לקוטי אמרים · פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק מד – אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"'''

לאחר שהוסברו ביסודיות{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים, [[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מג|מג]].}} הדרגות '''הכלליות''' בעבודת ה'{{הערה|עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.}}, מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר{{הערה|מכאן ועד [[לקוטי אמרים · פרק נ|פרק נ]].}} אופני התבוננות '''פרטיים''' המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות{{הערה|להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.}} מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל{{הערה|מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים [[לקוטי אמרים · פרק מז|מז]]־[[לקוטי אמרים · פרק מט|מט]].}}.

{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד}}

בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים [[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מג|מג]]. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.}}:

:#יש לדעת שאהבות אלו אמיתיות אצל כל יהודי גם כשרק מבינן בשכלו – ולא מרגישן בליבו{{הערה|ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).}}.

:#למרות יתרונן על אהבת עולם – גם בה{{הערה|שהיא כרשפי אש.}} יש יתרון עליהן{{הערה|כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן '''בהפלאת''' אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.}}, ולכן אין להסתפק בהן אלא צריך להתאמץ להשיג גם אותה).

{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק מג|פרק מג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מה|פרק מה]]}}