2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ב" ב־""
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ב" ב־"") |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | {{דבר מלכות}} | ||
== משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד־י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב == | == משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד־י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
==== תרגום מאידית ==== | ==== תרגום מאידית ==== | ||
א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | ||
בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות{{הערה|לא, יח. לב, טו־טז.}}, חטא העגל ושבירת הלוחות{{הערה|שם=:0|לב, א ואילך.}}, תיקון וכפרה על החטא ע"י תפלת משה{{הערה|שם, ל ואילך.}}, ראיית משה כבודו של הקב"ה{{הערה|לג, יז ואילך.}}, י"ג מדות הרחמים{{הערה|לד, ה ואילך.}}, נתינת לוחות האחרונות{{הערה|שם, א ואילך.}}, עד להסיום אודות "קרן עור פני משה"{{הערה|שם, כט ואילך.}}. דאע"פ שענינים אלו הם מאורעות שאירעו בהמשך אחד, הרי נוסף לכך שיש להבין מדוע התורה (מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}}) מספרת לנו באריכות אודות הענינים הבלתי רצויים (ובפרט דלכאורה: מאי דהוה הוה{{הערה|ע"ד יומא ה, ב. ועוד.}}, ואפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"{{הערה|ב"ב קכג, א. וראה פסחים ג, א.}}) ה"ה ענינים שונים לגמרי, מן הקצה אל הקצה, בריחוק הערך הכי גדול ביניהם: | בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות{{הערה|[[שמות פרק לא|לא, יח]]. [[שמות פרק לב|לב, טו־טז]].}}, חטא העגל ושבירת הלוחות{{הערה|שם=:0|[[שמות פרק לב|לב, א ואילך]].}}, תיקון וכפרה על החטא ע"י תפלת משה{{הערה|[[שמות פרק לב|שם, ל ואילך]].}}, ראיית משה כבודו של הקב"ה{{הערה|לג, יז ואילך.}}, י"ג מדות הרחמים{{הערה|[[שמות פרק לד|לד, ה ואילך]].}}, נתינת לוחות האחרונות{{הערה|[[שמות פרק לד|שם, א ואילך]].}}, עד להסיום אודות "קרן עור פני משה"{{הערה|[[שמות פרק לד|שם, כט ואילך]].}}. דאע"פ שענינים אלו הם מאורעות שאירעו בהמשך אחד, הרי נוסף לכך שיש להבין מדוע התורה (מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}}) מספרת לנו באריכות אודות הענינים הבלתי רצויים (ובפרט דלכאורה: מאי דהוה הוה{{הערה|ע"ד יומא ה, ב. ועוד.}}, ואפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"{{הערה|ב"ב קכג, א. וראה פסחים ג, א.}}) ה"ה ענינים שונים לגמרי, מן הקצה אל הקצה, בריחוק הערך הכי גדול ביניהם: | ||
הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"{{הערה|פרשתנו לב, טז.}}, שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל '''לך'''"{{הערה|שם לד, א.}}, מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים{{הערה|פרש"י שם, כט.}}], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"{{הערה|[[שמות פרק לב|פרשתנו לב, טז]].}}, שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל '''לך'''"{{הערה|[[שמות פרק לד|שם לד, א]].}}, מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים{{הערה|פרש"י שם, כט.}}], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | ||
יתירה מזו: | יתירה מזו: | ||
בפרשתנו מדובר גם אודות הפרטים '''במעלת''' הלוחות '''הראשונות''' ("לוחות אבן כתובים באצבע אלקים"{{הערה|שם=:1|פרשתנו לא, יח.}}, "לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה גו' והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות"{{הערה|שם לב, טו־טז.}}, עד שגם בלוחות האחרונות מדגישים את מעלת הלוחות הראשונות – "פסל לך שני לוחות אבנים '''כראשונים''' גו'"<ref name=":0" />, בכ"ף הדמיון, כי אינם מגיעים למעלת ה"ראשונים" שהם "מעשה אלקים"). | בפרשתנו מדובר גם אודות הפרטים '''במעלת''' הלוחות '''הראשונות''' ("לוחות אבן כתובים באצבע אלקים"{{הערה|שם=:1|[[שמות פרק לא|פרשתנו לא, יח]].}}, "לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה גו' והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות"{{הערה|[[שמות פרק לב|שם לב, טו־טז]].}}, עד שגם בלוחות האחרונות מדגישים את מעלת הלוחות הראשונות – "פסל לך שני לוחות אבנים '''כראשונים''' גו'"<ref name=":0" />, בכ"ף הדמיון, כי אינם מגיעים למעלת ה"ראשונים" שהם "מעשה אלקים"). | ||
ולכאורה: פרטי מעלת הלוחות הראשונות היו צריכים להכתב בסוף פ' משפטים, שם הוא המקום העיקרי המדבר אודות לוחות הראשונות ("עלה אלי ההרה גו' ואתנה לך את לוחות האבן גו'"{{הערה|משפטים כד, יב.}}). וכאן, בפרשתנו, הי' מספיק שיהי' כתוב בקיצור (כהקדמה למעשה העגל ושבירת הלוחות) "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן"<ref name=":1" />, ולאח"ז "וירא העם כי בושש משה גו'"<ref name=":0" />. | ולכאורה: פרטי מעלת הלוחות הראשונות היו צריכים להכתב בסוף פ' משפטים, שם הוא המקום העיקרי המדבר אודות לוחות הראשונות ("עלה אלי ההרה גו' ואתנה לך את לוחות האבן גו'"{{הערה|משפטים כד, יב.}}). וכאן, בפרשתנו, הי' מספיק שיהי' כתוב בקיצור (כהקדמה למעשה העגל ושבירת הלוחות) "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן"<ref name=":1" />, ולאח"ז "וירא העם כי בושש משה גו'"<ref name=":0" />. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
