3,729
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
בהקריאה דפרשת החודש, "החודש הזה לכם ראש חדשים" ("ראש חודש של גאולה") – שב"שמות החדשים שעלו עמהם מבבל"<ref>ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ועוד. – ולהעיר שגם בזה מרומז הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא, שמבבל (גלות) '''עלו''' עמהם שמות החדשים (החל משמו של ראש חדשים, חודש של גאולה).</ref> נקרא בשם "ניסן", שיש בו ב' נוני"ן, שרומז על "נסי נסים"<ref>ראה לעיל הערה 34.</ref>, ויש לומר, שרומז גם על '''הפיכת ה'''נ'''פילה''' (ר"ת נו"ן)<ref>להעיר, שה"ספר (תורה) . . בפני עצמו" ד"ויהי בנסוע* הארון" (כנ"ל ס"ג) נעשה ע"י "סימניות מלמעלה ולמטה" שהם "כמין '''נו"ן הפוכין'''", "כי הנו"ן . . מורה על הנפילה, וע"כ הם הפוכים שיתהפך הנפילה לטוב" (חדא"ג מהרש"א שבת שם). וראה הערה 74. | בהקריאה דפרשת החודש, "החודש הזה לכם ראש חדשים" ("ראש חודש של גאולה") – שב"שמות החדשים שעלו עמהם מבבל"<ref>ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ועוד. – ולהעיר שגם בזה מרומז הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא, שמבבל (גלות) '''עלו''' עמהם שמות החדשים (החל משמו של ראש חדשים, חודש של גאולה).</ref> נקרא בשם "ניסן", שיש בו ב' נוני"ן, שרומז על "נסי נסים"<ref>ראה לעיל הערה 34.</ref>, ויש לומר, שרומז גם על '''הפיכת ה'''נ'''פילה''' (ר"ת נו"ן)<ref>להעיר, שה"ספר (תורה) . . בפני עצמו" ד"ויהי בנסוע* הארון" (כנ"ל ס"ג) נעשה ע"י "סימניות מלמעלה ולמטה" שהם "כמין '''נו"ן הפוכין'''", "כי הנו"ן . . מורה על הנפילה, וע"כ הם הפוכים שיתהפך הנפילה לטוב" (חדא"ג מהרש"א שבת שם). וראה הערה 74. | ||
'''*) להעיר שבתיבת "בנסוע" יש אותיות "נס" (ראה שוה"ג להערה 74).'''</ref> דגלות (כמ"ש<ref>עמוס ה, ב.</ref> "נפלה גו'") ל"נסי נסים"<ref>ויומתק יותר ש"ניסן" מתחיל בנו"ן כפופה ומסיים בנו"ן פשוטה – ע"ד המבואר בשל"ה (מס' תענית רו, | '''*) להעיר שבתיבת "בנסוע" יש אותיות "נס" (ראה שוה"ג להערה 74).'''</ref> דגלות (כמ"ש<ref>עמוס ה, ב.</ref> "נפלה גו'") ל"נסי נסים"<ref>ויומתק יותר ש"ניסן" מתחיל בנו"ן כפופה ומסיים בנו"ן פשוטה – ע"ד המבואר בשל"ה (מס' תענית רו, א־ב) בענין י"א פסוקים שמתחילים בנו"ן כפופה ומסיימים בנו"ן פשוטה, שנו"ן כפופה הו"ע הנפילה, ונו"ן פשוטה הו"ע הקימה (ע"ד מ"ש סומך נופלים)*, ע"י נו"ן שערי בינה (וראה ספר הליקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך אותיות ע' תתנז־נט). ויש לומר, שב' הנוני"ן (כפופה ופשוטה, כב"ניסן") ב'''י"א''' פסוקים, רומז לבחי' "'''אחד עשר'''" שלמעלה מעשר ספירות, "אנת הוא חד ולא בחושבן" (ראה בארוכה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389. וש"נ), שעל ידו נעשית ההפיכה מנפילה (גלות) לקימה (גאולה). | ||
