משתמש:ספר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 9: שורה 9:
</blockquote>
</blockquote>
== טורים שפרסמתי באולם הדיונים: ==
== טורים שפרסמתי באולם הדיונים: ==
=== סקירה קצרה | מה יש בטורים האלו? ===
=== אבל קודם כל: סקירה קצרה | מה יש בטורים האלו? ===


'''בטור הראשון:''' סיפרתי שבעיני חב"דטקסט הוא מיזם נפלא ומיוחד מאוד להפצת המעיינות, הייתי אומר אפילו שזה משהו גדול בצורה עולמית (!) כי יהודי יכול מכל מקום בעולם להתחבר לאתר ופשוט ללמוד... גם אמרתי את '''הענין העיקרי: שנתבונן עד כמה חשוב שכל אחד - כל תמים - וודאי ידע וירגיש שההתעסקות בחב"דטקסט היא שליחות ודבר קדוש "הפצת המעיינות"''', ובוודאי שכל אחד שמתעסק בזה יתנהג לפי '''התובנה הזו'''.
'''בטור הראשון:''' סיפרתי שבעיני חב"דטקסט הוא מיזם נפלא ומיוחד מאוד להפצת המעיינות, הייתי אומר אפילו שזה משהו גדול בצורה עולמית (!) כי יהודי יכול מכל מקום בעולם להתחבר לאתר ופשוט ללמוד... גם אמרתי את '''הענין העיקרי: שנתבונן עד כמה חשוב שכל אחד - כל תמים - וודאי ידע וירגיש שההתעסקות בחב"דטקסט היא שליחות ודבר קדוש "הפצת המעיינות"''', ובוודאי שכל אחד שמתעסק בזה יתנהג לפי '''התובנה הזו'''.
שורה 128: שורה 128:
|}
|}


=== '''<big>#3 חב"דטקסט צריכה ספרי' יהודית!</big>''' ===
=== '''<big>#3 | חב"דטקסט צריכה ספרי' יהודית!</big>''' ===
כולנו יודעים שהן תורת הנגלה והן תורת החסידות הם תורה אחת שלימה. וכמו שאמר הרבי הרש"ב בשיחה הידועה משמחת תורה תרנ"ט (בשיחה הזו הרבי הרש"ב קרא את השם תומכי תמימים לישיבה). בשיחה הזו הביא הרבי הרש"ב את מאמר המדרש על הפסוק: {{ציטוטון|תורת ה' תמימה משיבת נפש}} ואומר המדרש: {{ציטוטון|למה היא תמימה שהיא משיבת נפש. למה היא משיבת נפש שהיא תמימה}}. והרבי הרש"ב אמר (והרבי חוזר על הנקודה הזו כו"כ פעמים בשיחות שלו): שהתורה הנגלית ופנימיות התורה הם אחד וכשלומדים את התורה הפנימית והנגלית יחד אזי היא תמימה ואזי היא משיבת נפש.
כולנו יודעים שהן תורת הנגלה והן תורת החסידות הם תורה אחת שלימה. וכמו שאמר הרבי הרש"ב בשיחה הידועה משמחת תורה תרנ"ט (בשיחה הזו הרבי הרש"ב קרא את השם תומכי תמימים לישיבה). בשיחה הזו הביא הרבי הרש"ב את מאמר המדרש על הפסוק: {{ציטוטון|תורת ה' תמימה משיבת נפש}} ואומר המדרש: {{ציטוטון|למה היא תמימה שהיא משיבת נפש. למה היא משיבת נפש שהיא תמימה}}. והרבי הרש"ב אמר (והרבי חוזר על הנקודה הזו כו"כ פעמים בשיחות שלו): שהתורה הנגלית ופנימיות התורה הם אחד וכשלומדים את התורה הפנימית והנגלית יחד אזי היא תמימה ואזי היא משיבת נפש.



גרסה אחרונה מ־21:02, 23 באוקטובר 2025

ב"ה...............................................................משיח נאו![עריכה | עריכת קוד מקור]

ווי וואנט משיח נאו!!!

"אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" (ממענה מלך המשיח לבעש"ט ראש השנה ה'תק"ז)

בברכת הצלחה רבה בלימוד החסידות ובקיום דרכי החסידות ובהפצת המעיינות חוצה

טורים שפרסמתי באולם הדיונים:[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבל קודם כל: סקירה קצרה | מה יש בטורים האלו?[עריכה | עריכת קוד מקור]

בטור הראשון: סיפרתי שבעיני חב"דטקסט הוא מיזם נפלא ומיוחד מאוד להפצת המעיינות, הייתי אומר אפילו שזה משהו גדול בצורה עולמית (!) כי יהודי יכול מכל מקום בעולם להתחבר לאתר ופשוט ללמוד... גם אמרתי את הענין העיקרי: שנתבונן עד כמה חשוב שכל אחד - כל תמים - וודאי ידע וירגיש שההתעסקות בחב"דטקסט היא שליחות ודבר קדוש "הפצת המעיינות", ובוודאי שכל אחד שמתעסק בזה יתנהג לפי התובנה הזו.

בטור השני: הסברתי בעצם - ונתתי הצעות - איך אפשר להתנהג לפי התובנה הזו שההתעסקות בחב"דטקסט זה ענין קדוש: בשביל שהאתר חב"דטקסט יצליח בענייני הקודש שלו, צריך לדאוג לכמה דברים:

א'. שנשים לב שאנחנו כותבים את הספרים כראוי. (נתתי כמה הצעות איך לשמור על הספרים).

ב'. שנשים לב שכל מה שאנחנו עושים מתנהל לפי ההלכה. לדוגמא: הענין של זכיות יוצרים. הצעתי שכדאי לפנות לרבני חב"ד שיכוונו את העורכים באתר. הצעתי שאפילו כדאי להכין פינה מיוחדת שבה תהי' הרשימה של הרבנים שמנחים את האתר וגם יכתבו את ההוראות שלהם לחברי האתר. כך, האתר ינהג בצורה שמתאימה לענין של קודש.

ג'. לתת לכל יהודי שנכנס לאתר את האפשרות להגיע לספרים שלא נמצאים בחב"דטקסט. לדוגמא אם יש ספר שיש בעי' להכניס אותו לחב"דטקסט (זכיות יוצרים למשל..), ניתן לו קישור לספר במקום אחר. ככה, חב"דטקסט תמשיך להפיץ את המעיינות גם אם לא תוכל לעשות זאת דרך דפי טקסט שלה.

ד'. לסדר את התצוגה הראשית של הספרי' היהודית. שמתי לב שהספרים לא סודרו בדיוק לפי סדר המסורת של התורה, וממש חבל שספרי' חסידית של הפצת המעיינות לא תקפיד על דבר כזה... (הסברתי בהרחבה על הענין הזה וגם הכנתי טבלא איך כדאי לסדר בדיוק את הסדר בספרי')

בטור השלישי: כתבתי על כך שהתורה הנגלית ותורת החסידות הם דבר אחד, ולכן כל כך חשוב שיהי' את הספרי קודש התורניים בספרי' וכדאי לכולם להתעסק בענין הזה.

עכשיו, אחרי שהכרתם בקצרה את התוכן של הטורים שלפניכם, אתם מוזמנים לקרוא אותם בעיון ובהנאה. בברכה: ספר

טור מיוחד לעורכים #1 | האתר חב"דטקסט: הפצת המעיינות! ᛫ נקודה למחשבה ᛫ (היכונו להצעות..)[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם המשתמש שלי הוא ספר . זכיתי ללמוד בישיבות תומכי תמימים ולהיות מתלמידי התמימים.

בהשגחה פרטית, לאחרונה (שלהי חודש תמוז ה'תשפ"ה) נחשפתי למיזם האתר חב"דטקסט ההולך ונבנה בימים אלה:

אתר כזה שמרכז בתוכו את כל ספרי תורת חסידות חב"ד ואת כל ספרי היהדות התורניים המרכזיים למאגר טקסט נגיש לכל יהודי.