ידוע{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך. ועוד.}} ששם הפרשה מורה על תוכן כל הפרשה. ועפ"ז צריך ביאור בנוגע לפרשתנו: שם הפרשה ("כי תשא") מתייחס בפשטות רק על הציווי בתחלת הפרשה לתת מחצית השקל, ואין לו שייכות כלל לרוב הפרשה – כמדובר לעיל, שרוב הפרשה מדברת אודות ענינים אחרים לגמרי, שלכאורה אין להם כל שייכות להתחלת הפרשה! | ידוע{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך. ועוד.}} ששם הפרשה מורה על תוכן כל הפרשה. ועפ"ז צריך ביאור בנוגע לפרשתנו: שם הפרשה ("כי תשא") מתייחס בפשטות רק על הציווי בתחלת הפרשה לתת מחצית השקל, ואין לו שייכות כלל לרוב הפרשה – כמדובר לעיל, שרוב הפרשה מדברת אודות ענינים אחרים לגמרי, שלכאורה אין להם כל שייכות להתחלת הפרשה! | ||
יתירה מזו: מעשה העגל – שתופס חלק חשוב מהפרשה – ה"ה '''ירידה שאין כמותה''', עי"ז "חזרה זוהמתן"{{הערה|זהר ח"א נב, ב. ח"ב קצג, ב. וראה [[לקוטי אמרים פרק | יתירה מזו: מעשה העגל – שתופס חלק חשוב מהפרשה – ה"ה '''ירידה שאין כמותה''', עי"ז "חזרה זוהמתן"{{הערה|זהר ח"א נב, ב. ח"ב קצג, ב. וראה [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא ספל"ו]].}} מחטא עץ הדעת{{הערה|שבת קמו, א.}} (לאחרי ש"פסקה זוהמתן" במ"ת{{הערה|שבת שם. זהר שם.}}), עד שזהו ראש ושרש דכל החטאים, כמ"ש{{הערה|פרשתנו לב, לד ובפרש"י. מסנה' קד, א.}} "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם", "תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל" – בדיוק להיפך מתוכן (שם הפרשה –) "כי תשא את ראש בני ישראל", '''נשיאת ראש ועליית''' בנ"י{{הערה|גם לפי פירוש חז"ל ש"תשא את ראש בנ"י" (ע"י נתינת מחצית השקל) באה לכפר על חטא העגל (ירושלמי שקלים פ"ב סוף ה"ג. תנחומא פרשתנו י־יא. ועוד).}}! | ||
וכן בסוף הפרשה – בענין קרני ההוד – דרוש ביאור: מדוע נוספה במשה המעלה ד"קרן עור פניו" דוקא לאחר שקיבל את הלוחות '''האחרונות''', ולא בקבלת לוחות הראשונות{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו לד, כט (משמו"ר פמ"ז, ו. תנחומא פרשתנו לז): "ויהי ברדת משה – כשהביא לוחות אחרונות ביוהכ"פ . . ומהיכן זכה משה לקרני ההוד רבותינו אמרו מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר (פרשתנו לג, כב) ושכותי כפי". ובמפרשי רש"י (רא"ם. גו"א. דברי דוד) מבואר שקושיית רש"י היא: למה לא היו באמת קרני ההוד בלוחות הראשונות ("דלכאורה אנו אומרים שזכה לה ממעלת הלוחות ולמה יש מעלייתא באחרונות טפי מהראשונות" – דברי דוד שם). ועל זה פירש רש"י "מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר ושכותי כפי" (היינו ש"זה בא לו דוקא ע"י מעשה שהי' קודם אחרונות" (ולא ע"י הלוחות עצמן) – דברי דוד שם).{{ש}}אבל: מפשטות לשון הכתוב "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה גו' כי קרן עור פניו בדברו אתו" מובן, שיש לזה שייכות לענין דלוחות האחרונות דוקא (ולא ללוחות הראשונות). ובפרט ש"ושכותי כפי" הי' דוקא ע"י תפלת משה לאחרי שבירת לוחות הראשונות.}}, "והלא{{הערה|לשון הרא"ם שם.}} כבר נהנה מזיו השכינה בארבעים יום הראשונים כמו בארבעים יום השלישיים"?{{הערה|ובפרט לפי פירוש שני בתנחומא שם (אבל פירוש זה לא הובא בפרש"י) "בשעה שהי' הקב"ה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד". ולכאורה, עיקר לימוד התורה (מפי השכינה) הי' לפני נתינת לוחות הראשונות בארבעים ימים הראשונים.}} ואדרבה: הגילוי אלקות בלוחות הראשונות (בהיותם "מעשה אלקים") הרי הי' נעלה יותר מהלוחות האחרונות (שהיו מעשה ידי משה), נוסף לכך שנתינת לוחות הראשונות באה לאחר הגילוי הנעלה והרעש (שטורעם) דמתן תורה (משא"כ הלוחות האחרונות ניתנו בחשאי){{הערה|ראה תנחומא פרשתנו לא. פרש"י פרשתנו לד, ג.}} – וא"כ, היתכן שדוקא בקבלת לוחות האחרונות ניתוסף במשה "קרן עור פניו"?! | וכן בסוף הפרשה – בענין קרני ההוד – דרוש ביאור: מדוע נוספה במשה המעלה ד"קרן עור פניו" דוקא לאחר שקיבל את הלוחות '''האחרונות''', ולא בקבלת לוחות הראשונות{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו לד, כט (משמו"ר פמ"ז, ו. תנחומא פרשתנו לז): "ויהי ברדת משה – כשהביא לוחות אחרונות ביוהכ"פ . . ומהיכן זכה משה לקרני ההוד רבותינו אמרו מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר (פרשתנו לג, כב) ושכותי כפי". ובמפרשי רש"י (רא"ם. גו"א. דברי דוד) מבואר שקושיית רש"י היא: למה לא היו באמת קרני ההוד בלוחות הראשונות ("דלכאורה אנו אומרים שזכה לה ממעלת הלוחות ולמה יש מעלייתא באחרונות טפי מהראשונות" – דברי דוד שם). ועל זה פירש רש"י "מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר ושכותי כפי" (היינו ש"זה בא לו דוקא ע"י מעשה שהי' קודם אחרונות" (ולא ע"י הלוחות עצמן) – דברי דוד שם).{{ש}}אבל: מפשטות לשון הכתוב "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה גו' כי קרן עור פניו בדברו אתו" מובן, שיש לזה שייכות לענין דלוחות האחרונות דוקא (ולא ללוחות הראשונות). ובפרט ש"ושכותי כפי" הי' דוקא ע"י תפלת משה לאחרי שבירת לוחות הראשונות.}}, "והלא{{הערה|לשון הרא"ם שם.}} כבר נהנה מזיו השכינה בארבעים יום הראשונים כמו בארבעים יום השלישיים"?{{הערה|ובפרט לפי פירוש שני בתנחומא שם (אבל פירוש זה לא הובא בפרש"י) "בשעה שהי' הקב"ה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד". ולכאורה, עיקר לימוד התורה (מפי השכינה) הי' לפני נתינת לוחות הראשונות בארבעים ימים הראשונים.}} ואדרבה: הגילוי אלקות בלוחות הראשונות (בהיותם "מעשה אלקים") הרי הי' נעלה יותר מהלוחות האחרונות (שהיו מעשה ידי משה), נוסף לכך שנתינת לוחות הראשונות באה לאחר הגילוי הנעלה והרעש (שטורעם) דמתן תורה (משא"כ הלוחות האחרונות ניתנו בחשאי){{הערה|ראה תנחומא פרשתנו לא. פרש"י פרשתנו לד, ג.}} – וא"כ, היתכן שדוקא בקבלת לוחות האחרונות ניתוסף במשה "קרן עור פניו"?! | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
