24
עריכות
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
קביעות כזו מחולקת גם בכך שהיום הראשון דחג השבועות הוא ביום ראשון בשבוע, שהוא בדוגמת יום ראשון דמעשה בראשית, כמובן מהשיר של יום זה{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש כה, סע"א: "אנו מונין היום יום ראשון בשבת . . וקשה הרי כבר עברו רבבות ימים משימ"ב עד עתה וא"כ איך אומרים היום יום ראשון כו', אלא . . כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית כו'". וראה גם סה"מ תש"ד ע' 192. וראה הנסמן בהערה 27.}}; ובהמשך לזה באים מיד ליום השני בשבוע | קביעות כזו מחולקת גם בכך שהיום הראשון דחג השבועות הוא ביום ראשון בשבוע, שהוא בדוגמת יום ראשון דמעשה בראשית, כמובן מהשיר של יום זה{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש כה, סע"א: "אנו מונין היום יום ראשון בשבת . . וקשה הרי כבר עברו רבבות ימים משימ"ב עד עתה וא"כ איך אומרים היום יום ראשון כו', אלא . . כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית כו'". וראה גם סה"מ תש"ד ע' 192. וראה הנסמן בהערה 27.}}; ובהמשך לזה באים מיד ליום השני בשבוע{{הערה|ובארץ ישראל יום השני הוא אסרו חג.}}, ולאחרי זה – אסרו חג – ביום השלישי בשבוע. | ||
כל הענינים, ובפרט הקשורים עם קביעות ע"פ תורה של הימים-טובים והפרשיות בתורה | כל הענינים, ובפרט הקשורים עם קביעות ע"פ תורה של הימים-טובים והפרשיות בתורה{{הערה|ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).}}, הם בהשגחה פרטית{{הערה|כש"ט הוספות סקי"ט ואילך. וש"נ.}} ובתכלית הדיוק. ומזה מובן, שמקביעות זו דחג השבועות ישנה הוראה מיוחדת המדגישה עוד יותר ונותנת תוספת כחות גם במילוי כללות הכוונה דיום-טוב זה. | ||
ב. השייכות דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, עם שבת – מודגשת במאמר חז"ל | ב. השייכות דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, עם שבת – מודגשת במאמר חז"ל{{הערה|שבת פו, ב.}}: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל". | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
ויש לומר אחד הביאורים בזה | ויש לומר אחד הביאורים בזה{{הערה|ראה גם (באו"א) תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך. ובכ"מ.}}: שבת ענינה – מנוחה. כמאחז"ל{{הערה|פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). וראה ב"ר פ"י, ט ובמתנות כהונה שם (ד"ה "שאנן") בשם חז"ל.}} "מה הי' העולם חסר מנוחה, באת שבת באת מנוחה". ובלשון ברכת המזון דשבת (מיוסד על לשון המשנה{{הערה|תמיד בסופה.}}) "(הרחמן הוא ינחילנו ל)יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|שכל שבת הוא מעין (והכנה ל) ה"יום שכולו שבת ומנוחה" (ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכח. ועוד).}}. ובהדגשה יתירה – בלשון תפלת מנחה דשבת[12]: "יום מנוחה . . מנוחת שלום . . מנוחה שלימה שאתה רוצה בה" (ובכמה מקומות עוד לשונות של מנוחה). | ||
עריכות