2,372
עריכות
דבר מלכות תצא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים
(תיקונים) |
(תיקונים) |
||
| שורה 120: | שורה 120: | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
יב. ויש לקשר האמור לעיל לתוכן הזמן שבו קוראין פרשיות אלו – כידוע | יב. ויש לקשר האמור לעיל לתוכן הזמן שבו קוראין פרשיות אלו – כידוע<ref>של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).</ref> ש"המועדים של כל השנה . . בכולם יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן" – חודש אלול: | ||
חודש אלול הוא חודש האחרון דכל השנה, שבו עושים חשבון־צדק של העבודה דכל השנה, על מנת לתקן ולהשלים כל עניני העבודה דתורה תפלה וגמ"ח | חודש אלול הוא חודש האחרון דכל השנה, שבו עושים חשבון־צדק של העבודה דכל השנה, על מנת לתקן ולהשלים כל עניני העבודה דתורה תפלה וגמ"ח<ref name=":1">ומרומז גם בהר"ת דאלול – חמשת הר"ת דתורה ("אנה לידו ושמתי לך"), תפלה ("אני לדודי ודודי לי"), גמ"ח ("איש לרעהו ומתנות לאביונים"), תשובה ("את לבבך ואת לבב"), וגאולה ("אשירה לה' ויאמרו לאמר"), כמדובר כמ"פ (ראה לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך. וש"נ).</ref>, ע"י עבודת התשובה<ref name=":1" /> (כמרומז במ"ש בפרשתנו<ref name=":2">כא, יג.</ref> "ובכתה את אבי' ואת אמה ירח ימים"<ref>ראה ל"ת להאריז"ל עה"פ.</ref>), ועי"ז באים להשלימות דהגאולה<ref name=":1" /> (כמרומז במ"ש בפרשתנו<ref name=":2" /> "ואחר כן תבוא אלי' ובעלתה והיתה לך לאשה", "דהיינו כענין שנאמר<ref>הושע ב, יח.</ref> ביום ההוא וגו' תקראי לי אישי"<ref>לקו"ת ריש פרשתנו לו, סע"ב.</ref>, כמארז"ל<ref>שמו"ר ספט"ו.</ref> "לימות המשיח יהיו נישואין, שנאמר<ref>ישעי' נד, ה. – הפטרת שבת זו.</ref> כי בועליך עושיך"), וגם חודש ההכנה להתחלת העבודה דשנה הבאה. | ||
ועפ"ז יש לומר, שבחודש אלול מודגש חיבור ב' הענינים דעבודה ושכר – שהתחלת העבודה דשנה הבאה היא לאחרי ובהמשך לשלימות העבודה (ובמילא גם תשלום השכר) דשנה החולפת. | ועפ"ז יש לומר, שבחודש אלול מודגש חיבור ב' הענינים דעבודה ושכר – שהתחלת העבודה דשנה הבאה היא לאחרי ובהמשך לשלימות העבודה (ובמילא גם תשלום השכר) דשנה החולפת. | ||
וענין זה מרומז גם בהשם אלול, ר"ת "אני לדודי ודודי לי" | וענין זה מרומז גם בהשם אלול, ר"ת "אני לדודי ודודי לי"<ref name=":3">ב"ח או"ח רסתקפ"א (ד"ה והעבירו).</ref> – שבהתחלת העבודה באופן של אתערותא דלתתא ("אני לדודי" ואח"כ "ודודי לי") מודגשת תכלית השלימות דכל העבודה (שכר), היחוד ד"אני"<ref>כולל גם נפש הבהמית, ש"בבינוני (מדת כל אדם) . . היא היא האדם עצמו" (תניא פכ"ט).</ref> ו"דודי" (כנס"י והקב"ה) באופן של נישואין, "והיו לבשר אחד"<ref>בראשית ב, כד.</ref> ("ישראל וקוב"ה כולא חד"), כמודגש בסיום וחותם הארבעים יום שמרומזים בד' היודי"ן שבס"ת ד"אני לדודי ודודי לי"<ref name=":3" /> – יום הכיפורים, "יום חתונתו", "שניתנו בו לוחות אחרונות"<ref>תענית כו, ב במשנה ובפרש"י.</ref>, ועד לשלימות הנישואין לימות המשיח. | ||
ולהעיר, ש"נישואין" הוא גם מלשון "'''נשא'''", נשיאות ראש, ששלימותה במשיח, שנאמר בו "ירום '''ונשא''' וגבה מאד" | ולהעיר, ש"נישואין" הוא גם מלשון "'''נשא'''", נשיאות ראש, ששלימותה במשיח, שנאמר בו "ירום '''ונשא''' וגבה מאד"<ref>ישעי' נב, יג.</ref>, ועל ידו נעשית שלימות הנשיאות ראש דכאו"א מבנ"י, ובפרט ע"י ניצוץ משיח שבו<ref>ראה מאור עינים ס"פ פינחס.</ref>, בחי' היחידה, "יחידה לייחדך", שמיוחדת עם יחידו של עולם<ref>ראה לקו"ת ראה כה, א. כו, א. וראה גם לקו"ת פרשתנו לו, ג ואילך. ובכ"מ.</ref>. | ||
