אגרת הקודש סימן ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ג' לשם אגרת הקודש סימן ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ג' לשם אגרת הקודש סימן ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''אגרת הקודש ג' – וילבש צדקה כשריון'''
 
==מבוא לאגרת==
לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש סימן א'|פותחין בברכה]], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.
 
==גוף האגרת==
{{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ג'}}
 
==סיכום האגרת==
:גדולה צדקה מכל המצוות – שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''.
*משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
*והנמשל: מצד אחד באור המקיף שממשיכה הצדקה יש נקבים{{הערה|וזאת בשונה משאר המצוות. אמנם '''כל''' המצוות ממשיכות את האור המקיף – אך בו '''אין''' נקבים.}} (דרכם חודר האור האלוקי לעולם ומשפיע אורך ימים, עשירות, כבוד, נחת ושמחה). אך מצד שני הם מכוסים (ואין ה"חיצונים" יכולים לינוק מהם).
 
:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' – ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]