דבר מלכות אחרי קדושים: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות אחרי קדושים (הצגת מקור)

גרסה מ־07:16, 4 באפריל 2025

הוסרו 90 בתים , 4 אפריל

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

נסיעה לרבי

127

עריכות

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ויש לומר אחד הביאורים בזה:
-דברי המשנה "הסתכל בשלשה דברים" {{הערה|שלשון המשנה הוא "דבר קצר וכולל ענינים רבים"{{הערה|29}}}} אין כוונתם רק לשלשת הדברים הנמנים בהמשך המשנה, אלא גם לענין ד"שלשה דברים" בכלל; המשנה נותנת הוראה: "הסתכל בשלשה דברים" – אדם צריך להסתכל (הסתכלות בעיון) ב"שלשה דברים"{{הערה|30}}, ועי"ז "אין אתה בא לידי עבירה":
+דברי המשנה "הסתכל בשלשה דברים" [שלשון המשנה הוא "דבר קצר וכולל ענינים רבים"{{הערה|29}}] אין כוונתם רק לשלשת הדברים הנמנים בהמשך המשנה, אלא גם לענין ד"שלשה דברים" בכלל; המשנה נותנת הוראה: "הסתכל בשלשה דברים" – אדם צריך להסתכל (הסתכלות בעיון) ב"שלשה דברים"{{הערה|30}}, ועי"ז "אין אתה בא לידי עבירה":
 אדם יכול לחשוב שצריכים להיות אצלו רק שני ענינים: הוא עצמו והקב"ה כביכול שאותו הוא עובד, "אני נבראתי לשמש את קוני"{{הערה|31}}.
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 תכלית{{הערה|33}} בריאת העולם וירידת הנשמה למטה בגוף גשמי בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו היא – למלאות את הכוונה ד"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"{{הערה|34}}, שיהודי ע"י עבודתו יברר ויזכך את גופו ונפשו החיונית וגשמיות וחומריות העולם, ויעשה מכל זה דירה להקב"ה.
-ואת זה הוא פועל ע"י עבודתו בגוף למטה בקיום התומ"צ, ש(רוב) המצוות נתלבשו בדברים גשמיים{{הערה|35}}, וע"י קיום מצוה עם דבר גשמי מבררים ומזככים את הדבר הגשמי ועושים ממנו כלי לאלקות. ע"ד מצות צדקה {{הערה|ש"שקולה כנגד כל המצוות"{{הערה|36}}, "עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"{{הערה|37}}}} – שיהודי לוקח "מיגיע כפיו" מכספו הגשמי שהוא הרויח, ו"נותן חיי נפשו לה'"37. ועד"ז בכל המצוות.
+ואת זה הוא פועל ע"י עבודתו בגוף למטה בקיום התומ"צ, ש(רוב) המצוות נתלבשו בדברים גשמיים{{הערה|35}}, וע"י קיום מצוה עם דבר גשמי מבררים ומזככים את הדבר הגשמי ועושים ממנו כלי לאלקות. ע"ד מצות צדקה {{הערה|ש"שקולה כנגד כל המצוות"{{הערה|36}}, "עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"{{הערה|37}}] – שיהודי לוקח "מיגיע כפיו" מכספו הגשמי שהוא הרויח, ו"נותן חיי נפשו לה'"37. ועד"ז בכל המצוות.
 והענין השלישי ("הסתכל בשלשה דברים") לעשות דירה בתחתונים – הוא (לא ענין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיון ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה כל האדם ותכלית בריאתו וירידתו לעוה"ז להיות לו ית' דירה בתחתונים"{{הערה|38}}.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 גאולה (אינה מבטלת את ה"גולה", אלא) כוללת בתוכה את ה"גולה", ואדרבה: היא מעלה את הגולה ע"י שמכניסה ומגלה בה את אלופו של עולם – כיון שהכוונה היא לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, כולל כפי שהתחתונים נמצאים בגלות, לגלות את אלופו של עולם בתחתונים במצבם כפי שהם נמצאים בגלות.
-ואדרבה: זהו תוכן ומהות הגאולה {{הערה|גם עניני הגאולה שלמעלה מעולם וגלות, השינוי במנהגו של עולם, ע"ד תחיית המתים{{הערה|50}}}} – "גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי"{{הערה|51}}, עד שנעשה דירה לו יתברך בתחתונים, לו לעצמותו{{הערה|52}}.
+ואדרבה: זהו תוכן ומהות הגאולה [גם עניני הגאולה שלמעלה מעולם וגלות, השינוי במנהגו של עולם, ע"ד תחיית המתים{{הערה|50}} – "גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי"{{הערה|51}}, עד שנעשה דירה לו יתברך בתחתונים, לו לעצמותו{{הערה|52}}.
