לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח חנוכה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== הוספה במצות צדקה לקירוב הגאולה === | {{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== הוספה במצות צדקה לקירוב הגאולה === | ||
א. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – שאז יהי' העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב"ה בתכלית השלימות | א. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – שאז יהי' העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב"ה בתכלית השלימות{{הערה|ובלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספר ההלכות – פס"ד להלכה – "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות (כ"א שלום ואחדות) . . ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".</ref>. | ||
ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד ע"י הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית. | ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד ע"י הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית. | ||
ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן | ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן{{הערה|ראה שבת כא, ב ובפרש"י.</ref> שהי' במנורת '''בית המקדש''' כשנתחנך{{הערה|ולכן נקראים ימים אלה בשם "ימי '''חנוכה'''" (מרדכי ואור זרוע הל' חנוכה סשכ"א. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 235 הערה 6).</ref> מחדש ע"י החשמונאים, וזוהי ההכנה לבנין וחנוכת (והדלקת המנורה ב)'''ביהמ"ק השלישי'''{{הערה|ש"בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעי' נו, ז).</ref>, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. | ||
ב. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" | ב. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.</ref>. | ||
ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה ע"י מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד. | ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה ע"י מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד. | ||
ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה" | ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה"{{הערה|תהלים עד, ט.</ref>, הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!... | ||
ובלשון הרמב"ם | ובלשון הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ג ה"ד.</ref> – פס"ד להלכה – "צריך כל אדם שיראה עצמו . . וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", היינו, שפעולתו של יהודי אחד, מבוגר או ילד, שנותן פרוטה אחת לצדקה, גורמת לו ולכל העולם "תשועה והצלה" דגאולה האמיתית והשלימה. | ||
ג. ומצוה הבאה לידינו ממש עתה – יתנו לאחרי תפלת ערבית לכאו"א מהנמצאים כאן שליחות־מצוה לצדקה – מטבע ושטר: מטבע – כדי לקיים מנהג ישראל (ש"תורה היא" | ג. ומצוה הבאה לידינו ממש עתה – יתנו לאחרי תפלת ערבית לכאו"א מהנמצאים כאן שליחות־מצוה לצדקה – מטבע ושטר: מטבע – כדי לקיים מנהג ישראל (ש"תורה היא"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתצ"ד סט"ז. הנסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.</ref>) לתת "מעות חנוכה", ושטר – על מנת ליתנו לצדקה עבור דבר טוב או מוסד טוב. | ||
ויה"ר '''שההחלטה וההודעה''' (לפני הנתינה בפועל) | ויה"ר '''שההחלטה וההודעה''' (לפני הנתינה בפועל){{הערה|ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.</ref> ע"ד נתינת שליחות־מצוה לצדקה כאן (ועד"ז בשאר המקומות ברחבי העולם ששומעים את הדברים) תכריע את הכף ותביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, לפני תפלת ערבית. | ||
ואז נמשיך '''במעמד ההתאחדות''' של כולנו יחדיו עם כל היהודים ברחבי העולם ששומעים את הדברים, ביחד עם כלל ישראל ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" | ואז נמשיך '''במעמד ההתאחדות''' של כולנו יחדיו עם כל היהודים ברחבי העולם ששומעים את הדברים, ביחד עם כלל ישראל ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.</ref>) בכל מקום שהם בקצוי תבל – בביהמ"ק השלישי ("מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.</ref> אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא '''מן השמים'''" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד).</ref>), כיון '''שברגע כמימרא''' באים "'''עם ענני שמיא'''"{{הערה|דניאל ז, יג.</ref> לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי. | ||