ועד"ז בנוגע לפרשת כי תשא: יחד ע"ז שכי תשא היא פרשה בפ"ע, ה"ה פרשה נפלאה שיש בה חידוש (לגבי כל שאר הפרשיות) שהיא כוללת בתוכה את כל סדר ההשתלשלות, מתחלתו ועד סופו. החל מכפי שהוא כתוב בתורה (שממנה נמשך סדר השתלשלות ההעולמות{{הערה|שם=:3|ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א־ב.}}) – כל התורה כולה מהתחלת התורה עד לסיום התורה. ובמילא כוללת פרשה זו בתורה את כל הענינים כולם. | ועד"ז בנוגע לפרשת כי תשא: יחד ע"ז שכי תשא היא פרשה בפ"ע, ה"ה פרשה נפלאה שיש בה חידוש (לגבי כל שאר הפרשיות) שהיא כוללת בתוכה את כל סדר ההשתלשלות, מתחלתו ועד סופו. החל מכפי שהוא כתוב בתורה (שממנה נמשך סדר השתלשלות ההעולמות{{הערה|שם=:3|ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א־ב.}}) – כל התורה כולה מהתחלת התורה עד לסיום התורה. ובמילא כוללת פרשה זו בתורה את כל הענינים כולם. | ||
– בכל ענין בתורה ניתן למצוא את כל הענינים, כמאחז"ל{{הערה|אבות ספ"ה.}} "הפך בה והפך בה '''דכולא בה'''", די"ל שקאי לא רק על כללות התורה, אלא גם על כל ענין פרטי בתורה, ועאכו"כ פרשה שלימה – אבל ברוב הענינים ה"כולא בה" נמצא רק ברמז וכיו"ב וצריך למצוא ולגלות זאת (ע"י היגיעה ד"הפך בה והפך בה"); משא"כ בפ' כי תשא החידוש הוא, שה"כולא בה" נמצא שם '''בגלוי''', באופן דתורה שבכתב – בכתב בגלוי. | – בכל ענין בתורה ניתן למצוא את כל הענינים, כמאחז"ל{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה כג|אבות ספ"ה]].}} "הפך בה והפך בה '''דכולא בה'''", די"ל שקאי לא רק על כללות התורה, אלא גם על כל ענין פרטי בתורה, ועאכו"כ פרשה שלימה – אבל ברוב הענינים ה"כולא בה" נמצא רק ברמז וכיו"ב וצריך למצוא ולגלות זאת (ע"י היגיעה ד"הפך בה והפך בה"); משא"כ בפ' כי תשא החידוש הוא, שה"כולא בה" נמצא שם '''בגלוי''', באופן דתורה שבכתב – בכתב בגלוי. | ||
ד. והענין: | ד. והענין: | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
הקב"ה קבע שכל הענינים נחלקים בכללות לשלשה: ראש, תוך (אמצע) וסוף{{הערה|ראה גם ספר השיחות התש"נ ח"ב ע' 464 ואילך.}}. קודם כל בא הראש והתחלת הכל – שכולל בתוכו (כוונת ותכלית) כל הדבר. לאחר מכן – בא הדבר עצמו, התוך והאמצע, שעל־ידו נעשית התכלית ולבסוף בא הסיום והשלימות והסך־הכל של כל הענין, כאשר נשלמת התכלית (ש"סוף מעשה במחשבה תחלה"{{הערה|פיוט "לכה דודי".}}). | הקב"ה קבע שכל הענינים נחלקים בכללות לשלשה: ראש, תוך (אמצע) וסוף{{הערה|ראה גם ספר השיחות התש"נ ח"ב ע' 464 ואילך.}}. קודם כל בא הראש והתחלת הכל – שכולל בתוכו (כוונת ותכלית) כל הדבר. לאחר מכן – בא הדבר עצמו, התוך והאמצע, שעל־ידו נעשית התכלית ולבסוף בא הסיום והשלימות והסך־הכל של כל הענין, כאשר נשלמת התכלית (ש"סוף מעשה במחשבה תחלה"{{הערה|פיוט "לכה דודי".}}). | ||
ובכללות ה"ז נחלק בג' הענינים של (א) תורה – היסוד והתחלת כל הענינים, כדברי חז"ל{{הערה|שם=:2|פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה תנחומא שם ה.}} ש"תורה נקראת{{הערה|משלי ח, כב.}} ראשית דרכו", כי היא קדמה לעולם{{הערה|שבת פח, א. ועוד.}}, והיא התכלית והכוונה דכל הענינים, "בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית"<ref name=":2" />. (ב) בריאת העולם (וסדר השתלשלות בכלל) והעבודה בבריאה כדי למלאות את תכליתה (בשביל התורה), ו(ג) גמר ושלימות הכל – בגאולה האמיתית והשלימה, כשמתמלא "תכלית ושלימות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | ובכללות ה"ז נחלק בג' הענינים של (א) תורה – היסוד והתחלת כל הענינים, כדברי חז"ל{{הערה|שם=:2|פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה תנחומא שם ה.}} ש"תורה נקראת{{הערה|[[משלי פרק ח|משלי ח, כב]].}} ראשית דרכו", כי היא קדמה לעולם{{הערה|שבת פח, א. ועוד.}}, והיא התכלית והכוונה דכל הענינים, "בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית"<ref name=":2" />. (ב) בריאת העולם (וסדר השתלשלות בכלל) והעבודה בבריאה כדי למלאות את תכליתה (בשביל התורה), ו(ג) גמר ושלימות הכל – בגאולה האמיתית והשלימה, כשמתמלא "תכלית ושלימות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}. | ||
ויש לומר, שג' ענינים אלו מרומזים בשלשת האותיות הראשונות א' ב' ג': כל התורה כלולה בעשרת הדברות{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. פרש"י משפטים כד, יב. וראה תו"ש כרך טז מילואים ס"א. וש"נ.}} הכלולים בתיבה הראשונה "אנכי"{{הערה|כידוע שתיבת "אנכי" כוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ש"אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה" ([[לקוטי אמרים פרק כ | ויש לומר, שג' ענינים אלו מרומזים בשלשת האותיות הראשונות א' ב' ג': כל התורה כלולה בעשרת הדברות{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. פרש"י משפטים כד, יב. וראה תו"ש כרך טז מילואים ס"א. וש"נ.}} הכלולים בתיבה הראשונה "אנכי"{{הערה|כידוע שתיבת "אנכי" כוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ש"אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה" ([[לקוטי אמרים פרק כ|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש שם. וש"נ), ויתירה מזו – שדיבור אנכי כולל גם הדיבור לא יהי' לך (ראה [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת תשמ"ה) ס"ו]]).}} הנכללת ומתחילה באל"ף{{הערה|ראה פנים יפות (לבעל ההפלאה) יתרו כ, ב.}}. בריאת העולם – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|ר"פ בראשית.}} – מתחילה בבי"ת{{הערה|והטעם שהתחלת התורה ובריאת העולם אינה באות אל"ף (דאנכי), ראשון כל האותיות, ואל"ף דאנכי קדמה לעולם והוא תכלית הבריאה – ראה לקמן סעיף ו. והתיווך עם הביאורים בזה במדרשי חז"ל שבהערה הבאה והביאור ע"ד החסידות (אוה"ת בראשית תקסו, א. וראה לקו"ת ראה יט, ב. ועוד) – ראה שיחת [[שיחת שלח תשמ"ז - מוגה|ש"פ שלח תשמ"ז]] ס"ז ואילך.}}, כי ב"בי"ת נברא העולם", כמבואר בחז"ל{{הערה|ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב. ב"ר פ"א, י. תנחומא (באבער) יתרו טז. ועוד – הובאו בתורה שלימה ר"פ בראשית.}}. וראש התיבה דגאולה – האות גימ"ל. | ||
