11,477
עריכות
מאמר לכה דודי תשי"ד - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}}===פתח דבר=== | {{ספר המאמרים מלוקט}}{{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
===פתח דבר=== | |||
ב"ה | ב"ה | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
יד כסלו, ה'תשל"ט, ברוקלין, נ.י. | יד כסלו, ה'תשל"ט, ברוקלין, נ.י. | ||
==בס"ד. ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד.== | ==בס"ד. ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד.== | ||
לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו לכה דודי (מדרושי החתונה{{הערה|נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א כ, א ואילך. וז"ע (תשל"ט) עוה"פ בקונטרס בפ"ע.}}) (מפדר"א{{הערה|פט"ז.}}) שחתן דומה למלך והכלה למלכה. חתן זה הקב"ה וכלה היא כנס"י, ובספירות הו"ע ז"א ומלכות, דחתן הוא בחי' ז"א וכלה היא בחי' מל'. וזהו לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, שהו"ע המשכת ז"א למל', וסדר ההמשכה הוא, אשר תחילה צ"ל ההמשכה חיצונית (מז"א למל') שהיא רק בבחי' מקיף, ואח"כ היא ההמשכה פנימית. דכן הוא הסדר בכל השפעה ממשפיע למקבל, דתחילה צ"ל המשכת המשפיע מבחי' חיצוניות שלו לבחי' חיצוניות המקבל, שעי"ז מתעלה המקבל להיות קרוב למדרי' המשפיע, ואח"כ יוכל לקלב המשכה הפנימית מהמשפיע. ומביא ע"ז{{הערה|שם ס"ב.}} ב' משלים [מהשפעת רב לתלמיד, ואב המשתעשע עם בנו הקטן]. ויש לומר, שכוונתו במשלים אלה היא לא רק להביא דוגמאות לסדר ההמשכה (שההשפעה חיצונית היא הקדמה לההשפעה פנימית), אלא (גם) לבאר גודל העילוי שבב' השפעות אלו, דגם ההשפעה חיצונית היא דרגא נעלית ביותר, ועד שיש בה עילוי לגבי ההשפעה פנימית. כי ההשפעה חיצונית, שהיא בחי' מקיף, היא למעלה מכלי המקבל (משא"כ ההשפעה פנימית שמתקבלת בכלי המקבל). ומ"מ היא רק הקדמה לההשפעה פנימית, כי דוקא ע"י השפעה הפנימית מגיעים לעילוי נעלה יותר (שלמעלה מבחי' המקיף). וזהו על כל כבוד חופה{{הערה|ל' הכתוב – ישעי' ד, ה.}} שהם ב' בחי' כבוד, כבוד חתן וכבוד כלה, ולמעלה יותר{{הערה|ראה בכ"ז בסידור ובלקו"ת שה"ש ד"ה כי על כל כבוד.}} כבוד דאבא וכבוד דאימא. וע"ז הוא יחוד או"א ויחוד זו"ן. דעם היות ששניהם (כבוד (וחופה) דאו"א, וכבוד (וחופה) דזו"ן) הם בחי' מקיף, מ"מ ידוע{{הערה|ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 90 (סה"מ תרנ"ז ע' רסז) ואילך. וראה גם לקו"ת שם מ, רע"א.}} שדוקא ביחוד זו"ן (שהוא יחוד פנימי נמשך העצם. | לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו לכה דודי (מדרושי החתונה{{הערה|נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א כ, א ואילך. וז"ע (תשל"ט) עוה"פ בקונטרס בפ"ע.}}) (מפדר"א{{הערה|פט"ז.