לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וירא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== שלימות הגילוי ד"וירא אליו הוי'" בגאולה האמיתית והשלימה ===

מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל<ref>לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''*) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''</ref> – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו<ref>כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).</ref>, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים<ref>להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).</ref>, ישיבה<ref>מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.</ref> שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"<ref>שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.</ref>, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"<ref>שם ע' כג.</ref>, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"<ref>שם ע' כד.</ref> – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות<ref>ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).</ref> ("דע את אלקי אביך"<ref>דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.</ref>) באים '''בראיית עיני השכל'''.