2,372
עריכות
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ' לשם לקוטי אמרים · פרק נ בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק נ | '''פרק נ – אהבת כלות הנפש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה | סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה – אלא מה רוצים ממני. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ'}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* ב[[ | * ב[[לקוטי אמרים · פרק מג|פרק מג]] הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין. | ||
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות | בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך – '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו. | ||
{{ש}} | {{ש}} | ||
* מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות | * מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות – אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?{{ש}} | ||
בהמשך הפרק מסביר | בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" – רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה. | ||
{{סדרה|הקודם=[[ | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק מט|פרק מט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק נא|פרק נא]]}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] |