'''*) להעיר ש"נס הוא ב' אותיות נ' ס', נ' מורה על נפילה וס' מורה על סמיכה ועזר מהנפילה" (לקוטי לוי"צ לזח"א ע' קפא. וראה תורת מנחם – תפארת לוי"צ בראשית אות סו).'''</ref> דגאולה | '''*) להעיר ש"נס הוא ב' אותיות נ' ס', נ' מורה על נפילה וס' מורה על סמיכה ועזר מהנפילה" (לקוטי לוי"צ לזח"א ע' קפא. וראה תורת מנחם – תפארת לוי"צ בראשית אות סו).'''</ref> דגאולה<ref>להעיר ממארז"ל (יל"ש ר"פ לך לך – מפדר"א פמ"ח) "חמש אותיות נכפלו (וביניהם נו"ן, כפופה ופשוטה) וכולן לשון '''גאולה'''" (ראה ספר הליקוטים שם ע' תתנה).</ref>. | ||
ולהעיר, שסיום וחותם פרשת החודש בפסוק | ולהעיר, שסיום וחותם פרשת החודש בפסוק<ref>בא יב, כ.</ref> "בכל מושבותיכם תאכלו מצות", שבזה מרומז הביטול והשלילה בתכלית דכל הענינים הבלתי־רצויים שמצד היצה"ר שנקרא "חמץ"<ref>ראה ברכות יז, א ובפרש"י. ר"ה ג, סע"ב ובפרש"י. [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ג. ובכ"מ.</ref>, עד ש"בכל מושבותיכם" (לא רק בירושלים<ref>שמזה למדו "פרט למעשר שני וחלות תודה" שאינם ראויים ליאכל בכל מושבותיכם, אלא בירושלים (מכילתא ופרש"י עה"פ).</ref>, שלימות היראה<ref>[[לקוטי תורה ראה|לקו"ת פ' ראה]] כט, ד. ובכ"מ.</ref>) לא נשאר אלא "מצות", כמ"ש<ref>זכרי' יג, ב.</ref> "את רוח הטומאה (יצה"ר<ref>פרש"י עה"פ.</ref>) אעביר מן הארץ"<ref>ולהעיר מ"סדר קרבן פסח" (שאומרים במקום הקרבת הפסח שדיניו נתבארו בפרשת החודש) שסיומו וחותמו בענין שהוא '''היפך הטוב''' ("ואם הפסח נמצא טריפה כו'") – דיש לומר שבזה מרומזת השלימות '''דאתהפכא חשוכא לנהורא''' (וראה בארוכה לקו"ש חל"ב ע' 36 ואילך).</ref>. | ||
בהקריאה דראש חודש – כמארז"ל | בהקריאה דראש חודש – כמארז"ל<ref>חולין ס, ב.</ref> בנוגע לקרבנו של ראש חודש (הקריאה דר"ח) "הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח", שבזה נכללת גם הכפרה על כל הענינים הבלתי־רצויים שנעשו כתוצאה ממיעוט הירח<ref>ראה סה"מ קונטרסים ח"א קצב, א ואילך. ועוד.</ref>, ועד לשלימות הכפרה באופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>יומא פו, ב.</ref>, ועד לזכיות ממש<ref>ראה [[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]]. ובכ"מ.</ref> – ע"ד ובדוגמת התיקון דמיעוט הירח לעתיד לבוא, כמ"ש<ref>ישעי' ל, כו.</ref> "והי' אור הלבנה כאור החמה". | ||
ולהעיר, שבחיבור דשבת (השלימות דימי השבוע התלויים במהלך החמה) ור"ח (שתלוי במהלך הלבנה) מרומז מ"ש "והי' אור הלבנה כאור החמה". | ולהעיר, שבחיבור דשבת (השלימות דימי השבוע התלויים במהלך החמה) ור"ח (שתלוי במהלך הלבנה) מרומז מ"ש "והי' אור הלבנה כאור החמה". | ||