ובפרטיות יותר ישנם ג' ענינים אלו בסדר השתלשלות הבריאה עצמו: (א) קודם כל – עלה ברצונו יתברך לברוא את העולם. (ב) הבריאה בפועל. (ג) שלימות הבריאה – בגאולה העתידה – ע"י "מעשינו ועבודתינו" להמשיך ולגלות אלקות בעולם{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק | ובפרטיות יותר ישנם ג' ענינים אלו בסדר השתלשלות הבריאה עצמו: (א) קודם כל – עלה ברצונו יתברך לברוא את העולם. (ב) הבריאה בפועל. (ג) שלימות הבריאה – בגאולה העתידה – ע"י "מעשינו ועבודתינו" להמשיך ולגלות אלקות בעולם{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}}. ובלשון הקבלה והחסידות{{הערה|ראה ע"ח בתחלתו. המשך תרס"ו בתחלתו. '''ובכ"מ'''.}}: (א) לכל לראש, אור אין סוף ממלא כל המציאות – אוא"ס לפני הצמצום. (ב) לאח"ז – צמצום האור כך שנשאר חלל ומקום פנוי. וכוונת הצמצום היא בשביל הגילוי – שיהי' גילוי אלקות בעולם, עד שמגיעים אל (ג) שלימות הגילוי, שממשיכים בתוך החלל ומקום פנוי – אוא"ס, עד לאוא"ס הבלי גבול שלפני הצמצום, עד שנעשה – דירה{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} לו יתברך – לו לעצמותו{{הערה|ראה סה"מ תקס"ה ח"א ע' תפט. הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא הערה 32.}} – בתחתונים. | ||
ה. ויש לומר שמכיון שכל הענינים נמשכים ע"י התורה (ה"דיפתראות ופינקסאות" של העולם, ואסתכל באורייתא וברא עלמא<ref name=":3" />) – לכן נחלקת התורה עצמה בהתאם לג' ענינים אלו: | ה. ויש לומר שמכיון שכל הענינים נמשכים ע"י התורה (ה"דיפתראות ופינקסאות" של העולם, ואסתכל באורייתא וברא עלמא<ref name=":3" />) – לכן נחלקת התורה עצמה בהתאם לג' ענינים אלו: | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
(ב) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" – בריאת העולם [ובפרטיות – ישנם בזה גופא ג' דרגות, כנ"ל], ולאח"ז המשך כל הפרשיות שבתורה, בהן מדובר אודות המשך סיפור המאורעות בעולם והעבודה למלאות את הכוונה דבריאת העולם (בשביל התורה) – כמסופר ומצווה בארוכה בכל הפרשיות דחמשה חומשי תורה. | (ב) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" – בריאת העולם [ובפרטיות – ישנם בזה גופא ג' דרגות, כנ"ל], ולאח"ז המשך כל הפרשיות שבתורה, בהן מדובר אודות המשך סיפור המאורעות בעולם והעבודה למלאות את הכוונה דבריאת העולם (בשביל התורה) – כמסופר ומצווה בארוכה בכל הפרשיות דחמשה חומשי תורה. | ||
עד (ג) סיום התורה, בה מדובר על כך שה' מראה למשה "עד היום האחרון"{{הערה|ספרי ופרש"י ברכה לד, ב.}}, ועד להסיום ממש – "לכל האותות והמופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|ס"פ ברכה (לד, יא־יב).}} – סיום ושלימות התורה, שקשורה לשלימות דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (שמשה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. תו"א משפטים עה, ב.}}), כשתהי' השלימות דגילוי אלקות ("האותות והמופתים") "לעיני כל ישראל", כמ"ש{{הערה|מיכה ג, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". | עד (ג) סיום התורה, בה מדובר על כך שה' מראה למשה "עד היום האחרון"{{הערה|ספרי ופרש"י ברכה לד, ב.}}, ועד להסיום ממש – "לכל האותות והמופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|[[דברים פרק לד|ס"פ ברכה (לד, יא־יב)]].}} – סיום ושלימות התורה, שקשורה לשלימות דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (שמשה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. תו"א משפטים עה, ב.}}), כשתהי' השלימות דגילוי אלקות ("האותות והמופתים") "לעיני כל ישראל", כמ"ש{{הערה|[[מיכה פרק ג|מיכה ג, טו]].}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". | ||
כמרומז גם בפרקי אבות: (א) התחלת פרקי אבות היא "משה קיבל תורה מסיני" – כללות ענין התורה (כמאחז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.}} "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני"). (ב) "ומסרה וכו' והעמידו תלמידים הרבה וכו'"{{הערה|אבות פ"א מ"א.}}, הסדר דמסורת התורה מדור לדור – אופן בו התורה באה בגלוי ובפרטיות (ע"י "תלמיד ותיק עתיד לחדש"). (ג) סיום כל הפרקי אבות – "ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|בשלח טו, יח.}}, שכולל כל המשך הזמן עד סוף כל הזמנים – הגאולה האמיתית והשלימה, כש"ה' ימלוך לעולם ועד", "לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו"{{הערה|פרש"י שם.}} – שלימות מילוי הכוונה דקבלת התורה ומסירת ולימוד התורה במשך כל הדורות. | כמרומז גם בפרקי אבות: (א) התחלת פרקי אבות היא "משה קיבל תורה מסיני" – כללות ענין התורה (כמאחז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.}} "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני"). (ב) "ומסרה וכו' והעמידו תלמידים הרבה וכו'"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}}, הסדר דמסורת התורה מדור לדור – אופן בו התורה באה בגלוי ובפרטיות (ע"י "תלמיד ותיק עתיד לחדש"). (ג) סיום כל הפרקי אבות – "ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, שכולל כל המשך הזמן עד סוף כל הזמנים – הגאולה האמיתית והשלימה, כש"ה' ימלוך לעולם ועד", "לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו"{{הערה|פרש"י שם.}} – שלימות מילוי הכוונה דקבלת התורה ומסירת ולימוד התורה במשך כל הדורות. | ||
