2,353
עריכות
דבר מלכות תצוה (ב): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים
(תיקונים) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ועיקר החידוש שבסיום הפרשה – שהדלקת הנרות קשורה עם '''הקטורת'''<ref>ראה תנחומא פרשתנו טו (בתחלתו): "זהו שאמר הכתוב (משלי כז, ט) '''שמן וקטורת''' ישמח לב כו'". ובזהר (ח"א רל, רע"א. ח"ג יא, א. קנ, רע"א) מפרש שפסוק זה הוא ע"ד מ"ש בפרשתנו "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה", היינו, ש"שמן וקטורת" קאי על עבודת הקטורת בזמן הטבת והדלקת הנרות (בשמן*), בבוקר ובין הערביים**. וראה בחיי ריש פרשתנו: "במדרש*** שמן וקטורת ישמח לב, שמן המנורה שהי' מתקרב**** בזמן הקטורת, שנאמר ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה". | ועיקר החידוש שבסיום הפרשה – שהדלקת הנרות קשורה עם '''הקטורת'''<ref>ראה תנחומא פרשתנו טו (בתחלתו): "זהו שאמר הכתוב (משלי כז, ט) '''שמן וקטורת''' ישמח לב כו'". ובזהר (ח"א רל, רע"א. ח"ג יא, א. קנ, רע"א) מפרש שפסוק זה הוא ע"ד מ"ש בפרשתנו "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה", היינו, ש"שמן וקטורת" קאי על עבודת הקטורת בזמן הטבת והדלקת הנרות (בשמן*), בבוקר ובין הערביים**. וראה בחיי ריש פרשתנו: "במדרש*** שמן וקטורת ישמח לב, שמן המנורה שהי' מתקרב**** בזמן הקטורת, שנאמר ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה". | ||
'''*) אף שבתנחומא מפרש "שמן זה כ"ג שנמשח בשמן המשחה".''' | '''<nowiki>*</nowiki>) אף שבתנחומא מפרש "שמן זה כ"ג שנמשח בשמן המשחה".''' | ||
'''**) להעיר, שלשיטת הזהר (ח"ג פח, סע"ב. קפג, א) גם הדלקת הנרות היא ב' פעמים ביום, בבוקר ובין הערביים, כמו הקטורת (כשיטת הרמב"ם – לקמן הערה 11).''' | '''**) להעיר, שלשיטת הזהר (ח"ג פח, סע"ב. קפג, א) גם הדלקת הנרות היא ב' פעמים ביום, בבוקר ובין הערביים, כמו הקטורת (כשיטת הרמב"ם – לקמן הערה 11).''' | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
אמרו חז"ל<ref>מדרש תדשא פי"א. וראה בארוכה כלי יקר כאן.</ref> "שתי מזבחות היו אחד של זהב (מזבח הפנימי<ref name=":2">להעיר, שמזבח הפנימי רומז על פנימיות הלב, ומזבח החיצון רומז על חיצוניות הלב (לקו"ת דרושי סוכות עח, ריש ע"ד. ובכ"מ).</ref>) כנגד '''נפש''' של אדם, ואחד של נחושת (מזבח החיצון<ref name=":2" />) כנגד גופו של אדם . . כשם שהגוף אוכל כך מזבח הנחושת קרבנותיו למאכל, וכשם שהנשמות אינן נהנות אלא מן הריח לכך לא הי' נקרב במזבח הזהב אלא קטורת סמים<ref>כמ"ש בסוף פרשתנו (ל, ט) "לא תעלו עליו גו' ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו" (וראה ראב"ע תרומה (כה, כב) ש"על כן לא הזכיר מזבח הקטורת רק אחר מזבח העולה* בעבור שיזהיר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך"). | אמרו חז"ל<ref>מדרש תדשא פי"א. וראה בארוכה כלי יקר כאן.</ref> "שתי מזבחות היו אחד של זהב (מזבח הפנימי<ref name=":2">להעיר, שמזבח הפנימי רומז על פנימיות הלב, ומזבח החיצון רומז על חיצוניות הלב (לקו"ת דרושי סוכות עח, ריש ע"ד. ובכ"מ).</ref>) כנגד '''נפש''' של אדם, ואחד של נחושת (מזבח החיצון<ref name=":2" />) כנגד גופו של אדם . . כשם שהגוף אוכל כך מזבח הנחושת קרבנותיו למאכל, וכשם שהנשמות אינן נהנות אלא מן הריח לכך לא הי' נקרב במזבח הזהב אלא קטורת סמים<ref>כמ"ש בסוף פרשתנו (ל, ט) "לא תעלו עליו גו' ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו" (וראה ראב"ע תרומה (כה, כב) ש"על כן לא הזכיר מזבח הקטורת רק אחר מזבח העולה* בעבור שיזהיר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך"). | ||
