דבר מלכות ערב ראש השנה (א)
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א, לאחרי התרת נדרים, ערב ראש השנה ה'תשנ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
דבר מלכות |
---|
בראשית |
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א) • תולדות (ב) • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי |
שמות |
שמות • וארא (א) • וארא (ב) • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א) • משפטים (ב) • תרומה • תצוה (א) • תצוה (ב) • כי תשא • ויקהל |
ויקרא |
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א) • ערב פסח (ב) • אחרון של פסח (א) • אחרון של פסח (ב) • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי |
במדבר |
במדבר • שבועות (א) • שבועות (ב) • נשא • בהעלותך (א) • בהעלותך (ב) • שלח • כ"ח סיון • קרח (א) • קרח (ב) • חוקת • בלק • פנחס • מטות מסעי |
דברים |
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • תצא • תבוא • ערב ראש השנה (א) • ערב ראש השנה (ב) • נצבים וילך (ור"ה) • קונטרס בענין הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלין לעולם • שמחת תורה |
הוספות |
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • ב' ניסן תשמ"ח |
– תרגום מאידית –[עריכה | עריכת קוד מקור]
יישר כח*.
כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל,
ובמיוחד בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
ובפרט שישנם כבר כמה סימנים ע"ז – החל מדברי חז"ל[1] כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הסביר שגם ענין התשובה נפעל כבר, ועומדים כבר "הכן כולכם"[2], ועומדים כך כבר משך זמן –
שתהי' תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, ומרגע זה יהיו כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[3], מיד בארץ הקודש, ושם גופא – בירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, ובבית המקדש, עד בקדש הקדשים, ששם נמצאת אבן השתי' שממנה הושתת העולם[4],
והקדושה של קדש הקדשים ואבן השתי' שבו מתפשטת תיכף ומיד בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"[5], "הוי' ימלוך לעולם ועד"[6].
עוד הפעם – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
* * *
[לאחרי שכ"ק אדמו"ר שליט"א ירד מהבימה המשיך]:
השנה החדשה הבאה הינה "שנה משולשת", שיש לה שלימות משולשת, שנה שבה באים יחד שלשה עניני שלימות (שאינם תלויים זה בזה ובשנים אחרות יכול להיות שיהי' אחד ללא השני):
(א) השלימות דשנת העיבור[7], שנוסף בה חודש הי"ג, והשנה נקראת "שנה תמימה"[8].
(ב) השלימות[9] בזה שחודש חשון וחודש כסלו – שני החודשים בשנה שיכולים להיות חסרים (של כ"ט יום) או מלאים (של ל' יום)[10] – שניהם מלאים, שני חדשים מלאים – כפליים לתושי'[11], שאז נקראת השנה "שלימה"[12].
(ג) יום ראשון של פסח חל ביום השבת, שאז ישנה שלימות בספירת העומר, שזה מתחיל "ממחרת השבת"[13] גם כפשוטו[14], שאז ה"שבע שבתות תמימות"[13] – הינן "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (כמ"ש במדרש[15]).
ובשנה החדשה באים יחד כל שלוש השלימויות: הן השלימות דמספר החדשים (שנת העיבור), הן השלימות דמספר הימים בחדשים (שני חדשים מלאים) – נמצא א"כ ששנה זו מכילה את סכום הימים הגדול ביותר שהשנה יכולה להכיל (בהיותה "שנה תמימה" ו"שנה שלימה" – שנת העיבור שבה חודש חשון וכסלו מלאים), והן השלימות דה"שבתות תמימות", שבזה קשורה הבאת שתי הלחם והקרבנות האחרים דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הקשור גם עם "תורה חדשה מאתי תצא"[16].
ועוד והוא העיקר – שהשלימות המשולשת דהשנה החדשה מוסיפה עוד יותר כח שתיכף ומיד ממש – עוד בתחלת השנה – נזכה כבר לכל עניני שלימות, כולל – השלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא", כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה,
ותיכף ומיד ממש זוכים לכתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה.
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צז, ב.
- ↑ ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת.
- ↑ בא י, ט.
- ↑ יומא נד, ב.
- ↑ זכרי' יד, ט.
- ↑ בשלח טו, יח.
- ↑ ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 767). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.
- ↑ בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).
- ↑ ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).
- ↑ רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.
- ↑ ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.
- ↑ טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.
- ↑ 13.0 13.1 אמור כג, טו.
- ↑ נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).
- ↑ קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד. וראה בארוכה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 4337 (לעיל ע' 56) ואילך.
- ↑ ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.
*) לעדה שלימה דהמתירין.