ויש לומר, שזהו אחד הטעמים לכך ש(מתן) תורה קשורה לענין ד"תליתאי" – כדברי חז"ל{{הערה|שבת פח, א.}} "(בריך רחמנא דיהיב) אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" (ור"נ גאון מבאר שם עוד ענינים של שלשה בקשר למתן תורה), כי היות שע"י (מתן) תורה מתמלאת תכלית כל סדר השתלשלות – הנחלק לשלשה (ראש תוך וסוף), לכן נחלקת גם התורה ל"תליתאי", א' ב' ג'{{הערה|ראה פי' ר"נ גאון שם, "תורה שאותיותי' משולשות אלף בית גימל".}}. | ויש לומר, שזהו אחד הטעמים לכך ש(מתן) תורה קשורה לענין ד"תליתאי" – כדברי חז"ל{{הערה|שבת פח, א.}} "(בריך רחמנא דיהיב) אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" (ור"נ גאון מבאר שם עוד ענינים של שלשה בקשר למתן תורה), כי היות שע"י (מתן) תורה מתמלאת תכלית כל סדר השתלשלות – הנחלק לשלשה (ראש תוך וסוף), לכן נחלקת גם התורה ל"תליתאי", א' ב' ג'{{הערה|ראה פי' ר"נ גאון שם, "תורה שאותיותי' משולשות אלף בית גימל".}}. | ||
| שורה 68: | שורה 69: | ||
(ג) הלוחות האחרונות מבטאים את ענין הגימ"ל – העלי' שבאה ע"י הירידה ושבירת הלוחות: | (ג) הלוחות האחרונות מבטאים את ענין הגימ"ל – העלי' שבאה ע"י הירידה ושבירת הלוחות: | ||
חז"ל{{הערה|ספרי ופרש"י ס"פ ברכה.}} מפרשים על "לעיני כל ישראל" (בסיום התורה) שזה קאי על שבירת הלוחות שמשה "נשאו{{הערה|ל' רש"י שם.}} לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר{{הערה|עקב ט, יז.}} ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר{{הערה|פרשתנו לד, א. עקב י, ב.}} אשר שברת, יישר כחך ששברת". ולכאורה: מה העילוי בשבירת הלוחות עד שהקב"ה יאמר על כך "יישר כחך"?! | חז"ל{{הערה|ספרי ופרש"י ס"פ ברכה.}} מפרשים על "לעיני כל ישראל" (בסיום התורה) שזה קאי על שבירת הלוחות שמשה "נשאו{{הערה|ל' רש"י שם.}} לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר{{הערה|[[דברים פרק ט|עקב ט, יז]].}} ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר{{הערה|[[שמות פרק לד|פרשתנו לד, א]]. עקב י, ב.}} אשר שברת, יישר כחך ששברת". ולכאורה: מה העילוי בשבירת הלוחות עד שהקב"ה יאמר על כך "יישר כחך"?! | ||
וי"ל הביאור בזה{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 240 ואילך.}}: כשם שע"י חטא העגל ניתוספה בבנ"י המעלה דבעלי תשובה{{הערה|ראה ע"ז ד, סע"ב – נעתק לקמן בפנים.}} [ובשביל זה הי' החטא, כדלקמן], שלמעלה מעבודת הצדיקים ("מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אינם עומדין"{{הערה|ברכות לד, ב.}}, עד שאין "'''יכולין''' לעמוד בו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.}}) – כך גם בנוגע לשבירת הלוחות (המסובב דחטא העגל), שהטעם (הפנימי) על כך הוא בכדי שעי"ז יתוסף עילוי בתורה – הלוחות האחרונות שיש בהם מעלה לגבי הלוחות הראשונות, כדברי חז"ל{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}} שהקב"ה אמר למשה רבינו (ע"ז שהצטער על שבירת הלוחות) "אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות לבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות . . כפלים{{הערה|שם=:4|איוב יא, ו.}} לתושי'". וכדברי הגמרא{{הערה|נדרים כב, ב ובפרש"י שם. וראה אוה"ת פרשתנו ע' ב'נז. המשך תרס"ו ע' פז ואילך. סה"מ תש"ו ע' 36 ואילך. ועוד.}} "אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שנאמר{{הערה|קהלת א, יח.}} כי ברוב חכמה רוב כעס", "לפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה להטריחן יותר"{{הערה|פרש"י נדרים שם.}}. | וי"ל הביאור בזה{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 240 ואילך.}}: כשם שע"י חטא העגל ניתוספה בבנ"י המעלה דבעלי תשובה{{הערה|ראה ע"ז ד, סע"ב – נעתק לקמן בפנים.}} [ובשביל זה הי' החטא, כדלקמן], שלמעלה מעבודת הצדיקים ("מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אינם עומדין"{{הערה|ברכות לד, ב.}}, עד שאין "'''יכולין''' לעמוד בו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.}}) – כך גם בנוגע לשבירת הלוחות (המסובב דחטא העגל), שהטעם (הפנימי) על כך הוא בכדי שעי"ז יתוסף עילוי בתורה – הלוחות האחרונות שיש בהם מעלה לגבי הלוחות הראשונות, כדברי חז"ל{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}} שהקב"ה אמר למשה רבינו (ע"ז שהצטער על שבירת הלוחות) "אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות לבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות . . כפלים{{הערה|שם=:4|[[איוב פרק יא|איוב יא, ו]].}} לתושי'". וכדברי הגמרא{{הערה|נדרים כב, ב ובפרש"י שם. וראה אוה"ת פרשתנו ע' ב'נז. המשך תרס"ו ע' פז ואילך. סה"מ תש"ו ע' 36 ואילך. ועוד.}} "אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שנאמר{{הערה|[[קהלת פרק א|קהלת א, יח]].}} כי ברוב חכמה רוב כעס", "לפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה להטריחן יותר"{{הערה|פרש"י נדרים שם.}}. | ||
וזהו גם העילוי בכך שהלוחות האחרונות היו מעשה ידי '''משה''' ("פסל לך"), לא "מעשה אלקים" כמו הלוחות הראשונות: | וזהו גם העילוי בכך שהלוחות האחרונות היו מעשה ידי '''משה''' ("פסל לך"), לא "מעשה אלקים" כמו הלוחות הראשונות: | ||
| שורה 90: | שורה 91: | ||
ויש לומר שדרגת הבי"ת היא לא רק בנוגע לכללות הבריאה (הצמצום), אלא גם בנוגע לתוצאות שבאות מזה, עד גם לענין החטא ושבירה כו' (שנעשה ע"י הצמצום כו', כנ"ל ס"ו), | ויש לומר שדרגת הבי"ת היא לא רק בנוגע לכללות הבריאה (הצמצום), אלא גם בנוגע לתוצאות שבאות מזה, עד גם לענין החטא ושבירה כו' (שנעשה ע"י הצמצום כו', כנ"ל ס"ו), | ||
כפי שחסידות{{הערה|תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך (יג, א ואילך). ובכ"מ (נסמן בלקו"ש חי"ח ע' 395 הערה 45).}} מבארת את מאחז"ל{{הערה|תנחומא וישב ד.}} עה"פ{{הערה|[[תהלים פרק | כפי שחסידות{{הערה|תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך (יג, א ואילך). ובכ"מ (נסמן בלקו"ש חי"ח ע' 395 הערה 45).}} מבארת את מאחז"ל{{הערה|תנחומא וישב ד.}} עה"פ{{הערה|[[תהלים פרק סו|תהלים סו, ה]].}} "נורא עלילה על בני אדם", שחטא עה"ד בא עי"ז ש"עלילה נתלה בו" (באדם הראשון) – שזה ש"לפעמים גובר הרע דיצה"ר על האדם ויחטא" ה"ז משום ש"מלמעלה הסיתו עליו היצה"ר להביאו לחטא זה"{{הערה|ל' התו"ח שם.}}. | ||
