ספר הזכרונות פרק מ: הבדלים בין גרסאות בדף

היתום מנמירוב היה יפה מראה, אך בגלל חוויותיו הטרגיות היתה שפוכה עצבות על פניו, דבר שהעניק לו מראה של מבוגר. חילוקי דעות התעוררו בין למדני בריסק לגבי אפשרויותיו, כמי שלא הגיע למצוות, לעבור לפני התיבה ולהוציא את הרבים ידי חובתם בעניני לימוד תורה וקדיש. בסופו של דבר סוכמו על ידי גאוני העיר הפתרונות, כפי שתוארו לעיל. נוסף על כך הורשה להתעטף בטלית ותפילין ולברך עליהם את הברכות המתאימות.

במשך שש שנים ישב זכריה ירוחם בבריסק ולמד תורה בשקידה. בגיל 17 שנים הוסמך לרבנות על ידי גאוני בריסק. בינתיים נפטר רבי משה יעקב, רבה של העיר, ובנו, ר' צבי הירש עלה במקומו על כס הרבנות. זכריה ירוחם הלך להורודנה, שם התקיימה ישיבה גדולה, שבראשה עמד הגאון ר' רפאל דוד, נכדו של הגאון ר' דוד זילצבורג, מי שהיה תלמידו של הגאון ר' יוסף כץ, רבה של קרקא ותלמיד תלמידו של מהרש"ל.