משנה/ברכות פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{משנה ברכות}}
{{משנה/ברכות}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
== משנה א ==
שורה 9: שורה 9:
== משנה ג ==
== משנה ג ==


בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך"{{הערה|שם=:0|דברים ו, ז}}. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך"<ref name=":0" />. אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך"{{הערה|שם=:0|[[דברים פרק ו|דברים ו, ז]].}}. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך"<ref name=":0" />. אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.


== משנה ד ==
== משנה ד ==
שורה 15: שורה 15:


== משנה ה ==
== משנה ה ==
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}}. "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה; "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"{{הערה|[[דברים פרק טז|דברים טז, ג]].}}. "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה; "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
}}
}}


[[קטגוריה:משנה ברכות]]
[[קטגוריה:משנה/ברכות]]

גרסה אחרונה מ־23:59, 28 ביולי 2025

משנה
ברכות
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

משנה א

מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – חייבין אתם לקרות, ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

משנה ב

מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך – לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.

משנה ג

בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך"[1]. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך"[1]. אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.

משנה ד

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר; לקצר – אינו רשאי להאריך; לחתום – אינו רשאי שלא לחתום; ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.

משנה ה

מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"[2]. "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה; "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.

הערות שוליים