2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "ג" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
והענין השלישי ("הסתכל בשלשה דברים") לעשות דירה בתחתונים – הוא (לא ענין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיון ש"נתאווה '''הקב"ה''' להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה '''כל האדם''' ותכלית בריאתו וירידתו לעוה"ז להיות לו ית' דירה בתחתונים"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|שם]] (מט, סע"א).}}. | והענין השלישי ("הסתכל בשלשה דברים") לעשות דירה בתחתונים – הוא (לא ענין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיון ש"נתאווה '''הקב"ה''' להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה '''כל האדם''' ותכלית בריאתו וירידתו לעוה"ז להיות לו ית' דירה בתחתונים"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|שם]] (מט, סע"א).}}. | ||
ועד כדי כך נוגע זה להאדם (שיהי' "הסתכל בשלשה דברים") – שבשביל זה היתה ירידת נשמתו למטה ע"י הקב"ה: מבלי הבט על גודל העילוי דהנשמה למעלה, "נשמה{{הערה|שם=:2|נוסח ברכות השחר.}} שנתת בי טהורה היא"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מו, סע"ד ואילך. ר"פ [[לקוטי תורה/דברים|דברים]]. ובכ"מ.}} ואין שם מקום להיפך הטהרה, שלח אותה הקב"ה למטה, "אתה<ref name=":2" /> בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", עד לעולם העשי' הגשמית, שבו ישנו "את החיים ואת הטוב"{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, טו]].}}, וגם את הדרך השני' דהיפך הטהרה (עד שהנשמה צריכה שם לשמירה, "ואתה39 משמרה בקרבי"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/דברים|לקו"ת דברים]] שם. אוה"ת שמות (כרך ז) ע' ב'תקיח.}}) – בכדי למלאות את הכוונה דעשיית דירה בתחתונים. | ועד כדי כך נוגע זה להאדם (שיהי' "הסתכל בשלשה דברים") – שבשביל זה היתה ירידת נשמתו למטה ע"י הקב"ה: מבלי הבט על גודל העילוי דהנשמה למעלה, "נשמה{{הערה|שם=:2|נוסח ברכות השחר.}} שנתת בי טהורה היא"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מו, סע"ד ואילך. ר"פ [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דברים|דברים]]. ובכ"מ.}} ואין שם מקום להיפך הטהרה, שלח אותה הקב"ה למטה, "אתה<ref name=":2" /> בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", עד לעולם העשי' הגשמית, שבו ישנו "את החיים ואת הטוב"{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, טו]].}}, וגם את הדרך השני' דהיפך הטהרה (עד שהנשמה צריכה שם לשמירה, "ואתה39 משמרה בקרבי"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דברים|לקו"ת דברים]] שם. אוה"ת שמות (כרך ז) ע' ב'תקיח.}}) – בכדי למלאות את הכוונה דעשיית דירה בתחתונים. | ||
דלכאורה: ירידת הנשמה בגוף היא היפך הנהגתו הרגילה של הקב"ה, שהוא מקור ותכלית הטוב והחסד, ומטבע הטוב להטיב{{הערה|עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. [[שער היחוד והאמונה פרק ד|שעהיוה"א פ"ד]]. שומר אמונים ויכוח ב' סי' יד.}}, ומצד החסד והטוב הי' צריך להיות תמיד '''עליות''', וכאן לוקח הקב"ה נשמה ומורידה למטה, "ירידה גדולה ובחי' גלות ממש"{{הערה|כי גם כשיהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלות דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה כו' ([[לקוטי אמרים פרק לז|תניא שם]] (מח, סע"א)).