2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור", עד באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'", שגם מציאות האדם (גופו הגשמי) – שמצ"ע מעלים על אור הנשמה – יהי' "שלהבת עולה מאלי'" ב"נר מצוה ותורה אור", ועד"ז גם לפעול במציאות העולם, ע"י עשיית הדברים הגשמיים בעולם לחפצא של קדושה. | התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור", עד באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'", שגם מציאות האדם (גופו הגשמי) – שמצ"ע מעלים על אור הנשמה – יהי' "שלהבת עולה מאלי'" ב"נר מצוה ותורה אור", ועד"ז גם לפעול במציאות העולם, ע"י עשיית הדברים הגשמיים בעולם לחפצא של קדושה. | ||
ומזה מובן, ששלימות העבודה היא כאשר ה"בהעלותך את הנרות" "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" נפעל וחודר בכל פרטי האדם ובכל פרטי העולם, מהענינים הנעלים עד הענינים הכי תחתונים – כיון שהעבודה באופן ד"מאלי'" היא הרי אבן הבוחן שהעבודה היא בתכלית השלימות ובתכלית האמת גם מצד מציאות האדם ומציאות העולם (ולא רק מצד הכח העליון, או עכ"פ מכחו של המדליק את הנרות), ולכן ה"ז צריך לחדור בכל פרטי הדרגות, עד גם לחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאלי'". ואדרבה: דוקא עי"ז שהתחתון ביותר מאיר "מאלי'" באור האלקי, ה"ז מורה על שלימות ואמיתית הענין דעבודה "מאלי'" (גם בדרגות הנעלות יותר). ע"ד משל הידוע{{הערה|[[תורה אור/בראשית|תו"א בראשית]] ד, א.}}, שדוקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון של הבנין, מגביהים את כל הבנין, גם את הדרגות הנעלות ביותר של הבנין. | ומזה מובן, ששלימות העבודה היא כאשר ה"בהעלותך את הנרות" "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" נפעל וחודר בכל פרטי האדם ובכל פרטי העולם, מהענינים הנעלים עד הענינים הכי תחתונים – כיון שהעבודה באופן ד"מאלי'" היא הרי אבן הבוחן שהעבודה היא בתכלית השלימות ובתכלית האמת גם מצד מציאות האדם ומציאות העולם (ולא רק מצד הכח העליון, או עכ"פ מכחו של המדליק את הנרות), ולכן ה"ז צריך לחדור בכל פרטי הדרגות, עד גם לחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאלי'". ואדרבה: דוקא עי"ז שהתחתון ביותר מאיר "מאלי'" באור האלקי, ה"ז מורה על שלימות ואמיתית הענין דעבודה "מאלי'" (גם בדרגות הנעלות יותר). ע"ד משל הידוע{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית|תו"א בראשית]] ד, א.}}, שדוקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון של הבנין, מגביהים את כל הבנין, גם את הדרגות הנעלות ביותר של הבנין. | ||
עפ"ז מובן מדוע הציווי ד"בהעלותך את הנרות" נאמר לאהרן כהן גדול{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 315 ואילך. ובכ"מ.}} (והוא קיים זאת בפועל) – כיון שענינו של אהרן הוא כמפורש במשנה{{הערה|אבות פ"א מי"ב. וראה בארוכה אדר"נ פי"ב.}} – "(הוי מתלמידיו של אהרן כו') אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": יש לו אהבה אפילו ל"רחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, ב).}} (מעלתם היחידה היא זה שהם נבראו ע"י הקב"ה), "ומקרבן לתורה" – הוא מקרב את ה"בריות" שנמצאים בדרגא הכי תחתונה לתורה שהיא למעלה מכל העליונים, באופן כזה שהוא מקרב אותם (ה"בריות") עצמן לתורה (ולא ח"ו לקרב את התורה אליהם{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 316. חט"ו ע' 198. ובכ"מ.}}), עד שהם נעשים "שלהבת עולה מאלי'". | עפ"ז מובן מדוע הציווי ד"בהעלותך את הנרות" נאמר לאהרן כהן גדול{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 315 ואילך. ובכ"מ.}} (והוא קיים זאת בפועל) – כיון שענינו של אהרן הוא כמפורש במשנה{{הערה|אבות פ"א מי"ב. וראה בארוכה אדר"נ פי"ב.}} – "(הוי מתלמידיו של אהרן כו') אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": יש לו אהבה אפילו ל"רחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, ב).}} (מעלתם היחידה היא זה שהם נבראו ע"י הקב"ה), "ומקרבן לתורה" – הוא מקרב את ה"בריות" שנמצאים בדרגא הכי תחתונה לתורה שהיא למעלה מכל העליונים, באופן כזה שהוא מקרב אותם (ה"בריות") עצמן לתורה (ולא ח"ו לקרב את התורה אליהם{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 316. חט"ו ע' 198. ובכ"מ.}}), עד שהם נעשים "שלהבת עולה מאלי'". | ||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