*) '''כלומר, לאחרי הציווי "וזה אשר תעשה על המזבח גו' עולת תמיד".'''</ref>, דבר העשוי לריח". | <nowiki>*</nowiki>) '''כלומר, לאחרי הציווי "וזה אשר תעשה על המזבח גו' עולת תמיד".'''</ref>, דבר העשוי לריח". | ||
ונוסף לזה – והא בהא תליא – שע"י הקרבנות (שע"ג מזבח הנחושת) נעשה '''הקירוב''' להקב"ה (קרבן מלשון קירוב<ref>ראה ס' הבהיר סי' מו (קט). ועוד.</ref>), ואילו ע"י הקטורת נעשה (לא רק קירוב, אלא יתירה מזה) '''הקישור והחיבור''' (קטורת מלשון קישור וחיבור<ref>ראה צרור המור שם. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</ref>), ועד שנעשים מציאות אחת, כלשון הזהר<ref>ח"ג (אדר"ז) רפח, א.</ref> "בחד קטירא אתקטרנא". | ונוסף לזה – והא בהא תליא – שע"י הקרבנות (שע"ג מזבח הנחושת) נעשה '''הקירוב''' להקב"ה (קרבן מלשון קירוב<ref>ראה ס' הבהיר סי' מו (קט). ועוד.</ref>), ואילו ע"י הקטורת נעשה (לא רק קירוב, אלא יתירה מזה) '''הקישור והחיבור''' (קטורת מלשון קישור וחיבור<ref>ראה צרור המור שם. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</ref>), ועד שנעשים מציאות אחת, כלשון הזהר<ref>ח"ג (אדר"ז) רפח, א.</ref> "בחד קטירא אתקטרנא". | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
וענין זה מודגש יותר בכך שעבודת הקטורת היתה '''באמצע''' הטבת הנרות, שבה היו מפסיקין בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות, כדעת חכמים שמפסיקין '''בקטורת''', ולא כאבא שאול שמפסיקין בדם התמיד (כנ"ל ס"א) – שעי"ז ניתוסף עילוי בהטבת שתי נרות<ref>ועפ"ז יש לבאר הרמז בדיוק לשון הזהר והבחיי (לעיל הערה 3) "קטורת לא מתקרב אלא בזמנא '''דשמן מתקרב'''", "'''שמן''' המנורה שהי' '''מתקרב''' בזמן הקטורת" (לשון קרבן שאינו רגיל ביחס לשמן) – שע"י הקרבת הקטורת באמצע הטבת הנרות נעשה '''העילוי והקירוב''' (קרבן) ד(פעולת הטבת ה)נרות ('''שמן''') ל(המשכת וגילוי דרגת ה)'''קטורת'''.</ref>, שלהיותה לאחרי הקטורת, מודגש בה ביותר המשכת וההתגלות דרגת '''הקטורת''' (שלמעלה מדרגת הקרבנות שכללותם קרבן התמיד, כדעת אבא שאול שמפסיקין בדם התמיד), שגם דרגא זו תומשך ותתגלה בעבודה דכחות הגלויים ועד גם בעולם<ref>ולהעיר, ששתי נרות (שהטבתם שלאחרי הקטורת) רומזים ליסוד ומלכות (אוה"ת פרשתנו ע' א'תשסג ואילך. בהעלותך ע' שמו), ועל ידם נעשה ההמשכה והגילוי בבי"ע (אוה"ת חנוכה רפו, סע"א) – שבהם מודגש יותר ההמשכה והגילוי '''בעולם'''*. | וענין זה מודגש יותר בכך שעבודת הקטורת היתה '''באמצע''' הטבת הנרות, שבה היו מפסיקין בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות, כדעת חכמים שמפסיקין '''בקטורת''', ולא כאבא שאול שמפסיקין בדם התמיד (כנ"ל ס"א) – שעי"ז ניתוסף עילוי בהטבת שתי נרות<ref>ועפ"ז יש לבאר הרמז בדיוק לשון הזהר והבחיי (לעיל הערה 3) "קטורת לא מתקרב אלא בזמנא '''דשמן מתקרב'''", "'''שמן''' המנורה שהי' '''מתקרב''' בזמן הקטורת" (לשון קרבן שאינו רגיל ביחס לשמן) – שע"י הקרבת הקטורת באמצע הטבת הנרות נעשה '''העילוי והקירוב''' (קרבן) ד(פעולת הטבת ה)נרות ('''שמן''') ל(המשכת וגילוי דרגת ה)'''קטורת'''.</ref>, שלהיותה לאחרי הקטורת, מודגש בה ביותר המשכת וההתגלות דרגת '''הקטורת''' (שלמעלה מדרגת הקרבנות שכללותם קרבן התמיד, כדעת אבא שאול שמפסיקין בדם התמיד), שגם דרגא זו תומשך ותתגלה בעבודה דכחות הגלויים ועד גם בעולם<ref>ולהעיר, ששתי נרות (שהטבתם שלאחרי הקטורת) רומזים ליסוד ומלכות (אוה"ת פרשתנו ע' א'תשסג ואילך. בהעלותך ע' שמו), ועל ידם נעשה ההמשכה והגילוי בבי"ע (אוה"ת חנוכה רפו, סע"א) – שבהם מודגש יותר ההמשכה והגילוי '''בעולם'''*. | ||
