2,372
עריכות
מאמר בסוכות תשבו תשל"ו - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים
(תיקון) |
(תיקונים) תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}}=== פתח דבר === | {{ספר המאמרים מלוקט}} | ||
==== פתח דבר ==== | |||
ב"ה | ב"ה | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
ח) והנה בהמשך<ref>דהקרבת מוספין היא לאחרי כו"כ עבודות היום.</ref> למצות ישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת ע' פרים כנגד שבעים אומות, היינו שע"י הקרבת ע' פרים מגינים על הע' אומות<ref>ראה סוכה ובמדב"ר שבהערה 6. וברש"י סוכה שם: לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם. ולהעיר מבמדב"ר פ"א, ג.</ref> ומגלים את תכלית הבריאה שלהם, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה<ref>ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב.</ref> ואני נבראתי לשמש את קוני<ref>קדושין בסופה.</ref>. דאמיתית ענינם (של אוה"ע) הוא כמו שיהי' לע"ל לצוות לישראל כו', וכמ"ש<ref>ישעי' מט, כג.</ref> והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך, ועאכו"כ אלו שלמטה ממלכים ושרותיהם. ומכיון שכל הענינים והגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתנו במשך שיתא אלפי שנין (כולל משך זמן הגלות, ואדרבה הם תלויים בעיקר בהעבודה שבזמן הגלות<ref>וב[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]] נזכר רק "כל זמן משך הגלות". | ח) והנה בהמשך<ref>דהקרבת מוספין היא לאחרי כו"כ עבודות היום.</ref> למצות ישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת ע' פרים כנגד שבעים אומות, היינו שע"י הקרבת ע' פרים מגינים על הע' אומות<ref>ראה סוכה ובמדב"ר שבהערה 6. וברש"י סוכה שם: לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם. ולהעיר מבמדב"ר פ"א, ג.</ref> ומגלים את תכלית הבריאה שלהם, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה<ref>ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב.</ref> ואני נבראתי לשמש את קוני<ref>קדושין בסופה.</ref>. דאמיתית ענינם (של אוה"ע) הוא כמו שיהי' לע"ל לצוות לישראל כו', וכמ"ש<ref>ישעי' מט, כג.</ref> והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך, ועאכו"כ אלו שלמטה ממלכים ושרותיהם. ומכיון שכל הענינים והגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתנו במשך שיתא אלפי שנין (כולל משך זמן הגלות, ואדרבה הם תלויים בעיקר בהעבודה שבזמן הגלות<ref>וב[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]] נזכר רק "כל זמן משך הגלות". | ||
*50. וע"פ מחז"ל (סנה' צח, סע"א) דמשיח קאתי '''היום''' – אם בקולו תשמעו, הרי תומ"י הי' מתקיים היעוד דוהיו מלכים גו'.</ref>), הנה הענין דוהיו מלכים אומניך וגו' שיהי' לע"ל הוא נעשה ע"י הקרבת ע' פרים בזמן הבית<sup>[*50]</sup> וע"י ונשלמה פרים שפתינו משחרב ביהמ"ק כו' בזמן הגלות. דהנה ידוע שעבודת הקרבנות (ועד"ז העבודה דונשלמה פרים שפתינו) היא פועלת בכל העולם, דע"י הקרבת בהמה אחת נעשית עלי' בכל מין החי וכו'<ref>[[לקוטי אמרים פרק לד|תניא ספל"ד]]. וראה אגה"ת בסופה ע"ד עליות עולמות העליונים. [[אגרת הקודש סימן כ|אגה"ק סו"ס ך]].