ובהקריאה דפרשת השבוע, פרשת ויקרא – שבה מדובר גם אודות קרבנות שמכפרים על ענינים בלתי־רצויים, ועד שסיום וחותם הפרשה הוא "לאשמה בה" | ובהקריאה דפרשת השבוע, פרשת ויקרא – שבה מדובר גם אודות קרבנות שמכפרים על ענינים בלתי־רצויים, ועד שסיום וחותם הפרשה הוא "לאשמה בה"<ref>ולהעיר ממ"ש בהפטורה דפרשת ויקרא – "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך" (ישעי' מד, כב)</ref>, שרומז על השלימות דאתהפכא חשוכא (אשמה) לנהורא<ref>ראה לקו"ש ח"ז ע' 24 ואילך.</ref>, ומרומז גם במ"ש<sup>[*62]</sup> "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח גו'", כידוע ש"מלח" "ממרק ומבשם מרירו לאטעמא"<ref>זח"א רמא, ב. וראה בארוכה [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת פרשתנו]] ג, סע"ד ואילך.</ref>, שזהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא. | ||
וכן בהפטורה דפרשת החודש (סיום וחותם הקריאה בכל השלשה ספרים) – שנוסף לכך שבאה לאחרי ההפטורה דפרשת פרה (אף שפרשת החודש, ר"ח ניסן, קודמת לשריפת הפרה (בשני בניסן)) כדי "להזהיר את ישראל '''לטהר''' שיעשו פסחיהן '''בטהרה'''" | וכן בהפטורה דפרשת החודש (סיום וחותם הקריאה בכל השלשה ספרים) – שנוסף לכך שבאה לאחרי ההפטורה דפרשת פרה (אף שפרשת החודש, ר"ח ניסן, קודמת לשריפת הפרה (בשני בניסן)) כדי "להזהיר את ישראל '''לטהר''' שיעשו פסחיהן '''בטהרה'''"<ref>פרש"י מגילה כט, א (ד"ה פרה אדומה).</ref>, מדובר בהפטורה עצמה אודות ענין '''הכפרה''', "הוא (הנשיא) יעשה את החטאת גו' לכפר בעד בית ישראל"<ref>יחזקאל מה, יז.</ref>, "וחטאת את המקדש . . וכפרתם את הבית"<ref>שם, יח־כ.</ref>. | ||
ולאחרי ההפטורה דפרשת החודש מוסיפים (בשבת ר"ח ניסן) פסוק (ראשון ו)אחרון מהפטורת שבת ר"ח, הפסוק האחרון בספר ישעי', שבו מדובר בענין בלתי־רצוי ("והיו דראון לכל בשר"), אלא שלהיותו סיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום" | ולאחרי ההפטורה דפרשת החודש מוסיפים (בשבת ר"ח ניסן) פסוק (ראשון ו)אחרון מהפטורת שבת ר"ח, הפסוק האחרון בספר ישעי', שבו מדובר בענין בלתי־רצוי ("והיו דראון לכל בשר"), אלא שלהיותו סיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום"<ref>ברכות יב, א.</ref>) ספר ישעי' (מלשון ישועה<ref>פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, א. זח"ב קעט, סע"ב.</ref>) ש"'''כולי' נחמתא'''"<ref>ב"ב יד, ב.</ref>, עכצ"ל, שרומז על השלימות דאתהפכא חשוכא לנהורא, '''ומודגש בגילוי''' בהסיום בדבר טוב הנראה והנגלה עי"ז שחוזרים וכופלים הפסוק שלפניו<ref>ראה פרש"י סוף איכה.</ref>, "והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". | ||
ח. ע"פ האמור לעיל שבהוצאת ג' ספרי תורה בשבת ר"ח ניסן נעשית "חזקה" על כללות העבודה באופן של הנהגה נסית (למעלה מהטבע והרגילות) – יש לבאר ב' הדעות בלימוד הלכות הפסח קודם הפסח, "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום, ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות" | ח. ע"פ האמור לעיל שבהוצאת ג' ספרי תורה בשבת ר"ח ניסן נעשית "חזקה" על כללות העבודה באופן של '''הנהגה נסית''' (למעלה מהטבע והרגילות) – יש לבאר ב' הדעות בלימוד הלכות הפסח קודם הפסח, "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום, ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות"<ref name=":1">פסחים ו, סע"א ואילך. וש"נ.</ref>. | ||