והדגשה מיוחדת בכהנ"ל ב(חודש אלול ד)שנת ה'תנש"א – "'''תנשא'''" | והדגשה מיוחדת בכהנ"ל ב(חודש אלול ד)שנת ה'תנש"א – "'''תנשא'''"<ref>כלשון הכתוב (בפרשה שבה נתפרש ע"ד ביאת המשיח) "'''תנשא מלכותו'''" ("שיבוא אחריו דוד ושלמה" (בלק כד, יו"ד ובפרש"י), ומשיח הוא מזרע דוד ושלמה (סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב. ועוד)) – לשון הבטחה, וגם לשון ציווי (בהקדמת הנתינת־כח).</ref> בלשון ציווי – הן בנוגע להתגלות וביאת המשיח ש"'''נשא''' גו' מאד", והן בנוגע '''להנישואין''' דכנס"י והקב"ה שבימות המשיח, ובלשון הילקוט שמעוני<ref>ישעי' רמז תצט. – ושם: "מלך פרס מתגרה במלך ערבי כו' ואומר להם (הקב"ה לישראל) בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם הגיע זמן גאולתכם" – ע"ד ובדוגמת מ"ש בפרשת השבוע "ושבית שביו גו' ולקחת לך לאשה", שכתוצאה ממלחמה של ב' אומות בינם לבין עצמם, "שביו" ד"אויבך" (כנ"ל סי"א), נעשה אצל בנ"י ("לא עשיתי אלא בשבילכם") זמן הגאולה, "'''ושבית''' שביו גו' ולקחת לך לאשה", שרומז על הנישואין דהקב"ה עם כנס"י (כנ"ל בפנים).</ref>: "שנה שמלך המשיח נגלה בו . . עומד על גג בית המקדש . . ואומר ענוים הגיע<ref>להעיר מלקו"ת ר"פ שמיני: "להגיע", אן רירען בל"א" (כלשון הכתוב בנוגע לגאולת פורים: "'''ותגע''' בראש השרביט" (אסתר ה, ב)).</ref> זמן גאולתכם"<ref>ומסיים: "ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר (ישעי' ס, א. – התחלת הפטרת ש"פ תבוא) קומי אורי כי בא אורך . . באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל, שנאמר (שם, ג) "והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך כו', ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח וכו'".</ref>, וכיון שנמצאים בחודש '''האחרון''' של השנה, אי אפשר לדחות ח"ו וח"ו קיומה של הבטחה זו, וצריכה להתקיים תיכף ומיד, ועד ביום הש"ק זה<ref>ובפרט שיום השבת שייך '''לגאולה''' – "מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (תמיד בסופה), ובפרט יום השבת בחודש אלול שמפטירין בו '''בנחמות הגאולה''', "שבע דנחמתא", ובשבת פרשת תצא (כשר"ח אלול חל בשבת) – שתי הפטרות (רני עקרה ועני' סוערה), נחמה בכפלים (וכפל – כולל הכפל דשבת – שייך לגאולה).</ref>. | ||
ובפשטות – שחודש אלול דשנת תנש"א הוא סיום וחותם "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", ובמילא, מקבלים תיכף ומיד '''השכר''' דימות המשיח ותחיית המתים, ועד להשכר דאלף השביעי, "מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" – אבל '''בהוה''', ביום זה ("ביומו תתן שכרו"), ובפרט קרוב לסיומו (בזמן המנחה), וברגע זה ממש. | ובפשטות – שחודש אלול דשנת תנש"א הוא סיום וחותם "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", ובמילא, מקבלים תיכף ומיד '''השכר''' דימות המשיח ותחיית המתים, ועד להשכר דאלף השביעי, "מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" – אבל '''בהוה''', ביום זה ("ביומו תתן שכרו"), ובפרט קרוב לסיומו (בזמן המנחה), וברגע זה ממש. | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
יג. ובחודש אלול עצמו עתה הוא יום – י"ד אלול: | יג. ובחודש אלול עצמו עתה הוא יום – י"ד אלול: | ||
א י"ד אלול הוא ערב (והתחלת | א י"ד אלול הוא ערב (והתחלת<ref>כי, מילוי ושלימות הלבנה הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), שהוא בין י"ד לט"ו.</ref>) ט"ו אלול שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"<ref>זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.</ref>, שרומז על השלימות דישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"<ref>ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.</ref> ו"עתידין להתחדש כמותה"<ref>נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).</ref>, ובפרט שחידוש ושלימות הלבנה הוא עי"ז שמקבלת אור השמש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא, ע"ד ובדוגמת ענין הנישואין דהקב"ה ("שמש הוי'") וכנס"י (לבנה). | ||
