עריכת הדף "דבר מלכות ערב ראש השנה (א)" (פסקה)

==== – תרגום מאידית – ====
יישר כח*.

כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל,

ובמיוחד בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

ובפרט שישנם כבר כמה סימנים ע"ז – החל מדברי חז"ל<ref>סנהדרין צז, ב.</ref> כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הסביר שגם ענין התשובה נפעל כבר, ועומדים כבר "הכן כולכם"<ref>ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת.</ref>, ועומדים כך כבר משך זמן –

שתהי' תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, ומרגע זה יהיו כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא י, ט.</ref>, מיד בארץ הקודש, ושם גופא – בירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, ובבית המקדש, עד בקדש הקדשים, ששם נמצאת אבן השתי' שממנה הושתת העולם<ref>יומא נד, ב.</ref>,

והקדושה של קדש הקדשים ואבן השתי' שבו מתפשטת תיכף ומיד בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"<ref>זכרי' יד, ט.</ref>, "הוי' ימלוך לעולם ועד"<ref>בשלח טו, יח.</ref>.

עוד הפעם – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

<nowiki>*</nowiki> * *

['''לאחרי שכ"ק אדמו"ר שליט"א ירד מהבימה המשיך''']:

השנה החדשה הבאה הינה "שנה משולשת", שיש לה שלימות משולשת, שנה שבה באים יחד שלשה עניני שלימות (שאינם תלויים זה בזה ובשנים אחרות יכול להיות שיהי' אחד ללא השני):

(א) השלימות דשנת העיבור<ref>ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 767). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.</ref>, שנוסף בה חודש הי"ג, והשנה נקראת "שנה תמימה"<ref>בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).</ref>.

(ב) השלימות<ref>ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).</ref> בזה שחודש חשון וחודש כסלו – שני החודשים בשנה שיכולים להיות חסרים (של כ"ט יום) או מלאים (של ל' יום)<ref>רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.</ref> – '''שניהם מלאים''', שני חדשים מלאים – כפליים לתושי'<ref>ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.</ref>, שאז נקראת השנה "שלימה"<ref>טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.</ref>.

(ג) יום ראשון של פסח חל ביום השבת, שאז ישנה שלימות בספירת העומר, שזה מתחיל "ממחרת השבת"<ref name=":0">אמור כג, טו.</ref> גם כפשוטו<ref>נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).</ref>, שאז ה"שבע שבתות תמימות"<ref name=":0" /> – הינן "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (כמ"ש במדרש<ref>קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד.

וראה בארוכה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 4337 (לעיל ע' 56) ואילך.</ref>).

ובשנה החדשה באים יחד כל שלוש השלימויות: הן השלימות דמספר החדשים (שנת העיבור), הן השלימות דמספר הימים בחדשים (שני חדשים מלאים) – נמצא א"כ ששנה זו מכילה את סכום הימים הגדול ביותר שהשנה יכולה להכיל (בהיותה "שנה תמימה" ו"שנה שלימה" – שנת העיבור שבה חודש חשון וכסלו מלאים), והן השלימות דה"שבתות תמימות", שבזה קשורה הבאת שתי הלחם והקרבנות האחרים דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הקשור גם עם "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref>.

ועוד והוא העיקר – שהשלימות המשולשת דהשנה החדשה מוסיפה עוד יותר כח שתיכף ומיד ממש – עוד בתחלת השנה – נזכה כבר לכל עניני שלימות, כולל – השלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא", כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה,

ותיכף ומיד ממש זוכים לכתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה.

{{הערות שוליים}}
<nowiki>*</nowiki>) לעדה שלימה דהמתירין.

[[קטגוריה:דבר מלכות|ה]]
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר דברים|ח]]