הערות לד"ה באתי לגני תשי"ג - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "בא" ב־"קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א - תשי"ג") |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}} | {{ספר המאמרים מלוקט}}==הערות לד"ה באתי לגני, תשי"ג מכ"ק אדמו"ר שליט"א== | ||
==הערות לד"ה באתי לגני, תשי"ג מכ"ק אדמו"ר שליט"א== | |||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|במענה על שאלות רבים ב[[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה|מאמר באתי לגני, ה'תשי"ג]] סוף סעיף ב וז"ל: או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקיא כו' אבל מ"מ אין מורדים בו ית'. | |||
ולכאורה קשה: | |||
ולכאורה קשה : | |||
א) הרי מצינו מאו"ה עוברים על שבע מצות ב"נ שנצטוו עליהם. | א) הרי מצינו מאו"ה עוברים על שבע מצות ב"נ שנצטוו עליהם. | ||
והתירוץ פשוט, שהוא, ע"ד המבואר בנוגע לבנ"י, מפני רוח שטות שנכנס בו ומכסה ומסתיר על האמת שזהו בסתירה למה דקרי לי' אלקא דאלקיא. אבל מצד עצמם כמו שנשפעו מהקליפות וסט"א הם באופן שלא יעברו ולא ימרדו, וכמו בלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' (עיין תניא פכ"ד), אף שבא על אתונו (סנה' קה, ב. זהר ח"א קכח, ב), שזהו מז' מצוות ב"נ. | והתירוץ פשוט, שהוא, ע"ד המבואר בנוגע לבנ"י, מפני רוח שטות שנכנס בו ומכסה ומסתיר על האמת שזהו בסתירה למה דקרי לי' אלקא דאלקיא. אבל מצד עצמם כמו שנשפעו מהקליפות וסט"א הם באופן שלא יעברו ולא ימרדו, וכמו בלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' (עיין [[לקוטי אמרים פרק כד|תניא פכ"ד]]), אף שבא על אתונו (סנה' קה, ב. זהר ח"א קכח, ב), שזהו מז' מצוות ב"נ. | ||
ב) הרי מצינו או"ה מכחישים מציאות אלוקה לגמרי. | ב) הרי מצינו או"ה מכחישים מציאות אלוקה לגמרי. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
והנה קושיא זו אינה על המאמר, כי אם על מרז"ל (מנחות בסופה) דקרו לי' אלקא דאלקיא (ונלמד שם מקרא – ממזרח שמש ועד מבואו גו'). אשר מרז"ל זה הוא יסוד המבואר במאמר. והביאור בזה מובן ממש"כ בס' המצות להצמח צדק סוף מצות אחדות ה' עיי"ש. ואכ"מ. | והנה קושיא זו אינה על המאמר, כי אם על מרז"ל (מנחות בסופה) דקרו לי' אלקא דאלקיא (ונלמד שם מקרא – ממזרח שמש ועד מבואו גו'). אשר מרז"ל זה הוא יסוד המבואר במאמר. והביאור בזה מובן ממש"כ בס' המצות להצמח צדק סוף מצות אחדות ה' עיי"ש. ואכ"מ. | ||
ג) במאמר שם ס"ז בתחילתו, אשר כמעט כל הנשמות שבדורותינו נקראים בשם זרע בהמה. איפוא המקור ע"ז ? | ג) במאמר שם ס"ז בתחילתו, אשר כמעט כל הנשמות שבדורותינו נקראים בשם זרע בהמה. איפוא המקור ע"ז? | ||
כן הוא בתורה אור לאדמו"ר הזקן (בעל התניא והשו"ע) ר"פ משפטים. והוא מיוסד על מש"כ בזהר ח"ב ר"פ משפטים (צד, סע"ב). ראה רמ"ז שם. וראה ג"כ לקוטי תורה לרבנו הזקן פי צו (ח, ב ואילך). שערי תשובה (לבנו אדמו"ר האמצעי) ח"א ד"ה ששים המה, ובכ"מ.}} | |||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]] | |||
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א - תשי"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:29, 22 באוגוסט 2025
הערות לד"ה באתי לגני, תשי"ג מכ"ק אדמו"ר שליט"א
במענה על שאלות רבים במאמר באתי לגני, ה'תשי"ג סוף סעיף ב וז"ל: או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקיא כו' אבל מ"מ אין מורדים בו ית'.
ולכאורה קשה:
א) הרי מצינו מאו"ה עוברים על שבע מצות ב"נ שנצטוו עליהם.
והתירוץ פשוט, שהוא, ע"ד המבואר בנוגע לבנ"י, מפני רוח שטות שנכנס בו ומכסה ומסתיר על האמת שזהו בסתירה למה דקרי לי' אלקא דאלקיא. אבל מצד עצמם כמו שנשפעו מהקליפות וסט"א הם באופן שלא יעברו ולא ימרדו, וכמו בלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' (עיין תניא פכ"ד), אף שבא על אתונו (סנה' קה, ב. זהר ח"א קכח, ב), שזהו מז' מצוות ב"נ.
ב) הרי מצינו או"ה מכחישים מציאות אלוקה לגמרי.
והנה קושיא זו אינה על המאמר, כי אם על מרז"ל (מנחות בסופה) דקרו לי' אלקא דאלקיא (ונלמד שם מקרא – ממזרח שמש ועד מבואו גו'). אשר מרז"ל זה הוא יסוד המבואר במאמר. והביאור בזה מובן ממש"כ בס' המצות להצמח צדק סוף מצות אחדות ה' עיי"ש. ואכ"מ.
ג) במאמר שם ס"ז בתחילתו, אשר כמעט כל הנשמות שבדורותינו נקראים בשם זרע בהמה. איפוא המקור ע"ז?
כן הוא בתורה אור לאדמו"ר הזקן (בעל התניא והשו"ע) ר"פ משפטים. והוא מיוסד על מש"כ בזהר ח"ב ר"פ משפטים (צד, סע"ב). ראה רמ"ז שם. וראה ג"כ לקוטי תורה לרבנו הזקן פי צו (ח, ב ואילך). שערי תשובה (לבנו אדמו"ר האמצעי) ח"א ד"ה ששים המה, ובכ"מ.