ספר הזכרונות פרק יח: הבדלים בין גרסאות בדף

בא, איפוא, אברהמ'ל אל רבי שניאור זלמן, אביו של ברוך, שהיה התלמיד־חכם בשכונה, והתחנן: "עוצה נא לי מה לעשות, הרי הכסף גזילה בידי ואסור לי ליהנות מהם!" היה ניכר בו שצערו גדול מאד שהרי להשליך את הכסף ולאבדו – אסור, יודע הוא, משום "בל תשחית".

ברוך לא זכר מה עשה אברהם, בסופו של דבר, בפרוטות המיותרות, אך היטב זכר שאביו היה מדבר תמיד במעשה זה ומגלה הערכה רבה כלפי אותו דייג פשוט ותמים.ברוך זכר גם את דברי אביו בענין זה, בהזכירו את מאמר חז"ל (חולין צ"ב, א') שעמי הארץ נמשלו לעלים שבגפן המגינים על הפירות, שהם תלמידי־החכמים. והיה מסיים: אשרי התלמיד־חכם המסגל לעצמו את התמימות וטוב־הלב של היהודים הפשוטים.