפנימיותו (ער טוט זיך אָן אין דעם) ומתקשר ומתאחד בו, וכמו אב הלומד עם בנו ורב עם תלמידו, הרי מצד האהבה אל הבן או אל התלמיד ורצונו בו שרוצה שיבין היטב, ה"ה מתלבש ומתקשר בו להשפיע לו השכל בגילוי ממש (לפי ערכו) ושיתקבל בו הענין היטב בכלי שכלו, שידע ויבין את הענין שכלי, משא"כ בדבר שאינו רוצה בו אינו מתלבש בו כלל ועומד ברחוק ממנו, וכך יובן למעלה, דבסטרא דקדושה נמשך מבחי' פנים דרצון העליון שהוא בחי' גילוי ונמשך בבחי' התלבשות פנימי בתוכם ממש ומתאחד עמהם, משא"כ בסט"א אשר שנא ה' אינו מתלבש בהם בבחי' פנימי, כי אם בבחי' מקיף לבד, שמובדל ומרוחק מהם לגמרי, ואינו מתערב עמהם, כ"ש שאינו מתאחד עמהם כלל וכלל, ומאחר שהאלקות מובדל ומרוחק לגמרי מהסט"א, לכן היא בעצם בחי' מות ממש, וגם מעט מזעיר אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחי' גלות ממש בתוכה בסוד גלות השכינה, ומשו"ז נקראים ג"כ אלקים אחרים, (לעיל מ"ב פ"ב נת' הטעם שנק' אלקים אחרים מצד שרש יניקתם, וכאן מבאר מצד עצמם, והא בהא תליא), שהיא ע"ז ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחי' גלות בתוכה אינה בטלה כלל לגבי קדושת הקב"ה, כי בסטרא דקדושה שמאיר גילוי אלקות לכן הם בבחי' ביטול אל האור והחיות האלקי, וכמו עד"מ באור וחיות הנפש שמתלבש באברי הגוף, הרי האברים בטלים אל הנפש, ולכל אשר יחפוץ יטנו, והיינו לפי שהאור וחיות הנפש מאיר בגילוי ממש באברי הגוף ונרגש בהם, משו"ז המה בטלים אל האור והחיות, אבל כשאינו מאיר בגילוי ממילא אין המלבש בטל אליו, וכמו אדם הקשור בשק אין החשק בטל אל האדם, וכמו"כ הוא בענין הגלגולים, כאשר נפש האדם מתגלגל בגוף הבהמה אין הבהמה בטלה אל נפש האדם מפני שאינו מתגלה בה, כ"א הוא אסור וקשור שם כמו אדם הקשור בשק וכמו בבית האסורים, וזהו הנקרא גלות שאינו מתגלה שם כ"א אסור וקשור לבד, ומשו"ז אין גוף הבהמה בטל אל נפש האדם, וכן יובן למעלה, דבסטרא דקדושה שהאור והחיות אלקי מאיר בגילוי ונרגש בהם האור והחיות האלקי לכן הם בטלים אל האלקות, אבל בסט"א שאינו מאיר שם גילוי האור והחיות כ"א הוא בבחינת גלות בהם לכן אינם בטלים אל אלקות.