שכן בנ"י מצד עצמם אינם שייכים כלל וכלל לענין החטא ח"ו{{הערה|ובלשון הזהר (ח"ג יג, רע"ב. טז, א) "נפש כי תחטא – תווהא".}}, וכל הענין בא רק בגלל זה שהקב"ה בחסדו הגדול רצה להביא את בנ"י לעלי' הכי גדולה (למעלה ממצבם מצ"ע), ולכן "עלילה נתלה בו" ונעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך"{{הערה|ישעי' נד, ז.}}) ובחיצוניות (רק למראית עינים), בכדי להביא את העלי' שלא בערך, ולא רק עלי' לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל. כפי שיהי' בגאולה האמיתית והשלימה – שבאה ע"י הירידה הגדולה בגלות – גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואדרבה – מתוספות עוד עליות, עלי' אחר עלי' עד אין קץ, "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק | שכן בנ"י מצד עצמם אינם שייכים כלל וכלל לענין החטא ח"ו{{הערה|ובלשון הזהר (ח"ג יג, רע"ב. טז, א) "נפש כי תחטא – תווהא".}}, וכל הענין בא רק בגלל זה שהקב"ה בחסדו הגדול רצה להביא את בנ"י לעלי' הכי גדולה (למעלה ממצבם מצ"ע), ולכן "עלילה נתלה בו" ונעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך"{{הערה|ישעי' נד, ז.}}) ובחיצוניות (רק למראית עינים), בכדי להביא את העלי' שלא בערך, ולא רק עלי' לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל. כפי שיהי' בגאולה האמיתית והשלימה – שבאה ע"י הירידה הגדולה בגלות – גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואדרבה – מתוספות עוד עליות, עלי' אחר עלי' עד אין קץ, "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק פד|תהלים פד, ח]].}}. | ||
נוסף להכלל שכל ירידה היא צורך עלי', הרי בנוגע לבנ"י – הירידה עצמה לאמיתתה אין היא ירידה, אלא הדרך לעלי' נעלית יותר שלא בערך. | נוסף להכלל שכל ירידה היא צורך עלי', הרי בנוגע לבנ"י – הירידה עצמה לאמיתתה אין היא ירידה, אלא הדרך לעלי' נעלית יותר שלא בערך. | ||
| שורה 110: | שורה 111: | ||
ט. ובכללות יותר יש לומר, שגם בכללות פ' כי תשא – מתחלתה עד סופה – מרומזים ג' ענינים אלו: | ט. ובכללות יותר יש לומר, שגם בכללות פ' כי תשא – מתחלתה עד סופה – מרומזים ג' ענינים אלו: | ||
(א) "כי תשא את '''ראש בני ישראל'''" (בתחלת הפרשה) קאי על ה"ראש" (אל"ף) דכל הענינים, שהם ישראל ותורה, שבשבילם נברא העולם, בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו{{הערה|ירמי' ב, ג.}} ראשית<ref name=":2" />. ועאכו"כ "ראש בני ישראל", וכפי שה"ראש" נמצא במצב ד"תשא". | (א) "כי תשא את '''ראש בני ישראל'''" (בתחלת הפרשה) קאי על ה"ראש" (אל"ף) דכל הענינים, שהם ישראל ותורה, שבשבילם נברא העולם, בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו{{הערה|[[ירמיה פרק ב|ירמי' ב, ג]].}} ראשית<ref name=":2" />. ועאכו"כ "ראש בני ישראל", וכפי שה"ראש" נמצא במצב ד"תשא". | ||
[ובפרטיות נכללים בזה גופא ב' הענינים האחרים (שכן בראש והאל"ף נכללים גם הבי"ת והגימ"ל, האמצע והסוף): הירידה – "העובר על הפקודים"{{הערה|פרשתנו ל, יג־יד.}}, והעלי' שבאה מזה – "לכפר על נפשותיכם"{{הערה|שם, טו.}}, ע"י "כופר{{הערה|שם, יב. וקאי על חטא העגל כנ"ל הערה 29.}} נפשו"]{{הערה|ועפ"ז תומתק עוד יותר השייכות דהג' ענינים (לוח"ר, שבירת הלוחות ולוח"א) לשם הפרשה ("כי תשא") – כי בענין ה"ראש" (אל"ף) נכלל גם ענין הבי"ת (שבירת הלוחות) והגימ"ל (לוח"א).}}. | [ובפרטיות נכללים בזה גופא ב' הענינים האחרים (שכן בראש והאל"ף נכללים גם הבי"ת והגימ"ל, האמצע והסוף): הירידה – "העובר על הפקודים"{{הערה|[[שמות פרק ל|פרשתנו ל, יג־יד]].}}, והעלי' שבאה מזה – "לכפר על נפשותיכם"{{הערה|[[שמות פרק ל|שם, טו]].}}, ע"י "כופר{{הערה|[[שמות פרק ל|שם, יב]]. וקאי על חטא העגל כנ"ל הערה 29.}} נפשו"]{{הערה|ועפ"ז תומתק עוד יותר השייכות דהג' ענינים (לוח"ר, שבירת הלוחות ולוח"א) לשם הפרשה ("כי תשא") – כי בענין ה"ראש" (אל"ף) נכלל גם ענין הבי"ת (שבירת הלוחות) והגימ"ל (לוח"א).}}. | ||
(ב) המשך הפרשה – מעשה העגל ושבירת הלוחות, ענין הבי"ת. | (ב) המשך הפרשה – מעשה העגל ושבירת הלוחות, ענין הבי"ת. | ||
(ג) סיום הפרשה – אודות הלוחות האחרונות (ענין הגימ"ל), עד להסיום ממש – ירידת משה מן ההר עם הלוחות האחרונות עם המעלה ד"קרן עור פניו וייראו מגשת אליו"{{הערה|פרשתנו לד, ל.}}, שזהו ע"ד הענין (בסיום חמשה חומשי תורה) ד"לכל האותות ומופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|ראה ספורנו ס"פ ברכה: לעיני כל ישראל, כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.}} [נוסף על "אעשה נפלאות" המדובר לפנ"ז בפרשה{{הערה|לד, י.}}]. | (ג) סיום הפרשה – אודות הלוחות האחרונות (ענין הגימ"ל), עד להסיום ממש – ירידת משה מן ההר עם הלוחות האחרונות עם המעלה ד"קרן עור פניו וייראו מגשת אליו"{{הערה|[[שמות פרק לד|פרשתנו לד, ל]].}}, שזהו ע"ד הענין (בסיום חמשה חומשי תורה) ד"לכל האותות ומופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|ראה ספורנו ס"פ ברכה: לעיני כל ישראל, כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.}} [נוסף על "אעשה נפלאות" המדובר לפנ"ז בפרשה{{הערה|[[שמות פרק לד|לד, י]].}}]. | ||