ובהקדמה: | ובהקדמה: | ||
אף שההלכה היא ש"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום" | אף שההלכה היא ש"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום"<ref>טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס תכט.</ref>, דלא כדעת רשב"ג, מ"מ, נוסף לכך שבנוגע לכל הפלוגתות אמרו חז"ל ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"<ref>עירובין יג, ב. וש"נ.</ref> (גם הדעה שאין הלכה כמותה), ובפרט בנוגע לעבודה הרוחנית בנפש האדם שיכולים וצריכים ללמוד ולקיים ההוראה גם מהדעות שבמעשה בפועל אין הלכה כמותם<ref>ראה (לדוגמא) לקו"ת נצבים מה, סע"א (בענין שופר יעל פשוט). לקוטי לוי"צ אג"ק ע' שה (בענין שמינית שבשמינית). ועוד.</ref>, יש לומר שבנדו"ד יכולים לקיים ב' הדעות גם '''במעשה בפועל'''. | ||
ובפשטות – שהתחלת הלימוד בהלכות החג היא שלושים יום לפני החג, וכשמתקרבים יותר לחג, "שתי שבתות" לפני החג, צריכים להוסיף בלימוד הלכות החג באופן נעלה יותר, הן בכמות הזמן והן באיכות הלימוד. | ובפשטות – שהתחלת הלימוד בהלכות החג היא שלושים יום לפני החג, וכשמתקרבים יותר לחג, "שתי שבתות" לפני החג, צריכים '''להוסיף''' בלימוד הלכות החג '''באופן נעלה יותר''', הן בכמות הזמן והן באיכות הלימוד. | ||
ויש לומר הביאור בזה ע"פ המבואר בהמשך דברי | ויש לומר הביאור בזה ע"פ המבואר בהמשך דברי הגמרא<ref name=":1" /> "טעמא דרשב"ג . . משה רבינו עומד בראש החודש ומזהיר על הפסח, שנאמר '''החודש הזה לכם ראש חדשים'''"<ref>ולהעיר, שענין זה מודגש ביותר בקריאת פרשת החודש בשבת שבו חל ר"ח ניסן.</ref> – שבזה מרומז שהענין ד"החודש הזה לכם ראש חדשים" (הנהגה נסית) מהוה נתינת־כח להוספה בלימוד הלכות הפסח11 מר"ח ניסן ("שתי שבתות") באופן נעלה יותר11 מהתחלת הלימוד שלושים יום לפני החג, ע"ד ובדוגמת ההוספה דהנהגה '''נסית''' בר"ח ניסן לגבי הנהגה '''טבעית''' שלפנ"ז11. | ||
ט. וכשם שהדברים אמורים בנוגע ללימוד הלכות הפסח, כן הוא גם בנוגע לנתינת חטים לפסח וכל צרכי הפסח | ט. וכשם שהדברים אמורים בנוגע ללימוד הלכות הפסח, כן הוא גם בנוגע לנתינת חטים לפסח וכל צרכי הפסח להנצרכים11 – שהתחלת ההתעסקות בנתינת צרכי החג היא שלושים יום לפני החג, ו"שתי שבתות" לפני החג (מר"ח ניסן) צריכים להוסיף בזה עוד יותר, ובהתאם להנתינת כח דר"ח ניסן – באופן של הנהגה '''נסית''', יותר מטבעו ורגילותו. | ||
ובפרטיות יותר: | ובפרטיות יותר: | ||
גם לאחרי ההתעסקות משך זמן בנתינת צרכי החג, צריך כאו"א לחזור ולהתבונן ולעשות חשבון־צדק האם נתינת צרכי החג היתה באופן המתאים, "כדבעי לי' למהוי" | גם לאחרי ההתעסקות משך זמן בנתינת צרכי החג, צריך כאו"א לחזור ולהתבונן ולעשות חשבון־צדק האם נתינת צרכי החג היתה באופן המתאים, "כדבעי '''לי'''' למהוי"11, או שיש מקום וצורך להוסיף בזה עוד יותר. | ||
