התמים חוברת ו: הבדלים בין גרסאות בדף

פרק טז) על כן מטעם הנזכר לעיל מצינו בכמה ספרי יראים וספרי מוסר שהבעל תשובה יתן צדקה לעניים בכל ערב שבת קדש ובכל ערב ראש חדש, מפני שעל ידי הצדקה והחסד שעושה עם העני מחי' לנפשו בגשמיות, לפיכך בזה ועל ידי זה גופא זוכה הוא ג"כ לחיים האמיתים להוציא את נפשו ממות הרוחני ויאיר בנשמתו אור וחיות אלקי, כי כמו שמצינו ברוצח נפש שהוא חייב מיתה, מחמת כאשר עשה כן יעשה לו, כמו כן בענין ההיפך במי שמחי' את הנפש זוכה הוא גם כן לחיים וכנזכר לעיל, וזהו גם כן מה שכתוב צדקה תציל ממות כו', פירוש כמו שהצדקה תחי' ותציל ממות בגשמיות דהיינו שקורע גזר דינו שנגזר עליו למות חס ושלום, כן הוא נצול גם כן על ידי הצדקה ממות ברוחניות, דהיינו שלא תכרת הנפש משרשה חס ושלום, ואדרבה שזוכה שתשוב למקורה ושרשה, בכן יתנהג את עצמו בחוק קבוע ליתן צדקה בעתים המיוחדות הנזכרות למעלה וגם יתענה בהם כי על ידי התעניתים וסגופים ממעט חלבו ודמו שיש בו מרבוי התענוגים שהי' לו על ידי התאוה הרעה ברשפי אש זרה שעל ידי זה נכלל ונדבק בשלש קליפות הטמאות לגמרי, כללא דמלתא שעל ידי התעניתים והסגופים בגשמיות על ידי זה דוקא נשבר גופו הגשמי ובזה ועל ידי זה נעשה תקון בפגמי הנפש שפגם בצלם אלקים בכל חטא בפרט על ידי התאוה רעה שהי' לו בשעת מעשה ועל ידי מעשה הצדקה שעושה אז ביום התענית דוקא שנשבר אז גופו בקרבו אזי יכול להחיות גם נשמתו בחיי האלקים ממקור החיים וכנזכר לעיל{{ביאור|שם=אאא|ב' סימנים הללו מיוסדים הם על פסוק כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו כו' ועל פי מה שנתבאר ביאור פסוק זה על כללות ענין הנשמה בשער התשובה חלק ג' בתחלתו שיש ב' בחינות בנשמה בחינת חלק העליון הבלתי מתלבש בגוף שעל זה אמר בזהר על פסוק ונפש כי תחטא תוהא כו', ובחי' חלק התחתון המתלבש בגוף שנופל בזה פגמים, יעוין שם באריכות, על כן כונתו לבאר כאן בסימן הראשון בתחלתו שעל ידי החטאים ועונות נכרתה הנפש משרשה, שזהו בחי' חלק התחתון מחלק העליון, ונפסק החבל בקצה התחתון מן העליון, אבל על ידי התשובה מלמטה יחדו יהיו תמים כמשל תנועת החבל מלמטה שיתנענע ממילא גם ראשו העליון וד"ל, אגב נתבאר שעיקר ענין התשובה היא השמחה שאחר כך כמו שנתבאר ביאור דבר זה היטב ב[[לקוטי אמרים פרק כ"ו|לקוטי אמרים סימן כ"ו]] על פסוק בכל עצב יהי' מותר כו', והעיקר בזה גופא הוא ענין האמונה כי ה' העביר חטאתו כו', כמ"ש שם בסופו כו' יעוין שם. ובסימן השני שאחר כך מבאר ביאור ענין התעניתים על פי מה שנתבאר בכמה מקומות בשער התשובה חלק ג', וביאור ענין הצדקה עיקר ענין כונתו כאן ויסודתו על פי מה שנתבאר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ג]] בענין הפלגת מעלת הצדקה:{{ש}}שם לא נתבאר היטב באריכות וכאן עד סימן כ' כונתו לבאר כל זה בתוספת ביאור באריכות.}}.