2,597
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== משיחות ש"פ מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשנ"ב == | ||
{{ | {{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}א. מהחידושים בהיו"ט דחנוכה לגבי שאר ימים טובים<ref>כולל גם פורים, אף שחנוכה ופורים שוים בכמה ענינים (ומודגש גם בחלוקת ההלכות בספר הרמב"ם – "הלכות מגילה וחנוכה")*. | ||
'''*) שלומדים בשיעורי הרמב"ם דימים הסמוכים: הלכות מגילה – ביום ראשון (מוצאי ש"ק), והלכות חנוכה – ביום שני, "זאת חנוכה".'''</ref> – שבשאר ימים טובים (וכן שבתות) ישנו חיוב של '''סעודה''', שעיקרה לחם<ref>"כל סעודה קרוי' לחם" (פרש"י אמור כא, יז. וראה גם פרש"י ויצא לא, נד: "כל דבר מאכל קרוי לחם"). – ולהעיר גם ממ"ש בפרשתנו (מקץ מג, לא) "שימו '''לחם'''", אף שהיתה זו סעודה עם '''בשר ויין''' (כמ"ש "וטבוח טבח והכן"* (שם, טז), "וישתו וישכרו עמו" (שם, לד)). | '''*) שלומדים בשיעורי הרמב"ם דימים הסמוכים: הלכות מגילה – ביום ראשון (מוצאי ש"ק), והלכות חנוכה – ביום שני, "זאת חנוכה".'''</ref> – שבשאר ימים טובים (וכן שבתות) ישנו חיוב של '''סעודה''', שעיקרה לחם<ref>"כל סעודה קרוי' לחם" (פרש"י אמור כא, יז. וראה גם פרש"י ויצא לא, נד: "כל דבר מאכל קרוי לחם"). – ולהעיר גם ממ"ש בפרשתנו (מקץ מג, לא) "שימו '''לחם'''", אף שהיתה זו סעודה עם '''בשר ויין''' (כמ"ש "וטבוח טבח והכן"* (שם, טז), "וישתו וישכרו עמו" (שם, לד)). | ||