ונוסף לזה, גם לאחרי נתינת צרכי החג "כדבעי לי' למהוי", מעשר, ועד לחומש (מצוה מן | ונוסף לזה, גם לאחרי נתינת צרכי החג "כדבעי לי' למהוי", '''מעשר''', ועד '''לחומש''' (מצוה מן המובחר11) – צריך לעשות חשבון שלפי־ערך ההוספה בברכתו של הקב"ה בימים שבינתיים, גדל גם הסכום דמעשר או חומש, ובמילא, צריך להוסיף יותר בנתינת צרכי החג. ויתירה מזה: ע"פ מארז"ל11 "עשר '''בשביל''' שתתעשר" – יכול וצריך להוסיף בנתינת צרכי החג (נוסף על המעשר והחומש) עוד '''לפני''' ההוספה בברכתו של הקב"ה, וככל שירבה להוסיף בנתינת צרכי החג, תגדל יותר ברכתו של הקב"ה '''בעשירות מופלגה''' (כמדובר בארוכה לפנ"ז11). | ||
וכל זה – גם בימים שלפנ"ז ר"ח ניסן; ועאכו"כ מר"ח | וכל זה – גם בימים שלפנ"ז ר"ח ניסן; ועאכו"כ מר"ח ניסן11, שאז נעשה החידוש בעבודה באופן של הנהגה '''נסית''' – צריך להוסיף בנתינת צרכי החג '''יותר מטבעו ורגילותו'''[113] (כולל גם טבע ורגילות דקדושה) [114] כלומר, ליתן יותר ממעשר ויותר מחומש, ועד – בלי גבול[115]. | ||
ויש להוסיף, שע"פ האמור לעיל (ס"ה) שב"החודש הזה לכם" מודגשת "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל", ה"ז קשור במיוחד עם מצות הצדקה (נתינת צרכי החג להזקוקים), ש"שקולה כנגד (וכוללת) כל המצוות"[116], ו"בכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"[117] – ע"ד ובדוגמת "החודש הזה לכם", "מצוה ראשונה (גם מלשון "ראש", שכולל כל האברים, מצוות, "אברין דמלכא"[118]) שנצטוו בה ישראל", ולא עוד אלא שעל ידה ניתוסף גם בלימוד התורה[119] (ובפרט לימוד שהזמ"ג – הלכות הפסח), כיון שע"י הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה[120]. | ויש להוסיף, שע"פ האמור לעיל (ס"ה) שב"החודש הזה לכם" מודגשת "'''מצוה''' ראשונה שנצטוו בה ישראל", ה"ז קשור במיוחד עם מצות הצדקה (נתינת צרכי החג להזקוקים), ש"שקולה כנגד (וכוללת) כל המצוות"[116], ו"בכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם '''מצוה סתם''' מפני שהיא עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"[117] – ע"ד ובדוגמת "החודש הזה לכם", "'''מצוה ראשונה''' (גם מלשון "ראש", שכולל כל האברים, מצוות, "אברין דמלכא"[118]) שנצטוו בה ישראל", ולא עוד אלא שעל ידה ניתוסף גם בלימוד התורה[119] (ובפרט לימוד שהזמ"ג – הלכות הפסח), כיון שע"י הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה[120]. | ||
י. ויש לומר, שההוספה בכללות העבודה באופן של הנהגה נסית בר"ח ניסן קשורה גם עם הנשיא שהקריב בו ביום – "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה"[121]: | י. ויש לומר, שההוספה בכללות העבודה באופן של הנהגה נסית בר"ח ניסן קשורה גם עם הנשיא שהקריב בו ביום – "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה"[121]: | ||