}}) שחתן דומה למלך והכלה למלכה. חתן זה הקב"ה וכלה היא כנס"י, ובספירות הו"ע ז"א ומלכות, דחתן הוא בחי' ז"א וכלה היא בחי' מל'. וזהו לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, שהו"ע המשכת ז"א למל', וסדר ההמשכה הוא, אשר תחילה צ"ל ההמשכה חיצונית (מז"א למל') שהיא רק בבחי' מקיף, ואח"כ היא ההמשכה פנימית. דכן הוא הסדר בכל השפעה ממשפיע למקבל, דתחילה צ"ל המשכת המשפיע מבחי' חיצוניות שלו לבחי' חיצוניות המקבל, שעי"ז מתעלה המקבל להיות קרוב למדרי' המשפיע, ואח"כ יוכל לקלב המשכה הפנימית מהמשפיע. ומביא ע"ז{{הערה|שם ס"ב.}} ב' משלים [מהשפעת רב לתלמיד, ואב המשתעשע עם בנו הקטן]. ויש לומר, שכוונתו במשלים אלה היא לא רק להביא דוגמאות לסדר ההמשכה (שההשפעה חיצונית היא הקדמה לההשפעה פנימית), אלא (גם) לבאר גודל העילוי שבב' השפעות אלו, דגם ההשפעה חיצונית היא דרגא נעלית ביותר, ועד שיש בה עילוי לגבי ההשפעה פנימית. כי ההשפעה חיצונית, שהיא בחי' מקיף, היא למעלה מכלי המקבל (משא"כ ההשפעה פנימית שמתקבלת בכלי המקבל). ומ"מ היא רק הקדמה לההשפעה פנימית, כי דוקא ע"י השפעה הפנימית מגיעים לעילוי נעלה יותר (שלמעלה מבחי' המקיף). וזהו על כל כבוד חופה{{הערה|ל' הכתוב – ישעי' ד, ה.}} שהם ב' בחי' כבוד, כבוד חתן וכבוד כלה, ולמעלה יותר{{הערה|ראה בכ"ז בסידור ובלקו"ת שה"ש ד"ה כי על כל כבוד.}} כבוד דאבא וכבוד דאימא. וע"ז הוא יחוד או"א ויחוד זו"ן. דעם היות ששניהם (כבוד (וחופה) דאו"א, וכבוד (וחופה) דזו"ן) הם בחי' מקיף, מ"מ ידוע{{הערה|ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 90 (סה"מ תרנ"ז ע' רסז) ואילך. וראה גם לקו"ת שם מ, רע"א.}} שדוקא ביחוד זו"ן (שהוא יחוד פנימי נמשך העצם. | ||
| שורה 24: | שורה 27: | ||
ו) וי"ל שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת, דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המל' שלמטה מכל הספי' ומקבלת מהן, כמאמר{{הערה|זח"א רמט, ב. ובכ"מ.}} סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל{{הערה|ע"ז ג, א.}} (גבי שבת) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת{{הערה|ראה זח"ב סג, ב. פח, א.}}, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיע בהם. אך הענין הוא, דז' ימי השבוע הם שבעת ימי הבנין, דששת ימי החול הם בז"א כמ"ש{{הערה|יתרו שם, יא.}} ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ ואיתא בזהר{{הערה|ח"ג צד, איש ע"ב. ועוד.}} כל יומא וימא עביד עבידתי', ושבת היא מל' (כנ"ל). ולכן, מצד זה שהמל' ירדה למטה, ובפרט מצד ירידתה לבי"ע דרגלי' יורדות כו', השבת (מל') מקבלת מששת ימי החול (ז"א), שהו"ע עבודת הבירורים (בירור הנה"ב וכל הדברים הגשמיים) דששת ימי החול. אמנם לאחרי (וע"י) עבודה זו נעשה (בשבת) עליית המל' מבי"ע עד עלי' לשרשה ומקורה, ואז מתעלית למעלה מז"א עד שמשפעת גם לכל ששת ימי החול (ז"א), דמיני' מתברכין כולהו יומין. | ו) וי"ל שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת, דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המל' שלמטה מכל הספי' ומקבלת מהן, כמאמר{{הערה|זח"א רמט, ב. ובכ"מ.}} סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל{{הערה|ע"ז ג, א.