לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/חנוכה

לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח
חלק א
בראשית א • בראשית ב • נח א • נח ב • נח ג • לך לך א • לך לך ב • וירא • כ' מר־חשון א • כ' מר־חשון ב • חיי שרה • תולדות א • תולדות ב • תולדות – ר"ח כסלו • ויצא א • ויצא ב • ויצא ג • וישלח א • וישלח ב • וישלח ג • וישלח – י"ט כסלו • י"ט כסלו א • י"ט כסלו ב • י"ט כסלו ג • י"ט כסלו ד • י"ט כסלו ה • וישב א • וישב ב • וישב ג • וישב ד • וישב ה • מקץ • מקץ – חנוכה א • מקץ – חנוכה ב • חנוכה • ויגש – חנוכה • ויגש א • ויגש ב • ויגש ג • ויגש ד • עשרה בטבת א • עשרה בטבת ב • עשרה בטבת ג • ויחי – עשרה בטבת • ויחי א • ויחי ב • ויחי – שבת חזק
חלק ב
שמות א • שמות ב • שמות ג • שמות ד • שמות ה • וארא א • וארא ב • וארא ג • וארא – ראש חודש שבט • בא • בא – יו"ד שבט א • בא – יו"ד שבט ב • יו"ד שבט א • יו"ד שבט ב • בא – בשלח • בשלח א • בשלח ב • בשלח – יתרו • יתרו • כ"ב שבט • משפטים • תרומה א • תרומה ב • תצוה • פ' זכור – פורים • כי תשא • ויקהל • ויקה"פ – החודש • פקודי א • פקודי ב
חלק ג
ויקרא • ב' ניסן א • ב' ניסן ב • צו • שבת הגדול – צו • ערב פסח • ימים אחרונים דחה"פ • אחרון של פסח א • אחרון של פסח ב • אחרון של פסח ג • ימי הספירה • כ"ח ניסן • שמיני א • שמיני ב • שמיני ג • שמיני ד • שמיני ה • פרקי אבות • תזריע א • תזריע ב • תזריע ג • תזריע ד • תזריע־מצורע א • תזריע־מצורע ב • מצורע • אחרי־קדושים • קדושים • אמור א • אמור ב • פסח שני – בהר • ל"ג בעומר • בחוקותי א • בחוקותי ב • בחוקותי ג • בחוקותי ד • בחוקותי ה
חלק ד
חג השבועות א • חג השבועות ב • נשא • בהעלותך • שלח א • שלח ב • שלח ג • כ"ח סיון • קרח – י"ב־י"ג תמוז • חוקת א • חוקת ב • חוקת ג • חוקת – י"ב־י"ג תמוז • י"ב־י"ג תמוז א • י"ב־י"ג תמוז ב • י"ב־י"ג תמוז ג • בלק א • בלק ב • בלק ג • בלק ד • בלק ה • בלק ו • בלק ז • בלק ח • בלק – י"ז תמוז א • בלק – י"ז תמוז ב • פינחס א • פינחס ב • פינחס ג • פינחס ד • פינחס ה • בין המצרים – פינחס א • בין המצרים – פינחס ב • בין המצרים – מטות • מטות־מסעי א • מטות־מסעי ב • מטות־מסעי ג • מטות־מסעי – מנחם אב • מסעי • מסעי – בין המצרים
חלק ה
דברים – שבת חזון א • דברים – שבת חזון ב • דברים – שבת חזון ג • דברים – שבת חזון ד • דברים – שבת חזון ה • דברים – שבת חזון ו • שבת חזון א • שבת חזון ב • ה' מנחם אב • ואתחנן • ואתחנן – שבת נחמו א • ואתחנן – שבת נחמו ב • ואתחנן – שבת נחמו ג • ואתחנן – שבת נחמו ד • שבת נחמו • עקב א • עקב ב • עקב ג • עקב ד • ראה א • ראה ב • ראה ג • אלול – ראה • שופטים א • שופטים ב • שופטים ג • תצא א • תצא ב • תצא ג • תבוא א • תבוא ב • נצבים • ערב ראש השנה • צום גדלי' • סוכות • שמח"ת א • שמח"ת ב • שמח"ת ג
הוספות
הדרנים על הרמב"ם: תשל"ה (א) • תשמ"ה (ב) • תשמ"ו (ג) • תשמ"ז (ד) • תשמ"ח (ה) • תשמ"ט (ו) • תש"נ (ז) • תנש"א (ח) • הלכות . . שאינם בטלים לעולם • הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן • בענין "בית רבינו שבבבל" • ענינו של משיח