</ref>, (שע"י העלאת הדם והחלב שהם החיות והתענוג של בהמה הנקרבת נעשית עלי' בכל מין החי), וע"י ההמשכה שעי"ז מלמעלה למטה נעשה המשכה בכל מין החי וכו'. ועד"ז הוא בהקרבת הע' פרים שהם כנגד הע' אומות, שהעלי' וההמשכה שע"י קרבנות אלו פועלות בכל ע' האומות, וכמו"כ הוא באמירת הפסוקים שעקימת שפתיו הוי מעשה, שע"י אמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים שכנגד ע' אומות נעשית בהם המשכה והכנעה, ומתגלית בהם תכלית בריאתם, שלא נבראו אלא לצוות לזה כו', ונתגלה שאתה בחרתנו מכל העמים. וזהו מ"ש<ref>תהלים קיז.</ref> הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר '''עלינו''' חסדו גו', דלכאורה מהי השייכות דגבר עלינו חסדו שלכן יהללוהו וישבחוהו גוים ואומים<ref>וכקושיית הגמרא (פסחים קיח, ב) אומות העולם מאי עבידתייהו.</ref>. וידוע הביאור בזה<ref>ראה אוה"ת סוכות ד"ה הללו את הוי' (ע' א'תשסז). ד"ה הללו את הוי' תשל"א (לקמן ע' קפו ואילך).</ref>, שע"י שגבר עלינו חסדו נעשה בירור זיכוך ועלי' גם בגוים ואומים, ועד שזה ניכר בהם בגילוי<ref>להעיר מרש"י פסחים שם (ד"ה אגבורות) '''דחזיתו''' שעשה לי.</ref>, ולכן הם מהללים ומשבחים את הוי'. וענין זה נעשה ע"י הקרבת ע' פרים<ref>ועפ"ז מובנת השייכות דפסוק זה לחגה"ס (ראה סידור רנט, ג. רס, ד. אוה"ת סוכות שם – אלא שהביאור שם הוא באו"א).</ref>, ועד"ז ע"י העבודה דונשלמה פרים שפתינו, דמכיון שעקימת שפתיו הוי מעשה לכן הפעולה שע"י שפתינו הוא גם בעולם העשי'. | |||
ט) וזהו<ref>ראה בכ"ז סד"ה לולב וערבה וסד"ה ביום השמע"צ תרס"ו. וראה גם [[לקוטי תורה ראש השנה|לקו"ת ר"ה]] נז, ד.</ref> השייכות והקשר של הקרבת ע' פרים לבסוכות תשבו, כי בכדי לפעול בגוים ואומים צריכה להיות תחילה המשכת המקיף שע"י סוכה, דאור מקיף מסמא עיני החיצונים. ואף שבירור הגוים והאומים הוא ע"י עבודה פנימית דוקא [שלכן הבירור דע' אומות נעשה ע"י הקרבת הקרבנות דע' פרים, דקרבנות הו"ע פנימיות, לחמי לאשי], ובדוגמת כללות ענין הבירורים שהוא ע"י עבודה פנימית כמאמר<ref>זח"ג קפח, ב.</ref> נהמא אפום חרבא ליכול [דאכילה הו"ע בירור פנימי], אעפ"כ בתחילה צריכה להיות המשכת המקיף דסוכה, שעי"ז נעשה בהם ביטול והכנעה כללית, וביטול זה הוא הקדמה והכנה והכשרה להבירור שלהם אח"כ ע"י הקרבת הע' פרים, ועד"ז ע"י ונשלמה פרים שפתינו בזמן הגלות, והיא ג"כ הכנה קרובה להקרבת שבעים פרים כפשוטה. | ט) וזהו<ref>ראה בכ"ז סד"ה לולב וערבה וסד"ה ביום השמע"צ תרס"ו. וראה גם [[לקוטי תורה ראש השנה|לקו"ת ר"ה]] נז, ד.</ref> השייכות והקשר של הקרבת ע' פרים לבסוכות תשבו, כי בכדי לפעול בגוים ואומים צריכה להיות תחילה המשכת המקיף שע"י סוכה, דאור מקיף מסמא עיני החיצונים. ואף שבירור הגוים והאומים הוא ע"י עבודה פנימית דוקא [שלכן הבירור דע' אומות נעשה ע"י הקרבת הקרבנות דע' פרים, דקרבנות הו"ע פנימיות, לחמי לאשי], ובדוגמת כללות ענין הבירורים שהוא ע"י עבודה פנימית כמאמר<ref>זח"ג קפח, ב.</ref> נהמא אפום חרבא ליכול [דאכילה הו"ע בירור פנימי], אעפ"כ בתחילה צריכה להיות המשכת המקיף דסוכה, שעי"ז נעשה בהם ביטול והכנעה כללית, וביטול זה הוא הקדמה והכנה והכשרה להבירור שלהם אח"כ ע"י הקרבת הע' פרים, ועד"ז ע"י ונשלמה פרים שפתינו בזמן הגלות, והיא ג"כ הכנה קרובה להקרבת שבעים פרים כפשוטה. | ||