ועד"ז מרומזים ג' ענינים אלו בשלש הרגלים (קרוב לסוף הפרשה): חג הפסח הוא '''הראשון''' לרגלים{{הערה|ר"ה ד, א.}}, וקשור ל"חודש האביב"{{הערה|פרשתנו לד, יח.}} (ר"ת אל"ף ולאח"ז בא הבי"ת{{הערה|ראה זח"ב קפו, א.}}), גילוי מלמעלה למטה{{הערה|שם=:6|פרשתנו שם, כב.}} – עבודת האדם מלמטה למעלה<ref name=":5" />. ו"חג האסיף תקופת השנה"<ref name=":6" /> – "בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית", "שהוא בחזרת השנה"{{הערה|פרש"י שם.}} – השלישי ברגלים, קשור להאסיפה והשלימות דכל העבודה, ששלימותה היא בגאולה האמיתית והשלימה, כשיהי' אסיפת כל בנ"י (כמ"ש{{הערה|ירמי' ח, יג.}} "אסף אסיפם נאום ה'"), ושל כל ניצוצי קדושה שבכל העולם כולו. | ועד"ז מרומזים ג' ענינים אלו בשלש הרגלים (קרוב לסוף הפרשה): חג הפסח הוא '''הראשון''' לרגלים{{הערה|ר"ה ד, א.}}, וקשור ל"חודש האביב"{{הערה|[[שמות פרק לד|פרשתנו לד, יח]].}} (ר"ת אל"ף ולאח"ז בא הבי"ת{{הערה|ראה זח"ב קפו, א.}}), גילוי מלמעלה למטה{{הערה|שם=:5|ראה לקו"ש חי"ז ע' 148. וש"נ.}} ("שהתבואה מתבכרת בבישולה"{{הערה|פרש"י פרשתנו שם.}}). חג השבועות – השני לרגלים, וקשור ל"בכורי קציר חטים"{{הערה|שם=:6|[[שמות פרק לד|פרשתנו שם, כב]].}} – עבודת האדם מלמטה למעלה<ref name=":5" />. ו"חג האסיף תקופת השנה"<ref name=":6" /> – "בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית", "שהוא בחזרת השנה"{{הערה|פרש"י שם.}} – השלישי ברגלים, קשור להאסיפה והשלימות דכל העבודה, ששלימותה היא בגאולה האמיתית והשלימה, כשיהי' אסיפת כל בנ"י (כמ"ש{{הערה|ירמי' ח, יג.}} "אסף אסיפם נאום ה'"), ושל כל ניצוצי קדושה שבכל העולם כולו. | ||
י. ע"פ הנ"ל יובן ג"כ החידוש דקרני ההוד של משה שנתוספו ע"י הלוחות האחרונות{{הערה|בהבא לקמן – ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע ב'עה. ע' ב'עז־עח. סה"מ תרס"ח ע' קלב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעז. עטר"ת ע' תכ. ועוד.}} [שזהו ע"ד העילוי דגימ"ל, שבא דוקא ע"י העבודה דבי"ת, חטא העגל ושבירת הלוחות]: | י. ע"פ הנ"ל יובן ג"כ החידוש דקרני ההוד של משה שנתוספו ע"י הלוחות האחרונות{{הערה|בהבא לקמן – ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע ב'עה. ע' ב'עז־עח. סה"מ תרס"ח ע' קלב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעז. עטר"ת ע' תכ. ועוד.}} [שזהו ע"ד העילוי דגימ"ל, שבא דוקא ע"י העבודה דבי"ת, חטא העגל ושבירת הלוחות]: | ||
| שורה 146: | שורה 147: | ||
ולאחרי זה באות ברכות השחר ותפלת שחרית, ומביהכנ"ס לביהמ"ד{{הערה|ראה סוף ברכות. ועוד.}} – כללות האל"ף דעבודת היום. | ולאחרי זה באות ברכות השחר ותפלת שחרית, ומביהכנ"ס לביהמ"ד{{הערה|ראה סוף ברכות. ועוד.}} – כללות האל"ף דעבודת היום. | ||
לאח"ז בא הבי"ת בעבודתו היומית של יהודי – "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב"{{הערה|[[תהלים פרק | לאח"ז בא הבי"ת בעבודתו היומית של יהודי – "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב"{{הערה|[[תהלים פרק קד|תהלים קד, כג]].}}, הוא יוצא (מביהכנ"ס וביהמ"ד) לעולם (הבי"ת ד"בראשית ברא גו'") לעשות את העבודה במשך כל היום כולו, "הנהג בהן מנהג דרך ארץ"{{הערה|ברכות לה, ב.}}, התלבשותו והתעסקותו בעניני העולם באופן דמשאו ומתנו באמונה{{הערה|ראה שבת לא, א.}}. | ||
לאח"ז, בסיום וחותם היום בא הגימ"ל – גמר ושלימות עבודת היום, כשעושה את חשבון הנפש והסך־הכל דכל עניניו ומעשיו במשך היום, ובכללות – הוא עושה זאת בתפלת ערבית, עד לסיומה – "אך צדיקים יודו לשמך גו'"{{הערה|[[תהלים פרק | לאח"ז, בסיום וחותם היום בא הגימ"ל – גמר ושלימות עבודת היום, כשעושה את חשבון הנפש והסך־הכל דכל עניניו ומעשיו במשך היום, ובכללות – הוא עושה זאת בתפלת ערבית, עד לסיומה – "אך צדיקים יודו לשמך גו'"{{הערה|[[תהלים פרק קמ|תהלים קמ, יד]].}}, הודאה לה' (כמו "מודה אני" בבוקר), אבל כגמר ושלימות העבודה, עד – קריאת שמע שעל המטה, ומוסר עצמו לגמרי להקב"ה – "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|שם לא, ו.}}. | ||
ועד"ז ישנם ג' ענינים אלו בכללות עבודתו של יהודי במשך ימי חייו – לאריכות ימים ושנים טובות – תחלת העבודה, אמצע העבודה, עד סיום ושלימות העבודה. ועאכו"כ בדורנו זה – הדור האחרון בגלות והדור הראשון דהגאולה – לאחרי שישנו כבר הריבוי הכי גדול ד"מעשינו ועבודתינו" דבנ"י במשך כל הדורות והשנים שלפני זה, וכעת כבר סיימו כבר גם את הבירורים האחרונים – כעת ההדגשה בעיקר ולכל לראש על סיום ושלימות וגמר העבודה – להביא את הגימ"ל דגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש! | ועד"ז ישנם ג' ענינים אלו בכללות עבודתו של יהודי במשך ימי חייו – לאריכות ימים ושנים טובות – תחלת העבודה, אמצע העבודה, עד סיום ושלימות העבודה. ועאכו"כ בדורנו זה – הדור האחרון בגלות והדור הראשון דהגאולה – לאחרי שישנו כבר הריבוי הכי גדול ד"מעשינו ועבודתינו" דבנ"י במשך כל הדורות והשנים שלפני זה, וכעת כבר סיימו כבר גם את הבירורים האחרונים – כעת ההדגשה בעיקר ולכל לראש על סיום ושלימות וגמר העבודה – להביא את הגימ"ל דגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש! | ||
| שורה 154: | שורה 155: | ||
יב. והכח לכך שכאו"א מישראל יכול לפעול את כל הענינים (מתחלתם ועד סופם) בא מהאל"ף הראשון – שה"אני" של כאו"א מישראל קשור ודבר אחד עם "אנכי" שלמעלה, עד שאפילו כפי שיהודי יורד למטה בעולם – אזי כל העולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית", הראש והראשית דכל הבריאה כולה. | יב. והכח לכך שכאו"א מישראל יכול לפעול את כל הענינים (מתחלתם ועד סופם) בא מהאל"ף הראשון – שה"אני" של כאו"א מישראל קשור ודבר אחד עם "אנכי" שלמעלה, עד שאפילו כפי שיהודי יורד למטה בעולם – אזי כל העולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית", הראש והראשית דכל הבריאה כולה. | ||
ויש לומר שהכח לגלות זאת בכאו"א מישראל בא ממשה רבינו, ועד"ז אתפשטותא דמשה שבכל דור{{הערה|זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה [[לקוטי אמרים פרק | ויש לומר שהכח לגלות זאת בכאו"א מישראל בא ממשה רבינו, ועד"ז אתפשטותא דמשה שבכל דור{{הערה|זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה [[לקוטי אמרים פרק מד|תניא פמ"ד]].}}, ובדורנו זה – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל־ידו נפעלים כל הג' ענינים דלוחות הראשונות, שבירת הלוחות ולוחות האחרונות, יחד עם קרני ההוד. | ||