ב "מי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג", "שלושים יום | ב "מי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג", "שלושים יום<ref>ובלשון הכתוב בריש פרשתנו: "ירח ימים".</ref> לפני הרגל"<ref>שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תכט.</ref> (דכיון שחודש אלול הוא חסר<ref>וי"ל חסר למעליותא, ע"ד ובדוגמת "ונפקדת כי יפקד מושבך", שע"י חסרון הלבנה בערב ר"ח (יום הכ"ט), נעשה תיכף מולד הלבנה בר"ח (משא"כ בחודש מלא, ר"ח שלאחריו עיקרו ביום השני דר"ח).</ref>, מתחילים השלושים יום שלפני חג הסוכות בי"ד אלול) – התחלת ההכנה ל"זמן שמחתנו", שלימות (– חזקה) השמחה ("שלש שמחות כתיב בחג"<ref>יל"ש אמור רמז תרנד.</ref>), הקשורה עם הגילוי דיוהכ"פ ("יום חתונתו") שבו נעשה היחוד דהקב"ה וכנס"י, ובפרטיות יותר, "שמחתנו לשון רבים, שמתחברים ב' השמחות יחד, השמחה שמלמעלה למטה ישמח<ref>תהלים קד, לא.</ref> ה' במעשיו עם השמחה שמלמטה למעלה ישמח<ref>שם קמט, ב.</ref> ישראל בעושיו"<ref>לקו"ת דרושי שמע"צ פח, ד.</ref>, שבזה מודגש החיבור דכללות העבודה ("היום לעשותם") עם השכר ("למחר לקבל שכרם"), כי, "מעשיו . . זהו כללות ענין היום לעשותם . . וכשיושלם בחינת היום לעשותם יומשך מזה שישמח ה' במעשיו . . והשמחה זהו גילוי פנימיות עתיק" (שיתגלה לעתיד לבוא)<ref>לקו"ת שם פט, ריש ע"ב. – ועיי"ש (פט, א־ד) ב' האופנים (בחינות) בזה, תחיית המתים ואלף השביעי, או לאחר אלף השביעי. ואכ"מ.</ref>. | ||
יד. והוספה מיוחדת בדורנו זה – שערב שבת זה ("מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"[109]), הוא ביום י"ג (גימטריא ד"אחד") אלול, הוא, יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [ולפנ"ז (ביום רביעי, "קמי שבתא"[110]), י"א אלול, יום הנישואין של אביו כ"ק אדנ"ע, ושממלא מקומו הוא בנו יחידו[111]כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו], ולאח"ז ובהמשך לזה (במוצאי שבת) ט"ו אלול, יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים ב(יום השלישי[112] ד)שבעת ימי המשתה דנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בשנת נזר"ת[113]), שממנו באה ההצעה לאביו לייסד הישיבה, ונתמנה ע"י אביו למנהל־פועל דהישיבה: | יד. והוספה מיוחדת בדורנו זה – שערב שבת זה ("מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"[109]), הוא ביום י"ג (גימטריא ד"אחד") אלול, הוא, יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [ולפנ"ז (ביום רביעי, "קמי שבתא"[110]), י"א אלול, יום הנישואין של אביו כ"ק אדנ"ע, ושממלא מקומו הוא בנו יחידו[111]כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו], ולאח"ז ובהמשך לזה (במוצאי שבת) ט"ו אלול, יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים ב(יום השלישי[112] ד)שבעת ימי המשתה דנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בשנת נזר"ת[113]), שממנו באה ההצעה לאביו לייסד הישיבה, ונתמנה ע"י אביו למנהל־פועל דהישיבה: | ||
| שורה 164: | שורה 164: | ||
ויה"ר שע"י הדיבור וקבלת החלטות טובות בכהנ"ל נזכה תיכף ומיד שהקב"ה יתן לכאו"א מישראל כל המצטרך לו, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ועאכו"כ בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובלשון הכתוב בפרשה שקורין במנחה: "כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה", ותיכף ומיד[131] "ולקחת מראשית כל פרי האדמה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם"[132], ועד לסיום הפרשה (שקורין במנחה): "השקיפה[133] ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל"[134], החל מהברכה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. | ויה"ר שע"י הדיבור וקבלת החלטות טובות בכהנ"ל נזכה תיכף ומיד שהקב"ה יתן לכאו"א מישראל כל המצטרך לו, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ועאכו"כ בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובלשון הכתוב בפרשה שקורין במנחה: "כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה", ותיכף ומיד[131] "ולקחת מראשית כל פרי האדמה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם"[132], ועד לסיום הפרשה (שקורין במנחה): "השקיפה[133] ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל"[134], החל מהברכה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. | ||
----*) כולל גם ענינים אחדים מהשיחות די"א, י"ג וט"ו אלול. – ע"ד תוכן ימים הנ"ל ראה לקמן סי"ג. | ----*) כולל גם ענינים אחדים מהשיחות די"א, י"ג וט"ו אלול. – ע"ד תוכן ימים הנ"ל ראה לקמן סי"ג. | ||
[109]) ע"ז ג, סע"א. | [109]) ע"ז ג, סע"א. | ||