חב"דטקסט

ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
מ (הפעיל הגנה על הדף "ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
{{ספר השיחות תשמ"ט}}
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו{{ש}}מוצאי שבת קודש, אור לי"א ניסן ה'תשמ"ט, ==
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו{{ש}}מוצאי שבת קודש, אור לי"א ניסן ה'תשמ"ט, ==
=== לאחרי תפלת ערבית והבדלה ===
=== לאחרי תפלת ערבית והבדלה ===


צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך<ref>ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.</ref> בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"<ref>ב"ר פס"א, ד. ועוד.</ref>, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה<ref>ברכה השלישית דברכת המזון.</ref>.
{{יישור טקסט|שני הצדדים|צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך{{הערה|ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.}} בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"{{הערה|ב"ר פס"א, ד. ועוד.}}, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית דברכת המזון.}}.


און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פ"ח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו<ref>ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).</ref>) – ווי גערעדט בארוכה פריער<ref>בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).</ref>: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (ועל ידי הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (ועל ידי הגוף)<ref>ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, ג­ד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג­ד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.</ref>, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם<ref>שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג'|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י'|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).</ref> (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),
און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו{{הערה|ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).}}) – ווי גערעדט בארוכה פריער{{הערה|בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).}}: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף){{הערה|ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, ג­ד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג­ד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.}}, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם{{הערה|שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).}} (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),


און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה<ref>ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא בתהלים פ"ח כו'.</ref>, ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה<ref>[[אגרת התשובה פרק י"א|אגה"ת פי"א]].</ref>,
און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה{{הערה|ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא ב[[תהלים פרק פח|תהלים פ"ח]] כו'.}}, ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה{{הערה|[[אגרת התשובה פרק יא|אגה"ת פי"א]].}},


ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון<ref>ראה מפרשי תהלים ד, א.</ref> גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל<ref>רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.</ref>, און וואָס אַלע אידן ווילן,
ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון{{הערה|ראה מפרשי תהלים ד, א.}} גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל{{הערה|רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, און וואָס אַלע אידן ווילן,


ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין<ref>מכילתא ופרש"י בא יב, מא.</ref>, זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.
ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין{{הערה|מכילתא ופרש"י בא יב, מא.}}, זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.


ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא<ref>סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).</ref> (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת<ref>ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).</ref>),
ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא{{הערה|סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).}} (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת{{הערה|ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).}}),


און במיוחד – מוצאי פון שבת '''הגדול''' עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"<ref>בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).</ref>,
און במיוחד – מוצאי פון שבת '''הגדול''' עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"{{הערה|בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).}},


און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"<ref>נשא ז, עב.</ref> בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו<ref>שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).</ref> יום נטל '''עשר''' עטרות"<ref>שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)].
און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"{{הערה|נשא ז, עב.}} בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו{{הערה|שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).}} יום נטל '''עשר''' עטרות"{{הערה|שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)].


וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.</ref> בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – '''אחד''' עשר<ref>ראה בארוכה השיחה ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.</ref> בניסן<ref>שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.</ref>) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה<ref>ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.</ref> ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,
וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.}} בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – '''אחד''' עשר{{הערה|ראה בארוכה השיחה ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.}} בניסן{{הערה|שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.}}) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה{{הערה|ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.}} ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,


און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה)<ref>עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|השיחה ביום]] – סה"ש שם ע' 389 ואילך).</ref> – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און '''מ'גרייט''' זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"<ref>הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.</ref>, און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך<ref>בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>.
און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה){{הערה|עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|השיחה ביום]] – סה"ש שם ע' 389 ואילך).}} – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און '''מ'גרייט''' זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"{{הערה|הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.}}, און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.}}.


אמן כן יהי רצון<ref>ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.</ref>.
אמן כן יהי רצון{{הערה|ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.}}.
 
[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך{{הערה|שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.}}].
 
{{הערות שוליים}}}}


[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך<ref>שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.</ref>].