-ולכן תלוי ענין הגאולה ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"51 (גולה), העבודה דהכנסת האל"ף (אלופו של עולם) בגולה, עד שעי"ז נעשית גאולה {{הערה|רוב האותיות וראש תיבת גאולה הוא – "גולה", כנ"ל ס"ב}}.
+ולכן תלוי ענין הגאולה ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"51 (גולה), העבודה דהכנסת האל"ף (אלופו של עולם) בגולה, עד שעי"ז נעשית גאולה [רוב האותיות וראש תיבת גאולה הוא – "גולה", כנ"ל ס"ב].
-זאת אומרת: נוסף לזה שה(עלי' הגדולה דה)גאולה באה ע"י הירידה בגלות {{הערה|ע"ד גילוי תוקף אור הנשמה ע"י ירידתה למטה}}, נעשית גאולה מ"גולה" (בתוס' אל"ף) עצמה{{הערה|53}} – הדירה לעצמותו נפעלת בתחתונים עצמם {{הערה|ע"ד העילוי שנפעל בנשמה ע"י הדירה בתחתונים}} {{הערה|54}}
+זאת אומרת: נוסף לזה שה(עלי' הגדולה דה)גאולה באה ע"י הירידה בגלות [ע"ד גילוי תוקף אור הנשמה ע"י ירידתה למטה], נעשית גאולה מ"גולה" (בתוס' אל"ף) עצמה{{הערה|53}} – הדירה לעצמותו נפעלת בתחתונים עצמם [ע"ד העילוי שנפעל בנשמה ע"י הדירה בתחתונים] {{הערה|54}}
 * {{*}} {{*}}
@@ שורה 84: / שורה 84: @@
 וע"י העבודה דספירת העומר – הכנסת האל"ף ב"גולה", ע"י בירור השבע מדות – מביאים את הגאולה, ו"יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה" (כפי שאומרים ב"הרחמן" תיכף לאחר הברכה{{הערה|59}}).
-בימי הספירה עצמם – שנחלקים בכללות ל"שבע שבתות תמימות" {{הערה|ובפרט בשנה זו, שהתחילו לספור "ממחרת השבת"55 כפשוטו}} ה"ז נמצא בהדגשה יתירה בשבת הרביעית, שבה מסיימים את הספירה דמדת הנצח, עד שלימותה – מלכות שבנצח {{הערה|לאחרי הסיום דמדת החסד עד מלכות שבחסד, מדת הגבורה עד מלכות שבגבורה ומדת התפארת עד מלכות שבתפארת}} – הנצחון על ה(העלם והסתר דה)גלות, עד נצח שבנצח, והוד שבנצח – היופי שבנצחון, ויסוד שבנצח – היסוד והקביעות דהנצחון, עד מלכות שבנצח – הנצחון דמלכא משיחא בגאולה האמיתית והשלימה.
+בימי הספירה עצמם – שנחלקים בכללות ל"שבע שבתות תמימות" [ובפרט בשנה זו, שהתחילו לספור "ממחרת השבת"55 כפשוטו] ה"ז נמצא בהדגשה יתירה בשבת הרביעית, שבה מסיימים את הספירה דמדת הנצח, עד שלימותה – מלכות שבנצח [לאחרי הסיום דמדת החסד עד מלכות שבחסד, מדת הגבורה עד מלכות שבגבורה ומדת התפארת עד מלכות שבתפארת] – הנצחון על ה(העלם והסתר דה)גלות, עד נצח שבנצח, והוד שבנצח – היופי שבנצחון, ויסוד שבנצח – היסוד והקביעות דהנצחון, עד מלכות שבנצח – הנצחון דמלכא משיחא בגאולה האמיתית והשלימה.
 ח.  בהתחלת פ' אחרי מדובר אודות עבודת אהרן כהן גדול בקדש הקדשים – "בזאת יבוא אהרן אל הקודש גו'"{{הערה|60}}.
-מעין ודוגמא למצב הגאולה הוא – הכהן גדול בקדש הקדשים: קדש הקדשים הוא המקום הקדוש ביותר בעולם. מקום שבו אלקות האירה בגלוי (ללא העלמות והסתרים). בו בזמן הי' זה מקום גשמי בעולם הזה, והכהן גדול נכנס לשם כנשמה בגוף {{הערה|לא כפי שהי' אצל נדב ואביהוא, רצוא בלי שוב{{הערה|61}}}}.
+מעין ודוגמא למצב הגאולה הוא – הכהן גדול בקדש הקדשים: קדש הקדשים הוא המקום הקדוש ביותר בעולם. מקום שבו אלקות האירה בגלוי (ללא העלמות והסתרים). בו בזמן הי' זה מקום גשמי בעולם הזה, והכהן גדול נכנס לשם כנשמה בגוף [לא כפי שהי' אצל נדב ואביהוא, רצוא בלי שוב{{הערה|61}}].
 מעין זה הי' בכל כהן, שבו בזמן ש"הכהנים הובדלו . . שנאמר{{הערה|62}} ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים"{{הערה|63}} (למעלה מעולם), עשה את עבודתו דוקא כנשמה בגוף בעולם, עולם שבו יש מקום להיפך הטהרה – ודוקא שם מקיים הוא את הציווי (בריש פ' אמור) "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו". ושלימות ענין הטהרה יהי' בגאולה האמיתית והשלימה {{הערה|ומעין הכנה לזה ישנו גם בזמן הגלות, שכהנים נזהרים מעניני טומאה, וי"ל שזהו גם הכנה לשלימות הטהרה לע"ל{{הערה|64}}, כולל עי"ז ש"אמור גו' ואמרת" – "להזהיר גדולים על הקטנים"}}.