וממשיכים בכל עניני חנוכה בהמקום שבו הדליקו נרות חנוכה בפעם הראשונה – ש"הדליקו נרות '''בחצרות קדשך'''" | וממשיכים בכל עניני חנוכה בהמקום שבו הדליקו נרות חנוכה בפעם הראשונה – ש"הדליקו נרות '''בחצרות קדשך'''"{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ה ע' 255 ואילך.</ref> (כפי שיאמרו תיכף בתפלת ערבית), ביחד עם ה"'''חנוכה'''" דבית המקדש השלישי, והקרבת הקרבנות, החל מעניני הקרבנות השייכים לתפלת ערבית שנתתקנה כנגד אברים ופדרים{{הערה|מהקרבנות שמקריב אליהו לפני בנין ביהמ"ק – ש"אמרו עליו שהוא מקריב תמידין בבית המקדש אע"פ שהוא שמם" (עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאכ"ח ח"ג סכ"ג).</ref> שקרבים והולכים כל הלילה{{הערה|ברכות כו, ב.</ref>, וההכנה ל"תרומת הדשן" בעלות השחר{{הערה|רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"א.</ref> (וכן המצוה ד"אש{{הערה|צו ו, ו.</ref> תמיד תוקד על המזבח"{{הערה|נוסף על קיומה ברוחניות – שבלבו של כאו"א מישראל שנמשל למזבח צ"ל "אש תמיד", ביום ובלילה (ראה גם לקו"ת דרושי סוכות עח, ד. דרמ"צ פה, א ואילך. "היום יום" כ"ף אד"ש. ובכ"מ).</ref>). | ||
והעיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש. | והעיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש. | ||
[(אח"כ אמר:) כיון שמתכוננים לתפלת ערבית, כולל ובמיוחד קריאת שמע של ערבית | [(אח"כ אמר:) כיון שמתכוננים לתפלת ערבית, כולל ובמיוחד קריאת שמע של ערבית{{הערה|להעיר מהרמז בהזמן דק"ש של ערבית, "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" (ריש ברכות), שקשור עם הגאולה, כיון ש"אין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד ובזמן שכל ישראל שם . . כמו שהן עתידים לחזור בירושה שלישית" (רמב"ם הל' תרומות ספ"א).</ref> שענינה קבלת עול מלכות שמים{{הערה|ברכות רפ"ב.</ref> – מתאים לסיים בניגון שתוכנו הו"ע קבלת עול מלכות שמים – (והתחיל לנגן) "ניעט ניעט ניקאַוואָ". | ||
לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר] | לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר] | ||
גרסה מ־17:13, 10 ביולי 2025
הוספה במצות צדקה לקירוב הגאולה
א. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – שאז יהי' העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב"ה בתכלית השלימות{{הערה|ובלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספר ההלכות – פס"ד להלכה – "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות (כ"א שלום ואחדות) . . ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".</ref>.
ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד ע"י הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית.
ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן{{הערה|ראה שבת כא, ב ובפרש"י.</ref> שהי' במנורת בית המקדש כשנתחנך{{הערה|ולכן נקראים ימים אלה בשם "ימי חנוכה" (מרדכי ואור זרוע הל' חנוכה סשכ"א. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 235 הערה 6).</ref> מחדש ע"י החשמונאים, וזוהי ההכנה לבנין וחנוכת (והדלקת המנורה ב)ביהמ"ק השלישי{{הערה|ש"בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעי' נו, ז).</ref>, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
ב. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.</ref>.
ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה ע"י מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד.
ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה"{{הערה|תהלים עד, ט.</ref>, הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...
ובלשון הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ג ה"ד.</ref> – פס"ד להלכה – "צריך כל אדם שיראה עצמו . . וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", היינו, שפעולתו של יהודי אחד, מבוגר או ילד, שנותן פרוטה אחת לצדקה, גורמת לו ולכל העולם "תשועה והצלה" דגאולה האמיתית והשלימה.
ג. ומצוה הבאה לידינו ממש עתה – יתנו לאחרי תפלת ערבית לכאו"א מהנמצאים כאן שליחות־מצוה לצדקה – מטבע ושטר: מטבע – כדי לקיים מנהג ישראל (ש"תורה היא"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתצ"ד סט"ז. הנסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.</ref>) לתת "מעות חנוכה", ושטר – על מנת ליתנו לצדקה עבור דבר טוב או מוסד טוב.