}}, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"{{הערה|ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.}}! | דלכאורה: ירידת הנשמה בגוף היא היפך הנהגתו הרגילה של הקב"ה, שהוא מקור ותכלית הטוב והחסד, ומטבע הטוב להטיב{{הערה|עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. [[שער היחוד והאמונה פרק ד|שעהיוה"א פ"ד]]. שומר אמונים ויכוח ב' סי' יד.}}, ומצד החסד והטוב הי' צריך להיות תמיד '''עליות''', וכאן לוקח הקב"ה נשמה ומורידה למטה, "ירידה גדולה ובחי' גלות ממש"{{הערה|כי גם כשיהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלות דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה כו' ([[לקוטי אמרים פרק לז|תניא שם]] (מח, סע"א)).}}, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"{{הערה|ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.}}! | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
י. ויש לקשר כל זה גם עם שם בעל היארצייט{{הערה|כן נקרא ("יארצייט" באידיש) גם בספרים שבלשון הקודש. וגם אצל אחבנ"י הספרדים (שאינם מבינים שפה זו). ולפעמים מוסיפים הפירוש בלה"ק: "יום השנה".}} די"ג אייר{{הערה|הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' ליב, אחיו של – יבלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א. נולד ג' (?) סיון תרס"ט. נפטר י"ג אייר תשי"ב. '''המו"ל.'''}} – ישראל ארי־ה ליב. | י. ויש לקשר כל זה גם עם שם בעל היארצייט{{הערה|כן נקרא ("יארצייט" באידיש) גם בספרים שבלשון הקודש. וגם אצל אחבנ"י הספרדים (שאינם מבינים שפה זו). ולפעמים מוסיפים הפירוש בלה"ק: "יום השנה".}} די"ג אייר{{הערה|הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' ליב, אחיו של – יבלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א. נולד ג' (?) סיון תרס"ט. נפטר י"ג אייר תשי"ב. '''המו"ל.'''}} – ישראל ארי־ה ליב. | ||
ובהקדים, אע"פ שלכאורה ה"ז שם של איש פרטי, יש לו שייכות עם כל בנ"י{{הערה|ועאכו"כ עם יוצאי חלציו שי'.}} (כיון שכל בנ"י הם מציאות אחת, קומה אחת שלימה{{הערה|[[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, א): כולן מתאימות ואב א' לכולנה כו'.}}). ובפרט ששמו הראשון הוא '''ישראל''' – השם הכללי של כאו"א מישראל ושל כלל ישראל [וכידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ז|אגה"ק ס"ז]].}} גם שנשמת יעקב (ששמו ישראל{{הערה|שם=:6|וישלח לב, כט.}}) "כלולה מכל הנשמות '''שבישראל''' מעולם ועד עולם"]. | ובהקדים, אע"פ שלכאורה ה"ז שם של איש פרטי, יש לו שייכות עם כל בנ"י{{הערה|ועאכו"כ עם יוצאי חלציו שי'.}} (כיון שכל בנ"י הם מציאות אחת, קומה אחת שלימה{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, א): כולן מתאימות ואב א' לכולנה כו'.}}). ובפרט ששמו הראשון הוא '''ישראל''' – השם הכללי של כאו"א מישראל ושל כלל ישראל [וכידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ז|אגה"ק ס"ז]].}} גם שנשמת יעקב (ששמו ישראל{{הערה|שם=:6|וישלח לב, כט.}}) "כלולה מכל הנשמות '''שבישראל''' מעולם ועד עולם"]. | ||
