284
עריכות
לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ואת"ל שבנין מזבח זה (השלישי) הי' בגלל הבשורות טובות שנתבשר קודם בואו לחברון [ומה שבנה המזבח בחברון דוקא, הוא רק משום שזהו המקום שאליו בא לאחרי קיום ציווי הקב"ה<ref>אבל ראה אברבנאל כאן: שעם היות שאמר ית' לאברם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה הנה הוא בענותנותו לא עשה כן כו'. וראה גם לקו"ש ח"ז (ע' 81, 86) שכ"ה לפרש"י (יב, ד) ש"וישב" כאן הוא ל' עכבה.</ref> (בבשורת הארץ) "קום התהלך בארץ גו'"<ref>להעיר מש"ך עה"ת הנ"ל הערה 14.</ref>] — אין שום שייכות, לכאורה, בין טעם בניית המזבח למקום זה דוקא; והכתוב הרי מדייק "ויבן שם מזבח"? ע"ד הפשט יש לבאר הקשר דמזבח זה למקומו, כי זה הי' המקום הראשון בארץ ישראל שבו נתיישב אברהם אבינו בקביעות. שהרי עד אז הי' אברהם במצב של "הלוך ונסוע"<ref>יב, ט.</ref>, "וילך למסעיו"<ref>יג, ג.</ref>, ורק בבואו לחברון התיישב בארץ, כמ"ש<ref name=":1" /> "וישב באלוני ממרא אשר בחברון" (וכמסופר לאח"ז, שאברהם ישב שם כ"ה שנה<ref>פרש"י וירא כא, לד.</ref>). ובמילא מובן, שזהו המקום המתאים להודות להקב"ה על "בשורת (התיישבותו — קבע ב)א"י". | ואת"ל שבנין מזבח זה (השלישי) הי' בגלל הבשורות טובות שנתבשר קודם בואו לחברון [ומה שבנה המזבח בחברון דוקא, הוא רק משום שזהו המקום שאליו בא לאחרי קיום ציווי הקב"ה<ref>אבל ראה אברבנאל כאן: שעם היות שאמר ית' לאברם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה הנה הוא בענותנותו לא עשה כן כו'. וראה גם לקו"ש ח"ז (ע' 81, 86) שכ"ה לפרש"י (יב, ד) ש"וישב" כאן הוא ל' עכבה.</ref> (בבשורת הארץ) "קום התהלך בארץ גו'"<ref>להעיר מש"ך עה"ת הנ"ל הערה 14.</ref>] — אין שום שייכות, לכאורה, בין טעם בניית המזבח למקום זה דוקא; והכתוב הרי מדייק "ויבן שם מזבח"? ע"ד הפשט יש לבאר הקשר דמזבח זה למקומו, כי זה הי' המקום הראשון בארץ ישראל שבו נתיישב אברהם אבינו בקביעות. שהרי עד אז הי' אברהם במצב של "הלוך ונסוע"<ref>יב, ט.</ref>, "וילך למסעיו"<ref>יג, ג.</ref>, ורק בבואו לחברון התיישב בארץ, כמ"ש<ref name=":1" /> "וישב באלוני ממרא אשר בחברון" (וכמסופר לאח"ז, שאברהם ישב שם כ"ה שנה<ref>פרש"י וירא כא, לד.</ref>). ובמילא מובן, שזהו המקום המתאים להודות להקב"ה על "בשורת (התיישבותו — קבע ב)א"י". | ||
אמנם עדיין אין הענין מתיישב כל צרכו (בדרך הדרש). כי את"ל שמזבח זה (השלישי) בא (רק) על הבשורות "כי גו' לך אתננה גו' ושמתי גו'", הו"ל להדגיש (עכ"פ — לרמז) בהכתובים שבנינו הי' בסמיכות ובהמשך לשמיעת הבשורות; אבל בלשון הפסוק מודגש ההיפך, ההפסק והשהיי' שבין בשורות אלו לבנין המזבח — "ויאהל אברם ויבא וישב גו' (ורק אח"כ) ויבן שם מזבח לה'"<ref>דאם בא להדגיש שזה הי' אחר קיום ציווי ה' "קום התהלך בארץ גו'", הו"ל להכתוב להדגיש העיקר "וילך אברם גו'", ולא (רק) "ויאהל אברם" (וראה ש"ך עה"ת שם). ולהעיר שבדפוס ראשון דפרש"י שם יג, יח איתא "ויאהל אברם, שחזר לאשתו כשראה שאינו מוליד פירש ממנה כיון שאמר לו הב"ה ושמתי את זרעך חזר לה". — אבל ליתא בשאר הדפוסים וכת"י (שתח"י).</ref>. ולכן מסתבר, שבנין המזבח הי' (גם) ענין בפ"ע, בשייכות להתיישבותו בעיר חברון<ref>להעיר ממדרש הגדול פרשתנו יג, יח — הובא לקמן בפנים סעיף ח.</ref>. ג. ויש לומר הביאור בזה: אמרו חז"ל<ref>תנחומא פרשתנו ט. ועד"ז בב"ר פ"מ, ו.</ref> "סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו", מעשה אבות סימן לבנים, וכמ"ש הרמב"ן<ref>פרשתנו יב, ו. וראה שם יב, יו"ד. יד, א. תולדות כו, א. וישלח לב, ד. וראה גם בהנסמן בהערה 63.