125
עריכות
אין תקציר עריכה
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה מתמשכת}} == בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == {{ספר המאמרים מלוקט}} הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד...") |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}} | {{ספר המאמרים מלוקט}} | ||
הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}} | הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}} | ||
== הערות שוליים == | |||