}} (גבי שבת) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת{{הערה|ראה זח"ב סג, ב. פח, א.}}, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיע בהם. אך הענין הוא, דז' ימי השבוע הם שבעת ימי הבנין, דששת ימי החול הם בז"א כמ"ש{{הערה|יתרו שם, יא.}} ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ ואיתא בזהר{{הערה|ח"ג צד, איש ע"ב. ועוד.}} כל יומא וימא עביד עבידתי', ושבת היא מל' (כנ"ל). ולכן, מצד זה שהמל' ירדה למטה, ובפרט מצד ירידתה לבי"ע דרגלי' יורדות כו', השבת (מל') מקבלת מששת ימי החול (ז"א), שהו"ע עבודת הבירורים (בירור הנה"ב וכל הדברים הגשמיים) דששת ימי החול. אמנם לאחרי (וע"י) עבודה זו נעשה (בשבת) עליית המל' מבי"ע עד עלי' לשרשה ומקורה, ואז מתעלית למעלה מז"א עד שמשפעת גם לכל ששת ימי החול (ז"א), דמיני' מתברכין כולהו יומין. | ||
ז) וזהו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, שהוא בקשת נש"י שתהי' המשכת הז"א במל'. דתחילת ההמשכה היא לכה דודי לקראת כלה, הליכה בלבד, ועי"ז פני שבת נקבלה, שהוא ההמשכה פנימית, פני שבת{{הערה|ראה ד"ה סמוכים לעד הנ"ל (ע' 6).}}, שמתגלה בחי' פנימיות המל' ועד כמו שהיא מושרשת בעתיק. ולכן נקבלה לשון רבים, שגם ז"א מקבל מ(שרש ה)מל'{{הערה|ראה שם רפ"ב.}}, אשת חיל עטרת בעלה. וכמו שהוא למעלה בז"א ומל', עד"ז הוא בכל משפיע ומקבל, שע"י המקבל נתוסף בהמשפיע, ומתלמידי יותר מוכלם. ובפרט בחתן וכלה למטה, שדוקא ע"י ההמשכה פנימית, הנה אשת חיל עטרת בעלה, והכל הי' מן העפר{{הערה|קהלת ג, כ. וראה לקו"ת שה"ש מ, א. אגה"ק סוס"כ.}}. שעי"ז נמשך כח הא"ס בדור ישרים יבורך בבנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות. | ז) וזהו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, שהוא בקשת נש"י שתהי' המשכת הז"א במל'. דתחילת ההמשכה היא לכה דודי לקראת כלה, הליכה בלבד, ועי"ז פני שבת נקבלה, שהוא ההמשכה פנימית, פני שבת{{הערה|ראה ד"ה סמוכים לעד הנ"ל (ע' 6).}}, שמתגלה בחי' פנימיות המל' ועד כמו שהיא מושרשת בעתיק. ולכן נקבלה לשון רבים, שגם ז"א מקבל מ(שרש ה)מל'{{הערה|ראה שם רפ"ב.}}, אשת חיל עטרת בעלה. וכמו שהוא למעלה בז"א ומל', עד"ז הוא בכל משפיע ומקבל, שע"י המקבל נתוסף בהמשפיע, ומתלמידי יותר מוכלם. ובפרט בחתן וכלה למטה, שדוקא ע"י ההמשכה פנימית, הנה אשת חיל עטרת בעלה, והכל הי' מן העפר{{הערה|קהלת ג, כ. וראה לקו"ת שה"ש מ, א. [[אגרת הקודש סימן כ'|אגה"ק סוס"כ]].}}. שעי"ז נמשך כח הא"ס בדור ישרים יבורך בבנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות. | ||
{{הערות שוליים}}}} | |||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]] | [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]] | ||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]] | [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]] | ||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]] | [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]] | ||