החזון הוא, שכל יהודי, בכל מקום בעולם, יוכל להכנס לאתר, לקרוא וללמוד, יוכל בקלות לבצע חיפוש תכנים ומראי-מקומות. ברצינות גמורה וללא ספק, מדובר בחזון נכבד בסדר גודל עולמי!

מן הסתם גם אתם - עורכים יקרים - רואים וחשים את גודל החשיבות של פרוייקט זה: הפצת המעיינות חוצה והנגשת לימוד התורה לכל יהודי בכל העולם.

אמנם, הסדר באתר זה הוא שהעריכה היא חופשית, ובדרך כלל העורכים מסתירים את שמם: 'אנונימים'. אבל אני מתאר לעצמי שמתחת למסווה האנונימי, מדובר באלו הנקראים "תלמידי התמימים", אלו שזכו ללמוד בישיבות תומכי תמימים ולהתחנך ברוחה.

כתמימים, ודאי הנכם מרגישים שלוחים של הרבי בכל מקום שאתם נמצאים, ופעולתכם באתר חב"דטקסט חדורה ברוח זו.

וכעת, פונה אני אליכם, כל העורכים הנכבדים, במסר המיועד עבורכם:

הבה ונחשוב על אותו יהודי שמחפש ללמוד את התורה הקדושה, דבר ה'! דברי א-לוקים חיים! והוא מחפש ומוצא אתר שנקרא חב"דטקסט, ושם הוא פונה ללמוד. איזו אחריות! איזו זכות!

הבה נדע את גודל אחריותינו! הבה נזכור תמיד את השליחות שהקב"ה הטיל עלינו, היא-היא אותה השליחות שהטיל עלינו הרבי, להביא את משיח צדקנו בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים!

חב"דטקסט, הוא לא רק מאגר ספרים, חב"דטקסט הוא ממש כמו בית חב"ד - מוסד חי להפצת המעיינות!

זו הרוח שצריכה להנחות את האתר - ומן הסתם היא כבר המנחה את האתר. זו רוחה של השליחות שניתנה לנו - לכל יהודי - מהקב"ה, מהרבי, זו רוחה של תומכי תמימים.

נכון, חב"דטקסט זהו לא מוסד הסברה לקהל הרחב, אבל בהחלט זהו מוסד של הפצת המעיינות.

אז תכל'ס: מה כל זה אומר "למטה מעשרה טפחים"?

את התשובה לשאלה הזו וודאי תענו בעצמכם, אבל טור נוסף - כהמשך לטור הזה - יבוא אם ירצה ה'...

אתם מוזמנים להגיב בדף השיחה שלי: 'ספר'.

טור מיוחד לעורכים #2 | האתר חב"דטקסט: הפצת המעיינות! ᛫ רשימת הצעות כללית ᛫ עוד נקודה למחשבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך לטור הקודם:

אז תכל'ס: מה כל הדיבור על הזכות ועל האחריות ועל מוסד חי להפצת המעיינות, אומר "למטה מעשרה טפחים"?

אז כאן, יש לי כמה נקודות למחשבה והצעות, אתם מוזמנים להגיב עליהם ולהביע את דעתכם כאן באולם הדיונים ו/או בדף השיחה שלי.

ובכן כמה הצעות כלליות:

  • הצעה א': כדאי שהאתר יהי' חופשי אך לא לגמרי.

עכשיו כשהאתר בשלבי עריכה, מזמינים כל אחד לבוא ולערוך ולהוסיף ספרים למאגר, אבל באיזה שהוא שלב אחרי הגהה מדוקדקת ואחראית של כל הספרים, יצטרכו לנעול את אפשרות העריכה כדי להגן על הספרים - ספרי קודש, מפני עריכות נוספות...

כמובן שגם אם ינעלו את אפשרות העריכה לצמיתות, כדאי שבמידה ותמצא טעות תנתן האפשרות למפעילי המערכת בלבד לפתוח את אפשרות העריכה על מנת לתקן.

זכרו! חובתנו לשמור את התורה!...

