ספר הזכרונות פרק סג: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 40 בתים , 29 יולי

מ

הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק סג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ספר הזכרונות}}
+{{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}}
 == עונשו של אכזר ==
-{{להשלים}}
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
+"היה בלתי אפשרי להתקרב אליו" – אמר מפקד הפרשים – "כשהגענו לבית המדרש שבו נמצא הפרוש נישאו אלינו גלי קולו הערב שחדר לעצמותינו. כשהתקרבתי אליו וראיתי אותו יושב בעיניים קשורות ושר את תפלותיו, מבלי שישמע ויראה את המתחולל סביבו, התמלאתי רגש של יראת כבוד כלפיו. הוא היה עטוף בטלית ועל ראשו התנוססה "קובית עור שחורה" (– תפילין). למרות זאת אזרתי עוז לגשת אליו ולמסור לו את שליחותנו, אך רגלי לא יכלו לזוז ממקומן וקולי קפא בגרוני".
-==== תרגום ללשון הקודש ====
+מנהל האחוזה שיסע אותו בכעס וחוסר סבלנות. "ומה היה בסופו של דבר?" – ביקש לדעת.
-"היה בלתי אפשרי להתקרב אליו" - אמר מפקד הפרשים - "כשהגענו לבית המדרש שבו נמצא הפרוש נישאו אלינו גלי קולו הערב שחדר לעצמותינו. כשהתקרבתי אליו וראיתי אותו יושב בעיניים קשורות ושר את תפלותיו, מבלי שישמע ויראה את המתחולל סביבו, התמלאתי רגש של יראת כבוד כלפיו. הוא היה עטוף בטלית ועל ראשו התנוססה "קובית עור שחורה" (- תפילין). למרות זאת אזרתי עוז לגשת אליו ולמסור לו את שליחותנו, אך רגלי לא יכלו לזוז ממקומן וקולי קפא בגרוני".
-מנהל האחוזה שיסע אותו בכעס וחוסר סבלנות. "ומה היה בסופו של דבר?" - ביקש לדעת.
+"הצלפתי באויר בשוט, כדי להודיע בכך לפרוש על בואנו אליו עם צו, אך הלה המשיך בזמירותיו כאילו לא אירע דבר. מלווי הספיקו בינתיים להיווכח בשיתוק שאחז בי ונמלטו מבית המדרש בפחד מוות. אני עצמי התחלתי לחשוב כיצד לצאת חי מעסק זה, ושמחתי כשהצלחתי בכך, כיוון שחששתי שאשאר לנצח רתוק למקומי כשידי מושטת באויר" – סיים הפרש בהתרגשות גדולה.
-"הצלפתי באויר בשוט, כדי להודיע בכך לפרוש על בואנו אליו עם צו, אך הלה המשיך בזמירותיו כאילו לא אירע דבר. מלווי הספיקו בינתיים להיווכח בשיתוק שאחז בי ונמלטו מבית המדרש בפחד מוות. אני עצמי התחלתי לחשוב כיצד לצאת חי מעסק זה, ושמחתי כשהצלחתי בכך, כיוון שחששתי שאשאר לנצח רתוק למקומי כשידי מושטת באויר" - סיים הפרש בהתרגשות גדולה.
 הפריץ נתקף זעם וחרון בלתי מוגבל: "עבד ממרה! את פקודתי לא ביצעת", ומיד פקד לכבד את הפרש בשלושים מלקות. הפעם השפיעו הצליפות על המוכה. מפקד הפרשים התפתל מיסורים, גופו כוסה בסימנים אדומים שמיד לאחר מכן פרצו מהם סילונות דם. עם תום ההלקאה נשאר הפרש מעולף חבול ושותת דם. רק לאחר שנשפכו עליו דליי מים קרים הצליח לזחול על ארבעותיו אל הפריץ האכזרי כדי לנשק את נעליו.
-לאחר שסיים את הטיפול בפרש העבריין הודיע מנהל האחוזה, בנימה של נצחנות, כי הוא עצמו יסע לדוברובנה כדי להביא את הפרוש. <nowiki>''</nowiki>אנוכי אראה לכל הטיפוסים האלה כי אינם אלא נמושות חדורי אמונות טפלות. הפרוש אינו קדוש, כי אם משוגע והולך בטל. עוד תראו אותו רוקד ומכרכר לפנינו כאן".
+לאחר שסיים את הטיפול בפרש העבריין הודיע מנהל האחוזה, בנימה של נצחנות, כי הוא עצמו יסע לדוברובנה כדי להביא את הפרוש. "אנוכי אראה לכל הטיפוסים האלה כי אינם אלא נמושות חדורי אמונות טפלות. הפרוש אינו קדוש, כי אם משוגע והולך בטל. עוד תראו אותו רוקד ומכרכר לפנינו כאן".