י. החילוק בין שני עניני העבודה הנ"ל – (א) עבודת עצמו, ו(ב) העבודה בעולם, ובפרטיות – (א) העבודה בעניני קדושה, ו(ב) העבודה בעניני העולם, עד בחלק הכי תחתון ("בריות") – הוא ע"ד החילוק בין מספר חמשה ומספר שבעה. | י. החילוק בין שני עניני העבודה הנ"ל – (א) עבודת עצמו, ו(ב) העבודה בעולם, ובפרטיות – (א) העבודה בעניני קדושה, ו(ב) העבודה בעניני העולם, עד בחלק הכי תחתון ("בריות") – הוא ע"ד החילוק בין מספר חמשה ומספר שבעה. | ||
וכפי שהוא בקדושה (שמשם זה משתלשל אח"כ למטה): הן בנ"י והן התורה מתחלקים לשתי חלוקות אלו: שבעת נרות המנורה הם כנגד שבעת הסוגים שבהם נחלקות כל נשמות ישראל, כנגד השבעה מדות: יש עובד מאהבה, יש עובד מיראה וכו', עד מלכות{{הערה|[[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]] (כט, ג). – ולהעיר, שבלקו"ת שם לא נזכר אודות העבודה שכנגד מדת היסוד (וכן לא בהעתקתו שבאוה"ת פרשתנו ע' שלז). וראה אוה"ת פרשתנו ע' של, שמבאר העבודה של מדת היסוד, ומוסיף: יסוד אינו מדה בפ"ע כ"א הוא כללות לכל הה' מדות הנ"ל.}}; ועד"ז ישנה חלוקה של בנ"י לחמשה דרגות – כנגד חמשה חומשי תורה, וי"ל שזה נרמז בפרק{{הערה|פ"ב מ"ט.}} דשבת זו: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי", ומבואר במפרשים{{הערה|ראה מדרש שמואל כאן, בשם הרשב"ץ.}}, שמוכרחים לומר שלריב"ז (שהי' נשיא הסנהדרין, עד שבבקשתו "תן לי יבנה וחכמי'"{{הערה|גיטין נו, ב.}} ישנו קיום לימוד התורה עד היום הזה) היו יותר מחמשה תלמידים, אלא שהפירוש בזה הוא – שכל תלמידיו, וכל התלמידים ולומדי התורה בכלל (כל בנ"י – עליהם נאמר{{הערה|ישעי' נד, יג.}} "וכל בניך לימודי ה'"), נחלקים לחמשה סוגים ודרגות{{הערה|ראה מד"ש כאן: עיין (ריב"ז ב)כללות מזגיהם שבהם יכוללו פרטי שבחיהם (של כל התלמידים) בשבחו זה של כל א' וא'.}}. | וכפי שהוא בקדושה (שמשם זה משתלשל אח"כ למטה): הן בנ"י והן התורה מתחלקים לשתי חלוקות אלו: שבעת נרות המנורה הם כנגד שבעת הסוגים שבהם נחלקות כל נשמות ישראל, כנגד השבעה מדות: יש עובד מאהבה, יש עובד מיראה וכו', עד מלכות{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]] (כט, ג). – ולהעיר, שבלקו"ת שם לא נזכר אודות העבודה שכנגד מדת היסוד (וכן לא בהעתקתו שבאוה"ת פרשתנו ע' שלז). וראה אוה"ת פרשתנו ע' של, שמבאר העבודה של מדת היסוד, ומוסיף: יסוד אינו מדה בפ"ע כ"א הוא כללות לכל הה' מדות הנ"ל.}}; ועד"ז ישנה חלוקה של בנ"י לחמשה דרגות – כנגד חמשה חומשי תורה, וי"ל שזה נרמז בפרק{{הערה|פ"ב מ"ט.}} דשבת זו: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי", ומבואר במפרשים{{הערה|ראה מדרש שמואל כאן, בשם הרשב"ץ.}}, שמוכרחים לומר שלריב"ז (שהי' נשיא הסנהדרין, עד שבבקשתו "תן לי יבנה וחכמי'"{{הערה|גיטין נו, ב.}} ישנו קיום לימוד התורה עד היום הזה) היו יותר מחמשה תלמידים, אלא שהפירוש בזה הוא – שכל תלמידיו, וכל התלמידים ולומדי התורה בכלל (כל בנ"י – עליהם נאמר{{הערה|ישעי' נד, יג.}} "וכל בניך לימודי ה'"), נחלקים לחמשה סוגים ודרגות{{הערה|ראה מד"ש כאן: עיין (ריב"ז ב)כללות מזגיהם שבהם יכוללו פרטי שבחיהם (של כל התלמידים) בשבחו זה של כל א' וא'.}}. | ||
וכך כנ"ל גם התורה נחלקת ל"שבעה ספרי תורה", ול"חמשה חומשי תורה". | וכך כנ"ל גם התורה נחלקת ל"שבעה ספרי תורה", ול"חמשה חומשי תורה". | ||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה). | והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה). | ||
יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו. | יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב#פסוק א|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו. | ||
וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}. | וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}. | ||
| שורה 177: | שורה 177: | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ה]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ה]] | ||