</ref> ד"כולם (כל מעשי האבות) באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו", ואולי י"ל, שמעשה האבות הוא סימן, גרם<ref>וע"ד שמצינו בנוגע לסימני טהרה וטומאה דבהמה, ד"הסימנים הם הגורמים הטהרה והטומאה (אבל בסימני עופות וסימני חי' לגבי חלבה זה רק הוה סימן (המברר) איזהו הטהור ואיזה היא החי')" — צפע"נ על הרמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"א ה"א. וראה לקמן ע' 117 הערה 17.</ref> למאורעות הבנים. ועפ"ז בעניננו, מזבחות אלו שבנה אברהם הם הם ההכנה ונתינת כח לעבודת הקרבנות<ref>ואף שגם יצחק ויעקב בנו מזבחות, כנסמן לעיל הערה 18 (וראה פרש"י בלק כג, ד "אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות כו'"), יש בהם "סימן לבנים" משלהם. ולהעיר שבמדרשים הנ"ל (הערה 27) מפורש הענין דמעשה אבות סימן לבנים רק בנוגע לאברהם — "סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו", ומפרט כו"כ דברים שאירעו לאברהם ואירעו עד"ז לבניו.</ref> (של בני ישראל) ע"ג המזבח במשכן ומקדש. | |||
וזוהי נקודת הטעם שבנה אברהם שלשה מזבחות — כי ב"מזבח" של ה"בנים" מצינו ג' פעולות וענינים, ש(ה"סימן" ו)נתינת הכח להם הם שלשה מזבחות אלו שבנה אברהם. וההסברה: בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז"ל<ref>כתובות י, ב.</ref> — "מזבח, מזיח ומזין מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות<ref name=":2">ל' הגמ' שם.</ref> (רעות מעל ישראל<ref name=":3">פרש"י שם.</ref>); מזין, בזכות הקרבנות העולם נזון שהקרבנות באין מן המזון וגורמין לו ברכה<ref name=":3" />; מחבב את ישראל אל אביהם<ref name=":3" />; ומכפר עונות<ref name=":2" />. ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) "מזין" — השפעת מזון לעולם, ב) "מזיח ומכפר" — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) "מחבב את ישראל אל אביהם". | |||
והנה, חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב"ם<ref>הל' מעשה הקרבנות פ"א ה"ב.</ref> מחלק את הקרבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש<ref>מדרש תדשא (הנק' ג"כ ברייתא דר"פ בן יאיר) פי"ב*. ס' רזיאל המלאך (בשינויים קלים). | |||
*הובאו קטעים מפרק זה בס' הרוקח בתחלתו. הגהמ"י הל' יסוה"ת פ"ב.</ref> מצינו שמחלקם לשלשה — "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד<ref>ראה גם רמב"ן פרשתנו טו, ט.</ref>, שניהם באים לכפרה. | |||
ועפ"ז יש לומר, ששלש פעולות הנ"ל שבקרבנות מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות<ref>ראה באופן אחר קצת — חדא"ג מהרש"א כתובות שם. והמבואר בפנים הוא ע"פ המדרש תדשא.</ref>: שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו (שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף) על ידי הקרבת קרבן לה', כך "בזכות הקרבנות העולם נזון"; חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו "מזיח. . מכפר"; והעולה, שהיא כליל לה', ענינה ל"חבב ישראל אל אביהם"<ref>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</ref>, ובלשון המדרש<ref>מדרש תדשא וס' רזיאל המלאך שם. ע"ש.</ref>, ש"העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים (בעיקר?, גם?) לתועלת המקריב (או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים), משא"כ העולה באה רק "לכבוד הקב"ה בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים<ref>וראה גם אדר"נ רפ"ד.</ref>. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות]] | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||