ויה"ר שההחלטה וההודעה (לפני הנתינה בפועל){{הערה|ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.</ref> ע"ד נתינת שליחות־מצוה לצדקה כאן (ועד"ז בשאר המקומות ברחבי העולם ששומעים את הדברים) תכריע את הכף ותביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, לפני תפלת ערבית.
ואז נמשיך במעמד ההתאחדות של כולנו יחדיו עם כל היהודים ברחבי העולם ששומעים את הדברים, ביחד עם כלל ישראל ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.</ref>) בכל מקום שהם בקצוי תבל – בביהמ"ק השלישי ("מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.</ref> אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד).</ref>), כיון שברגע כמימרא באים "עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג.</ref> לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי.
וממשיכים בכל עניני חנוכה בהמקום שבו הדליקו נרות חנוכה בפעם הראשונה – ש"הדליקו נרות בחצרות קדשך"{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ה ע' 255 ואילך.</ref> (כפי שיאמרו תיכף בתפלת ערבית), ביחד עם ה"חנוכה" דבית המקדש השלישי, והקרבת הקרבנות, החל מעניני הקרבנות השייכים לתפלת ערבית שנתתקנה כנגד אברים ופדרים{{הערה|מהקרבנות שמקריב אליהו לפני בנין ביהמ"ק – ש"אמרו עליו שהוא מקריב תמידין בבית המקדש אע"פ שהוא שמם" (עש"מ (להרמ"ע מפאנו) מאכ"ח ח"ג סכ"ג).</ref> שקרבים והולכים כל הלילה{{הערה|ברכות כו, ב.</ref>, וההכנה ל"תרומת הדשן" בעלות השחר{{הערה|רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"א.</ref> (וכן המצוה ד"אש{{הערה|צו ו, ו.</ref> תמיד תוקד על המזבח"{{הערה|נוסף על קיומה ברוחניות – שבלבו של כאו"א מישראל שנמשל למזבח צ"ל "אש תמיד", ביום ובלילה (ראה גם לקו"ת דרושי סוכות עח, ד. דרמ"צ פה, א ואילך. "היום יום" כ"ף אד"ש. ובכ"מ).</ref>).
והעיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש.
[(אח"כ אמר:) כיון שמתכוננים לתפלת ערבית, כולל ובמיוחד קריאת שמע של ערבית{{הערה|להעיר מהרמז בהזמן דק"ש של ערבית, "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" (ריש ברכות), שקשור עם הגאולה, כיון ש"אין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד ובזמן שכל ישראל שם . . כמו שהן עתידים לחזור בירושה שלישית" (רמב"ם הל' תרומות ספ"א).</ref> שענינה קבלת עול מלכות שמים{{הערה|ברכות רפ"ב.</ref> – מתאים לסיים בניגון שתוכנו הו"ע קבלת עול מלכות שמים – (והתחיל לנגן) "ניעט ניעט ניקאַוואָ".
לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר]
הערות שוליים
שיחת יום א' כ"ד כסלו ה'תשנ"ב לאחרי (תפלת מנחה* ו)הדלקת נר ראשון של חנוכה במעמד "פרסומי ניסא" עולמי** לילדים ולילדות ד"צבאות השם" שיחיו. סעיפים ו־ח. נדפס בסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 191 ואילך.
*) ו(לאחרי') אמירת י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל – ע"י ילדי ישראל בכל קצוי תבל (ראה הערה הבאה).
**) באמצעות שידור חי מכאן ע"י "לווינים" התאחדו רבבות מבנ"י במקומות שונים בעולם [ומהם: בירושלים עיר הקודש ע"י הכותל המערבי, במאסקווא (רוסיא), בפריז (צרפת), במלבורן (אוסטרליא) ובהונג־קונג (סין)] – באופן ד"לראות ולהראות" – במעמד הדלקת נר חנוכה (גם במקומות הנ"ל) והמשכו בשיחתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר שליט"א (וראה לקמן ס"ג ואילך). המו"ל.