*) '''וראה אוה"ת פרשתנו ס"ע א'תשסב (מגוכתי"ק) ש"נר ו' ז' מחבר שמים עם ארץ".'''</ref>. | <nowiki>*</nowiki>) '''וראה אוה"ת פרשתנו ס"ע א'תשסב (מגוכתי"ק) ש"נר ו' ז' מחבר שמים עם ארץ".'''</ref>. | ||
ויומתק יותר ע"פ מ"ש הרמב"ם<ref>הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ד.</ref> שלאחרי הטבת חמש נרות "נכנס (מי שזכה בקטורת) ומקטיר, ואח"כ נכנס זה שזכה בדישון המנורה ומטיב שתי הנרות '''ויוצא זה שהקטיר עם מדשן המנורה'''" – שמוסיף על לשון המשנה<ref>תמיד פ"ז מ"ב.</ref> "באו ועמדו כו'", ומדגיש שלאחרי שהכהן המקטיר מסיים עבודתו, אינו יוצא מיד, אלא נשאר בפנים עד שנכנס הכהן להטיב שתי הנרות, ורק לאחרי גמר הטבת הנרות יוצאים שניהם יחדיו – דיש לומר, שבזה מרומז שבהטבת שתי הנרות ישנו גם '''הסיוע של הכהן המקטיר הקטורת''', כדי '''שע"י הנרות''' תומשך ותתגלה גם דרגת ההתקשרות וההתחברות '''שע"י הקטורת'''. | ויומתק יותר ע"פ מ"ש הרמב"ם<ref>הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ד.</ref> שלאחרי הטבת חמש נרות "נכנס (מי שזכה בקטורת) ומקטיר, ואח"כ נכנס זה שזכה בדישון המנורה ומטיב שתי הנרות '''ויוצא זה שהקטיר עם מדשן המנורה'''" – שמוסיף על לשון המשנה<ref>תמיד פ"ז מ"ב.</ref> "באו ועמדו כו'", ומדגיש שלאחרי שהכהן המקטיר מסיים עבודתו, אינו יוצא מיד, אלא נשאר בפנים עד שנכנס הכהן להטיב שתי הנרות, ורק לאחרי גמר הטבת הנרות יוצאים שניהם יחדיו – דיש לומר, שבזה מרומז שבהטבת שתי הנרות ישנו גם '''הסיוע של הכהן המקטיר הקטורת''', כדי '''שע"י הנרות''' תומשך ותתגלה גם דרגת ההתקשרות וההתחברות '''שע"י הקטורת'''. | ||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים<ref name=":3">בפיוט "תכנת כל אלה".</ref> "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול<ref>ראה גם שער הכולל פ"ג אות כ (ובהערתי שם*. וראה לקמן הערה 110). | ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים<ref name=":3">בפיוט "תכנת כל אלה".</ref> "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול<ref>ראה גם שער הכולל פ"ג אות כ (ובהערתי שם*. וראה לקמן הערה 110). | ||
*) '''בשער הכולל הנדפס בסידור תורה אור קה"ת תשמ"ז (רנו, א). ובשער הכולל (הוצאת קה"ת תנש"א) ע' טו.''' המו"ל'''.'''</ref>. וממה־נפשך: אם בסדר עבודת יוהכ"פ '''שינו''' מדברי אביי שפסק כאבא שאול, למה '''לא שינו''' בסדר המערכה שבכל יום? | <nowiki>*</nowiki>) '''בשער הכולל הנדפס בסידור תורה אור קה"ת תשמ"ז (רנו, א). ובשער הכולל (הוצאת קה"ת תנש"א) ע' טו.''' המו"ל'''.'''</ref>. וממה־נפשך: אם בסדר עבודת יוהכ"פ '''שינו''' מדברי אביי שפסק כאבא שאול, למה '''לא שינו''' בסדר המערכה שבכל יום? | ||
ויש לומר הביאור בזה – בפנימיות הענינים: | ויש לומר הביאור בזה – בפנימיות הענינים: | ||
| שורה 166: | שורה 166: | ||