וע"פ הוראת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הידועה{{הערה|אגרות־קודש שלו ח"ב ע' תשכ. וש"נ. וראה גם ס' השיחות תש"ב ס"ע 83 ואילך.}}, ש"עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא . . מותר לדבר ולהרחיב בהם הדבור" (אע"פ שבכלל ישנה זהירות באמירת פירושים בספר התניא{{הערה|ראה במקומות שבהערה הקודמת.}}) – הרי עד"ז מובן בנדו"ד: כדאי ונכון לבאר הוראה משמו של בעל היארצייט – כשזה יכול להוסיף ביראת שמים ועבודת ה'. | וע"פ הוראת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הידועה{{הערה|אגרות־קודש שלו ח"ב ע' תשכ. וש"נ. וראה גם ס' השיחות תש"ב ס"ע 83 ואילך.}}, ש"עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא . . מותר לדבר ולהרחיב בהם הדבור" (אע"פ שבכלל ישנה זהירות באמירת פירושים בספר התניא{{הערה|ראה במקומות שבהערה הקודמת.}}) – הרי עד"ז מובן בנדו"ד: כדאי ונכון לבאר הוראה משמו של בעל היארצייט – כשזה יכול להוסיף ביראת שמים ועבודת ה'. | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
ועי"ז נעשה "ותוכל" מלשון כל (שישנם כל עניני העולם) ומלשון התכללות – שהיהודי כולל בתוכו את כל עניני העולם – ומעלה אותם, עד שנפעל ענין הגאולה (שכולל "גולה"), ע"י המשכת האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה". | ועי"ז נעשה "ותוכל" מלשון כל (שישנם כל עניני העולם) ומלשון התכללות – שהיהודי כולל בתוכו את כל עניני העולם – ומעלה אותם, עד שנפעל ענין הגאולה (שכולל "גולה"), ע"י המשכת האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה". | ||
וע"י העבודה בבירור וזיכוך העולם נעשה גם "ותוכל" מלשון יכולת, שמתוספת אצל היהודי עוד יותר יכולת, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/האזינו|לקו"ת האזינו]] עה, ב ואילך. ועוד.}} שע"י העבודה דנפש האלקית כפי שהיא מתלבשת בהגוף ונה"ב ועושה את עבודתה בעולם, מתוספת בה כח וחיות ויכולת חדשה, מצד זה ש"רב תבואות בכח שור"{{הערה|[[משלי פרק יד|משלי יד, ד]].}} (דנה"ב). | וע"י העבודה בבירור וזיכוך העולם נעשה גם "ותוכל" מלשון יכולת, שמתוספת אצל היהודי עוד יותר יכולת, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/האזינו|לקו"ת האזינו]] עה, ב ואילך. ועוד.}} שע"י העבודה דנפש האלקית כפי שהיא מתלבשת בהגוף ונה"ב ועושה את עבודתה בעולם, מתוספת בה כח וחיות ויכולת חדשה, מצד זה ש"רב תבואות בכח שור"{{הערה|[[משלי פרק יד|משלי יד, ד]].}} (דנה"ב). | ||
והאופן לעשות את העבודה ד"ישראל" – הוא ע"י "'''ארי' ליב'''": "הוי . . גבור '''כארי''' לעשות רצון אביך שבשמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה כ|אבות פ"ה מ"כ]].}} (כדאיתא גם בריש ותחלת השולחן ערוך{{הערה|טור או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם. ובשו"ע המחבר: יתגבר כארי.}}), הוא מתגבר על כל ההעלמות וההסתרים בעולם; ונוסף על ההתגברות שלו בעבודתו בעניני קדושה ("ארי'" בלשון הקודש), ישנה אצלו התגברות גם בעבודה בעניני רשות וחול, העבודה בעניני העולם ("ליב" בלע"ז). | והאופן לעשות את העבודה ד"ישראל" – הוא ע"י "'''ארי' ליב'''": "הוי . . גבור '''כארי''' לעשות רצון אביך שבשמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה כ|אבות פ"ה מ"כ]].}} (כדאיתא גם בריש ותחלת השולחן ערוך{{הערה|טור או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם. ובשו"ע המחבר: יתגבר כארי.}}), הוא מתגבר על כל ההעלמות וההסתרים בעולם; ונוסף על ההתגברות שלו בעבודתו בעניני קדושה ("ארי'" בלשון הקודש), ישנה אצלו התגברות גם בעבודה בעניני רשות וחול, העבודה בעניני העולם ("ליב" בלע"ז). | ||