דבר מלכות במדבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קביעות כזו מחולקת גם בכך שהיום הראשון דחג השבועות הוא ביום ראשון בשבוע, שהוא בדוגמת יום ראשון דמעשה בראשית, כמובן מהשיר של יום זה{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש כה, סע"א: "אנו מונין היום יום ראשון בשבת . . וקשה הרי כבר עברו רבבות ימים משימ"ב עד עתה וא"כ איך אומרים היום יום ראשון כו', אלא . . כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית כו'". וראה גם סה"מ תש"ד ע' 192. וראה הנסמן בהערה 27.}}; ובהמשך לזה באים מיד ליום השני בשבוע[4], ולאחרי זה – אסרו חג – ביום השלישי בשבוע.

כל הענינים, ובפרט הקשורים עם קביעות ע"פ תורה של הימים-טובים והפרשיות בתורה[5], הם בהשגחה פרטית[6] ובתכלית הדיוק. ומזה מובן, שמקביעות זו דחג השבועות ישנה הוראה מיוחדת המדגישה עוד יותר ונותנת תוספת כחות גם במילוי כללות הכוונה דיום-טוב זה.

ב.  השייכות דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, עם שבת – מודגשת במאמר חז"ל[7]: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל".

ויש לומר אחד הביאורים בזה[8]: שבת ענינה – מנוחה. כמאחז"ל[9] "מה הי' העולם חסר מנוחה, באת שבת באת מנוחה". ובלשון ברכת המזון דשבת (מיוסד על לשון המשנה[10]) "(הרחמן הוא ינחילנו ל)יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"[11]. ובהדגשה יתירה – בלשון תפלת מנחה דשבת[12]: "יום מנוחה . . מנוחת שלום . . מנוחה שלימה שאתה רוצה בה" (ובכמה מקומות עוד לשונות של מנוחה).