  • הצעה ב': כדאי שהנהלת האתר תפנה לרבני חב"ד כדי לקבל הכוונה על פי ההלכה בכלל, ואודות הענין של זכויות יוצרים בפרט.

קחו לדוגמא את מה שכתוב במדור באתר זה שנקרא: | זכויות יוצרים

"{{"זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי התורה, ההלכות שונות, ויש לשאול רב לפני העתקה כזו". "

ולכן, כדאי שהאתר עצמו יפנה לקבל הכוונה מרבני חב"ד (שכמובן, לא יהיו רבנים אנונימים...) ויורו את כל הקשור בדיני התורה הכרוכים בהקמת אתר זה.

אולי גם כדאי שיהי' מדור באתר שיציין את שמותם של הרבנים ואת ההנחיות ההלכתיות שלהם עבור מקימי האתר.

(במאמר המוסגר: אני בעד לפנות לרבני חב"ד מכל הסוגים וד"ל, ולענ"ד באם הדבר יצליח הרי שזה אמור לגרום להעלאת חשיבות האתר בקרב הציבור הרחב וכן בקרב אנ"ש וכן לגרום להצלחת האתר בכלל...)

זכרו! עשה לך רב, והסתלק מן הספק!

  • הצעה ג': כיון שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, כדאי - לענ"ד - שיפתחו קישורים על כל הספרים של יהדות וחסידות חב"ד, גם אם מאיזה סיבה שתהי' לא יוכלו להקליד אותם באתר (זכויות יוצרים או כל מניעה אחרת). כך, כל מי שיכנס לאתר יוכל לראות ולדעת שישנם את אותם הספרים בספרי' היהודית-החסידית, גם אם לא יוכל לקרוא אותם בהאתר.

אולי גם כדאי שכשיכנסו בקישור לאותם הספרים, יצויין ש"ספר זה אינו קיים באתר" או בנוסח דומה.

ואולי גם כדאי שיוסיפו בקישורים החיצוניים של הספר את האפשרות להשיג את ההוצאות לאור שמוכרות את את הספר, כמו לדוגמא: אתר אינטרנט טלפון או כתובת.

  • הצעה ד': בהמשך להאמור לעיל שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, הצעתי: לסדר את הספרי' היהודית בדומה לתרשים השתלשלות מסורת התורה שמודפס בסוף הסידור תהילת ה'. (לא כאן המקום להרחיב, אולי בדיון עצמו בעזרת ה').
  • ולסיום, נקודה למחשבה: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.

תחשבו על כך שאתר כמו חב"דטקסט עלול ליצור רושם רב בקרב הקהל הרחב, לכן האחריות שלנו - העורכים וכל העוסקים במלאכה - כפולה ומכופלת: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.

תודה שקראתם!

בעזרת ה' אשתף בקרוב רשימה מסודרת של כל ההצעות בפרוטרוט כדי שתוכלו לתת את דעתכם ולהצביע על כל הצעה בפרטות.

אתם מוזמנים לשאול (וכמובן אשתדל לענות לכם בעזרת ה'), להגיב, להציע, ולהצביע, כאן באולם הדיונים ו/או בדף השיחה שלי. ספר - שיחה, 20:58, י' באב, ה'תשפ"ה (IDT)

סיכום ההצבעות של העורכים הנכבדים (מתעדכן בטיפול, נא להמתין...)[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצעה א': אַ גרויסע חסיד - נגד "יכול להיות טעויות בספרים". מ. רובין - נגד חזק "כל מטרת האתר היא שיהיה חופשי". ש. א. - בעד "אני שמח לשמוע שחושבים כמוני".
הצעה ב': אַ גרויסע חסיד - בעד חזק. חב"ד בדרך לגאולה - בעד "אני בעד לשאול את כל הרבנים". מ. רובין - בעד. ש. א. - בעד "אני גם בעד לשאול רבנים, אבל לא מצד הלכה, אלא מצד חסידישקייט..."
הצעה ג': אַ גרויסע חסיד - נגד. מ. רובין - בעד. ש. א. - בעד "רעיון נכון, אבל לא עכשיו. כדאי לחכות עד שיהיה בחב"דטקסט כמות מספיקה של ספרים". ההצעה בתהליך יישום ע"י ש. א. (אלול תשפ"ה).
הצעה ד': אַ גרויסע חסיד - בעד. מ. רובין - נגד. ש. א. - נגד "לדעתי זה לא מתאים".