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשמ"ט]]
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ט]]
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ט]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לב]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לב]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לב]]
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רב]]
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשמ"ט]]

גרסה אחרונה מ־15:43, 22 באוגוסט 2025

ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תשמ"ט
ברכה, ערב ראש השנה, אחרי הפ"נ כללי • ש"פ וילך, ו' תשרי • ח', ט' וי"א תשרי • ברכה, ערב חג הסוכות, לאנשי כפר חב"ד • ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון • ש"פ נח, ד' מרחשון • ש"פ לך לך, י"א מרחשון • ש"פ וירא, ח"י מרחשון • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו • יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון • ר"ח כסלו וש"פ תולדות, ג' כסלו • ש"פ ויצא, יו"ד כסלו • ש"פ וישלח, טו"ב כסלו • ש"פ וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכה • ש"פ מקץ, שבת (ז') חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת ויום א', עשרה בטבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט • ש"פ בשלח, שבת שירה, חמשה עשר בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט – יום היארצייט־הילולא הראשון של הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר ראשון • ש"פ תרומה, ו' אדר ראשון • ש"פ תצוה, ערב פורים קטן • ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני • יום ג' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני • ש"פ פקודי, ד' אדר שני • ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"א אדר שני • ש"פ צו, פ' פרה, י"ח אדר שני • ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, כ"ה אדר שני • ש"פ תזריע, ג' ניסן • שבת הגדול, ערב י"א ניסן • ברכה לי"א ניסן • ערב שביעי של פסח • ש"פ אחרי, מבה"ח אייר • ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר וב' אייר • ב' אייר (תוכן קצר) • ש"פ אמור, ח' אייר • ש"פ בהר, ט"ו אייר • ש"פ בחקותי, כ"ב אייר • ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון • חג השבועות • קטע משיחת י"ב סיון • ש"פ נשא, י"ד סיון, ויום א' ט"ו סיון • ש"פ בהעלותך, כ"א סיון • ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, ה' תמוז • ש"פ חו"ב, י"ב תמוז • יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז • ש"פ פינחס, י"ט תמוז • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנ"א • אור ליום ד' ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • מוצאי ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • ש"פ עקב, ח"י מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ב' אלול • ש"פ תצא, ט' אלול • ש"פ תבוא, ט"ז אלול • ש"פ נצו"י, כ"ג אלול • הוספות: תוכן קצר דשיחת אדר"ח אדר שני • "הדרן" על הש"ס • י"א אייר – להרבנים הראשיים • י"ד סיון (ר"ד) • מכתב ח"י אלול תשמ"ח • מכתב ו' תשרי תשמ"ט • מכתב ר"ח ניסן תשמ"ט • מכתב י"א ניסן תשמ"ט • מכתב יום א' בחוקותי תשמ"ט • מכתב ר"ח סיון תשמ"ט

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מוצאי שבת קודש, אור לי"א ניסן ה'תשמ"ט,

לאחרי תפלת ערבית והבדלה

צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך[1] בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"[2], ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה[3].

און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל תהלים פ"ח המתאים לשנה זו[4]) – ווי גערעדט בארוכה פריער[5]: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף)[6], ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם[7] (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),

און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה[8], ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה[9],

ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון[10] גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל[11], און וואָס אַלע אידן ווילן,

ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין[12], זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.

ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא[13] (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת[14]),

און במיוחד – מוצאי פון שבת הגדול עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"[15],

און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"[16] בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו[17] יום נטל עשר עטרות"[18] בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – אחד עשר[19] בניסן[20]) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה[21] ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,

און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה)[22] – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און מ'גרייט זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"[23], און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך[24].

אמן כן יהי רצון[25].

[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך[26]].

הערות שוליים

  1. ↑ ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.
  2. ↑ ב"ר פס"א, ד. ועוד.
  3. ↑ ברכה השלישית דברכת המזון.
  4. ↑ ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).
  5. ↑ בהתוועדות היום – שבת הגדול, יו"ד ניסן (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).
  6. ↑ ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, ג­ד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג­ד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.
  7. ↑ שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.
    התיווך עם דברי אדה"ז (אגה"ת פ"ג. אגה"ק סוס"י) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר בהתוועדות ביום (סה"ש שם ע' 392 ואילך).
  8. ↑ ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא בתהלים פ"ח כו'.
  9. ↑ אגה"ת פי"א.
  10. ↑ ראה מפרשי תהלים ד, א.
  11. ↑ רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.
  12. ↑ מכילתא ופרש"י בא יב, מא.
  13. ↑ סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).
  14. ↑ ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).
  15. ↑ בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).
  16. ↑ נשא ז, עב.
  17. ↑ שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).
  18. ↑ שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)]. וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.
  19. ↑ ראה בארוכה השיחה בהתוועדות ביום (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.
  20. ↑ שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.
  21. ↑ ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.
  22. ↑ עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה השיחה ביום – סה"ש שם ע' 389 ואילך).
  23. ↑ הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.
  24. ↑ בשלח טו, יז ובפרש"י.
  25. ↑ ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.
  26. ↑ שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.
אוחזר מתוך "https://text.chabadpedia.com/index.php?title=ברכת_י%22א_ניסן_תשמ%22ט_-_מוגה&oldid=23111"