ולהוסיף, שהפעולה על הזולת מודגשת ביותר בהדלקת המנורה שבפרשת תצוה – פעולתו של אהרן הכהן בכל שבעת הסוגים דבנ"י<ref>ראה לקו"ת ר"פ בהעלותך. ובכ"מ.</ref>, "להעלות נר תמיד", "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי'"<ref>ריש פרשתנו ובפרש"י.</ref>, ש"נר הוי' נשמת אדם" יאיר ב"נר מצוה ותורה אור", שזוהי גם עבודת כאו"א מישראל, כהוראת המשנה<ref>אבות פ"א מי"ב.</ref>: "הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". | ולהוסיף, שהפעולה על הזולת מודגשת ביותר בהדלקת המנורה שבפרשת תצוה – פעולתו של אהרן הכהן בכל שבעת הסוגים דבנ"י<ref>ראה לקו"ת ר"פ בהעלותך. ובכ"מ.</ref>, "להעלות נר תמיד", "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי'"<ref>ריש פרשתנו ובפרש"י.</ref>, ש"נר הוי' נשמת אדם" יאיר ב"נר מצוה ותורה אור", שזוהי גם עבודת כאו"א מישראל, כהוראת המשנה<ref>אבות פ"א מי"ב.</ref>: "הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". | ||
ועיקר כל העיקרים – שמהקריאה והלימוד בתורה<ref>וכלשון הכתוב '''בהפטרה דפ' תצוה''' (יחזקאל מג, '''י־יא'''): "הגד את בית ישראל את הבית גו' צורת הבית ותכונתו גו' וכל תורתיו הודע אותם גו'", וכמבואר במדרש (תנחומא צו יד) ש"א"ל הקב"ה (ליחזקאל) . . לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית", ועד שאין בנין ביתי בטל (ראה לקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך. וש"נ).</ref> בענין הדלקת הנרות והקטרת הקטורת נזכה תיכף ומיד '''לקיום''' מצות הדלקת הנרות והקטרת הקטורת ע"י הכה"ג '''בביהמ"ק השלישי'''<ref>כולל גם עבודת הקטורת ע"י הכה"ג בקדש הקדשים – "בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה" (ויק"ר פכ"א, ז. ועוד).</ref>, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"<ref name=":4">פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.</ref><ref name=":4" /> – בזמן המנחה דיום הש"ק י"א אד"ר, בסמיכות ולאחרי הקריאה בפרשת תצוה: "להעלות נר תמיד", "ובהעלות אהרן את הנרות '''בין הערביים''' יקטירנה" – "אין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערביים"<ref>רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ג.</ref>, ו"אין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותי' בין הערביים"<ref>שם הלכה '''י"א'''.</ref> – תיכף ומיד ממש.{{הערות שוליים}} | ועיקר כל העיקרים – שמהקריאה והלימוד בתורה<ref>וכלשון הכתוב '''בהפטרה דפ' תצוה''' (יחזקאל מג, '''י־יא'''): "הגד את בית ישראל את הבית גו' צורת הבית ותכונתו גו' וכל תורתיו הודע אותם גו'", וכמבואר במדרש (תנחומא צו יד) ש"א"ל הקב"ה (ליחזקאל) . . לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית", ועד שאין בנין ביתי בטל (ראה לקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך. וש"נ).</ref> בענין הדלקת הנרות והקטרת הקטורת נזכה תיכף ומיד '''לקיום''' מצות הדלקת הנרות והקטרת הקטורת ע"י הכה"ג '''בביהמ"ק השלישי'''<ref>כולל גם עבודת הקטורת ע"י הכה"ג בקדש הקדשים – "בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה" (ויק"ר פכ"א, ז. ועוד).</ref>, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"<ref name=":4">פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.</ref><ref name=":4" /> – בזמן המנחה דיום הש"ק י"א אד"ר, בסמיכות ולאחרי הקריאה בפרשת תצוה: "להעלות נר תמיד", "ובהעלות אהרן את הנרות '''בין הערביים''' יקטירנה" – "אין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערביים"<ref>רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ג.</ref>, ו"אין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותי' בין הערביים"<ref>שם הלכה '''י"א'''.</ref> – תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|נ]] | [[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|נ]] | ||