 מיד ציווה לחבוש סוסים בשבילו ובשביל מלוויו, ויחד עם זה לרתום מרכבה שבה יובא הפרוש.
@@ שורה 19: / שורה 16: @@
 בד בבד שלח לקרוא לכומר וביקשו ללוות אותו בדרכו אל הפרוש. לא ברור אם היה זה משום שהרגיש צורך ב"הגנה" מפני "כשפים" ו"כוחות שחור" כלשהם שהתגלמו, לדעתו, בפרוש, או משום שהיה מעוניין סתם בהגדלת הטקסיות הדרמטית של האירוע.
-הכומר הספיק לפני כן לשמוע הרבה על הפרוש והיה לו רגש של יראת כבוד מפניו. לפיכך דחה את דרישת מנהל האחוזה, ואף העניק לו עצה טובה לוותר על הרעיון לפגוע בפרוש. "העסק לא יסתיים עבורך בכי טוב" - הזהירו כשהוא מצטלב תוך כדי כך.
+הכומר הספיק לפני כן לשמוע הרבה על הפרוש והיה לו רגש של יראת כבוד מפניו. לפיכך דחה את דרישת מנהל האחוזה, ואף העניק לו עצה טובה לוותר על הרעיון לפגוע בפרוש. "העסק לא יסתיים עבורך בכי טוב" – הזהירו כשהוא מצטלב תוך כדי כך.
 ברם, מנהל האחוזה היה מעוניין בכל מחיר להשיג את שלו, והדבר נגע לו בנפשו.
@@ שורה 27: / שורה 24: @@
 אך משלחת מצומצמת שהיתה מורכבת מן הרב וראשי הקהל הלכו לבית המדרש בו ישב הפרוש כדי להמתין לבוא הפריץ ופמלייתו. הם קיוו להשפיע עליו באמצעות תחנונים ובכיות שלא לפגוע ברבי פייביש העניך הקדוש.
-מיד עם הכנס הפריץ, כשהשוט בידו, לבית המדרש, מוקף בצמיתיו החצופים, צעד הרב לקראתו וביקש ממנו לא לפגוע בפרוש: "ראה נא אדם קדוש זה" - אמר לו בהצביעו על הפרוש המכונס בפינתו בעינים קשורות ואומר תהלים - "והטה אוזן לזמירותיו. מי יש לו לב להשפילו?".
+מיד עם הכנס הפריץ, כשהשוט בידו, לבית המדרש, מוקף בצמיתיו החצופים, צעד הרב לקראתו וביקש ממנו לא לפגוע בפרוש: "ראה נא אדם קדוש זה" – אמר לו בהצביעו על הפרוש המכונס בפינתו בעינים קשורות ואומר תהלים – "והטה אוזן לזמירותיו. מי יש לו לב להשפילו?".
-"אני חייב להוכיח אחת ולתמיד כי אין זה אלא אדם חסר דעה" - היתה תגובתו העיקשת של הפריץ.
+"אני חייב להוכיח אחת ולתמיד כי אין זה אלא אדם חסר דעה" – היתה תגובתו העיקשת של הפריץ.
-וכאילו רצה להראות לכל שאכן אין להתחשב עם "בטלן" זה - התפרץ לעבר הפרוש ובקול רם ניסה לגבור על קולו המתנגן, אך הפרוש לא נע ולא זע. לא היה שום סימן כדי לקבוע על פיו אם הפרוש חש בסכנה הניצבת מולו. הפריץ התרגז והחל להצליף בשוטו כלפי הפרוש.
+וכאילו רצה להראות לכל שאכן אין להתחשב עם "בטלן" זה – התפרץ לעבר הפרוש ובקול רם ניסה לגבור על קולו המתנגן, אך הפרוש לא נע ולא זע. לא היה שום סימן כדי לקבוע על פיו אם הפרוש חש בסכנה הניצבת מולו. הפריץ התרגז והחל להצליף בשוטו כלפי הפרוש.
 לרגע נדמה היה כי הנה פוגע השוט בפניו של הפרוש, אך לפתע נשמט השוט מידי הפריץ, כשידו צונחת אין אונים וגופו מזדעזע כאילו נתקף עוית.
@@ שורה 37: / שורה 34: @@
 כאב עז פילח את ידו וחדר לכל גופו, ומפיו התמלטה צריחת כאב תופת.
-"הצילו!" - זעק חסר ישע.
+"הצילו!" – זעק חסר ישע.
 הפרוש המשיך לזמר פסוק אחר פסוק, ופרק אחר פרק, כאילו לא אירע דבר, וכמי שלא חש במתרחש סביבו.
@@ שורה 60: / שורה 57: @@
 בבית כנסת זה ישב רבי חיים הפרוש מאז שלושים שנה, והכל הכירו בגדלותו בתורה.
+}}
 [[קטגוריה:ספר הזכרונות]]

ספר הזכרונות פרק סג: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר הזכרונות פרק סג (הצגת מקור)

גרסה מ־16:11, 29 ביולי 2025