ועאכו"כ כשנמצאים בשבת שבה קוראין את כל הפרשה ד"כי תשא את ראש בני ישראל" (תשא – משה רבינו) – שנוסף לכך שבנ"י הם ראש בכלל, נעשה גם – בכחו של משה רבינו – הנשיאת ראש דבנ"י, שזה נותן לאח"ז את הכח לפעול את תוכן המשך הפרשה – הענין דאל"ף (לוחות הראשונות), הענין דבי"ת – העבודה בעולם, עד אפילו במצב דתחתון שאין תחתון למטה ממנו, ולהפכו ולהעלותו להדרגא דלוחות האחרונות, עם הגילוי דקרני ההוד, שבכחו של כאו"א מישראל לקבל, עד שע"י העבודה בעולם הוא פועל שגם בהיותו בעולם יוכל לקבל זאת. | ועאכו"כ כשנמצאים בשבת שבה קוראין את כל הפרשה ד"כי תשא את ראש בני ישראל" (תשא – משה רבינו) – שנוסף לכך שבנ"י הם ראש בכלל, נעשה גם – בכחו של משה רבינו – הנשיאת ראש דבנ"י, שזה נותן לאח"ז את הכח לפעול את תוכן המשך הפרשה – הענין דאל"ף (לוחות הראשונות), הענין דבי"ת – העבודה בעולם, עד אפילו במצב דתחתון שאין תחתון למטה ממנו, ולהפכו ולהעלותו להדרגא דלוחות האחרונות, עם הגילוי דקרני ההוד, שבכחו של כאו"א מישראל לקבל, עד שע"י העבודה בעולם הוא פועל שגם בהיותו בעולם יוכל לקבל זאת. | ||
| שורה 160: | שורה 161: | ||
יתירה מזו: נוסף לכך שכאו"א מישראל מקבל את הגילוי דקרני ההוד, נפעל הענין דקרני ההוד בכאו"א מישראל עצמו{{הערה|ראה איכ"ר פ"ב, ו: עשר קרנות הן כו' קרנו של משה דכתיב כי קרן עור פניו כו', וכולן היו נתונות בראשן של ישראל, וכיון שחטאו ניטלו מהן כו', וכשישראל עושין תשובה הקב"ה מחזירן למקומם.}} – מצד בחי' משה שבקרבו: | יתירה מזו: נוסף לכך שכאו"א מישראל מקבל את הגילוי דקרני ההוד, נפעל הענין דקרני ההוד בכאו"א מישראל עצמו{{הערה|ראה איכ"ר פ"ב, ו: עשר קרנות הן כו' קרנו של משה דכתיב כי קרן עור פניו כו', וכולן היו נתונות בראשן של ישראל, וכיון שחטאו ניטלו מהן כו', וכשישראל עושין תשובה הקב"ה מחזירן למקומם.}} – מצד בחי' משה שבקרבו: | ||
אדה"ז מבאר בתניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | אדה"ז מבאר בתניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|רפמ"ב]].}} במאחז"ל{{הערה|ברכות לג, ב.}} עה"פ{{הערה|עקב י, יב.}} "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך", "אטו יראה מילתא זוטרתא היא? אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא" – שמצד בחי' משה שבכל אחד "יראה מילתא זוטרתא" אצלו. | ||
לפי"ז צריך להבין לאידך גיסא: איך מתאים לומר שאצל משה (ומשה שבכל א') ישנו ענין שהוא "זוטרתא" (קטנות)? | לפי"ז צריך להבין לאידך גיסא: איך מתאים לומר שאצל משה (ומשה שבכל א') ישנו ענין שהוא "זוטרתא" (קטנות)? | ||
ויש לומר, שבמשה גופא ישנם כמה וכמה דרגות: רגלו של משה, גופו של משה, עד לראשו וכתרו של משה. ובנוגע ליראה '''תתאה'''{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק | ויש לומר, שבמשה גופא ישנם כמה וכמה דרגות: רגלו של משה, גופו של משה, עד לראשו וכתרו של משה. ובנוגע ליראה '''תתאה'''{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק מב|תניא שם]].}}, הקשורה עם דרגת רגלו של משה (ע"ד "'''רגלי''' העם אשר אנכי בקרבו"{{הערה|בהעלותך יא, כא.}}), נאמר הלשון "מילתא '''זוטרתא'''". אבל למעלה מזה ישנם במשה ענינים שהם בדרגת בינוני, עד בדרגת רבתי, דרגת הראש ולמעלה מזה – כתר שלמעלה מהראש, שזהו הענין דקרני ההוד של משה – דרגת הכתר{{הערה|ועפ"ז יש לבאר הקשר דתחלת הפרשה וסיומה (ד"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן"): ע"י "תשא את ראש בני ישראל" (ע"י משה רבינו) נעשית ההתנשאות והעלי' לדרגת הכתר שלמעלה מן הראש. ושלימות גילוי זה הוא בקרני ההוד של משה (בסוף הפרשה), ומעין זה בבחי' משה שבכל א' מישראל.}}, כתר מלכות, כידוע{{הערה|ראה תנחומא ישן בהעלותך טו (תורה שלימה פרשתנו אות רלג). וראה פרש"י שבת פח, א (שקרני ההוד באו מכתרים שלקח משה). ובצפע"נ עה"ת כאן, שקרן עור פניו "הוה גדר מלוכה דאז נעשה מלך וכתר מלכות".}}. | ||
ועד"ז מובן גם בנוגע לבחי' משה שבכל ישראל – שמצד זה יהודי כולל בתוכו את כל הדרגות, מ"זוטרתא", "בינוני", עד "רבתי", עד – גם ענין הכתר (קרני ההוד). והחידוש בדבר הוא{{הערה|תו"א מגילת אסתר צא, סע"ב ואילך.}} – שענין הכתר (האמיתי) לא שייך בלעו"ז וניתן דוקא לכאו"א מישראל (שכן הם "בני מלכים"{{הערה|שבת סז, א.}} ויתירה מזו – "מלכים"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).}}), שבכל הזמנים ובכל המצבים – אפילו בזמן ומצב הגלות – יש ליהודי את הכתר מלכות דקרני ההוד. | ועד"ז מובן גם בנוגע לבחי' משה שבכל ישראל – שמצד זה יהודי כולל בתוכו את כל הדרגות, מ"זוטרתא", "בינוני", עד "רבתי", עד – גם ענין הכתר (קרני ההוד). והחידוש בדבר הוא{{הערה|תו"א מגילת אסתר צא, סע"ב ואילך.}} – שענין הכתר (האמיתי) לא שייך בלעו"ז וניתן דוקא לכאו"א מישראל (שכן הם "בני מלכים"{{הערה|שבת סז, א.}} ויתירה מזו – "מלכים"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).}}), שבכל הזמנים ובכל המצבים – אפילו בזמן ומצב הגלות – יש ליהודי את הכתר מלכות דקרני ההוד. | ||
| שורה 180: | שורה 181: | ||
וע"י שמחה פורצים את כל הגדרים{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ז ע' רכג ואילך.}}, עד לעיקר – שמהרגע האחרון דהגלות נעשה הרגע הראשון דהגאולה, ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש. | וע"י שמחה פורצים את כל הגדרים{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ז ע' רכג ואילך.}}, עד לעיקר – שמהרגע האחרון דהגלות נעשה הרגע הראשון דהגאולה, ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ס]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ס]] | ||