#3 | חב"דטקסט צריכה ספרי' יהודית![עריכה | עריכת קוד מקור]

כולנו יודעים שהן תורת הנגלה והן תורת החסידות הם תורה אחת שלימה. וכמו שאמר הרבי הרש"ב בשיחה הידועה משמחת תורה תרנ"ט (בשיחה הזו הרבי הרש"ב קרא את השם תומכי תמימים לישיבה). בשיחה הזו הביא הרבי הרש"ב את מאמר המדרש על הפסוק: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" ואומר המדרש: "למה היא תמימה שהיא משיבת נפש. למה היא משיבת נפש שהיא תמימה". והרבי הרש"ב אמר (והרבי חוזר על הנקודה הזו כו"כ פעמים בשיחות שלו): שהתורה הנגלית ופנימיות התורה הם אחד וכשלומדים את התורה הפנימית והנגלית יחד אזי היא תמימה ואזי היא משיבת נפש.

חב"דטקסט זקוקה להכניס אלי' את כל ספרי הקודש היהודיים התורניים.

להשלמת התמונה לא מספיק להכניס רק ספרים אליהם מצוין מראי מקומות באופן ישיר, כי התמונה המלאה נמצאת בכל הספרים התורניים האמיתיים. די אם נזכיר את היחידות האחרונה לעת עתה של הרבי לתמימים (מרחשוון תשנ"ב) שבה הרבי אמר את רצונו הק' שהתמימים יהיו בקיאים בכל התורה כולה (כמובן שכל אחד צריך להשתדל בזה לפום שיעורא דילי' ובאופן המתאים לו ואין זה מתפקידי לתת הסבר בענין כי אם מתפקיד הרבנים והמשפיעים שיחיו להדריך את תלמידי התמימים בקרן אורה (זו תורה)).

שנית, לצערנו המצב כעת שספרי קודש בצורת טקסט נמצאים (גם) במקומות כאלו שיש בהם גם ספרים שאינם לפי רוח התורה הקדושה ואיך זה יתכן שיהודי שירצה ללמוד תורה יצטרך להכנס למקומות כאלו שספרים חיים וספרים מתים שוכנים יחד.

ולכן היות והמטרה האמיתית של חב"ד טקסט היא הפצת המעיינות והנגשת לימוד התורה (ובפרט תורת החסידות שעלי' נאמר לבעש"ט "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" כידוע ומפורסם). חב"ד טקסט צריכה ספרי' יהודית תורנית אמיתית מלאה!

ובזה הקריאה שלוחה לכל מי שיכול לתמוך בענין החזקת הספרי' החשובה הזו של חב"דטקסט מתוך תחושת השליחות האמיתית של הענין.

ונסיים בברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מבנ"י שיחיו.

" בית מלא ספרים - יבנה וחכמי' " [עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי קרא לכל יהודי שירבה למלא את ביתו בספרי קודש כפי יכולתו. הרבי הסביר כי עצם הימצאותם של ספרי קודש בבית, מוסיפים קדושה בבית. עם זאת יש לשים לב, כמובן, שהעיקר והחשוב הוא הלימוד בספרים, כל אחד כפי יכולתו, ולא רק שיהיו מונחים על המדף... כך, הקדושה לא רק נמצאת ומאירה בבית, אלא גם נכנסת ומאירה בתוכנו. בהצלחה רבה!

ראה: קישור לערך באתר חב"דפדיא | בית מלא ספרים

(לתגובות, נא להגיב בדף השיחה של 'ספר')[עריכה | עריכת קוד מקור]

משתמש:ספר/טיוטה משתמש:ספר/טיוטה/2 משתמש:ספר/טיוטה/3