הוספה במצות צדקה לקירוב הגאולה

א. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – שאז יהי' העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב"ה בתכלית השלימות.

ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד ע"י הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית.

ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן שהי' במנורת בית המקדש כשנתחנך מחדש ע"י החשמונאים, וזוהי ההכנה לבנין וחנוכת (והדלקת המנורה ב)ביהמ"ק השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

ב. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה ע"י מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד.

ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה", הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...

ובלשון הרמב"ם – פס"ד להלכה – "צריך כל אדם שיראה עצמו . . וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", היינו, שפעולתו של יהודי אחד, מבוגר או ילד, שנותן פרוטה אחת לצדקה, גורמת לו ולכל העולם "תשועה והצלה" דגאולה האמיתית והשלימה.

ג. ומצוה הבאה לידינו ממש עתה – יתנו לאחרי תפלת ערבית לכאו"א מהנמצאים כאן שליחות־מצוה לצדקה – מטבע ושטר: מטבע – כדי לקיים מנהג ישראל (ש"תורה היא") לתת "מעות חנוכה", ושטר – על מנת ליתנו לצדקה עבור דבר טוב או מוסד טוב.

ויה"ר שההחלטה וההודעה (לפני הנתינה בפועל) ע"ד נתינת שליחות־מצוה לצדקה כאן (ועד"ז בשאר המקומות ברחבי העולם ששומעים את הדברים) תכריע את הכף ותביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, לפני תפלת ערבית.

ואז נמשיך במעמד ההתאחדות של כולנו יחדיו עם כל היהודים ברחבי העולם ששומעים את הדברים, ביחד עם כלל ישראל ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו") בכל מקום שהם בקצוי תבל – בביהמ"ק השלישי ("מקדש אדנ־י כוננו ידיך"), כיון שברגע כמימרא באים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי.

וממשיכים בכל עניני חנוכה בהמקום שבו הדליקו נרות חנוכה בפעם הראשונה – ש"הדליקו נרות בחצרות קדשך" (כפי שיאמרו תיכף בתפלת ערבית), ביחד עם ה"חנוכה" דבית המקדש השלישי, והקרבת הקרבנות, החל מעניני הקרבנות השייכים לתפלת ערבית שנתתקנה כנגד אברים ופדרים שקרבים והולכים כל הלילה, וההכנה ל"תרומת הדשן" בעלות השחר (וכן המצוה ד"אש תמיד תוקד על המזבח").

והעיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש.

[(אח"כ אמר:) כיון שמתכוננים לתפלת ערבית, כולל ובמיוחד קריאת שמע של ערבית שענינה קבלת עול מלכות שמים – מתאים לסיים בניגון שתוכנו הו"ע קבלת עול מלכות שמים – (והתחיל לנגן) "ניעט ניעט ניקאַוואָ".

לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר]

הערות שוליים

שיחת יום א' כ"ד כסלו ה'תשנ"ב לאחרי (תפלת מנחה* ו)הדלקת נר ראשון של חנוכה במעמד "פרסומי ניסא" עולמי** לילדים ולילדות ד"צבאות השם" שיחיו. סעיפים ו־ח. נדפס בסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 191 ואילך.

*) ו(לאחרי') אמירת י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל – ע"י ילדי ישראל בכל קצוי תבל (ראה הערה הבאה).

**) באמצעות שידור חי מכאן ע"י "לווינים" התאחדו רבבות מבנ"י במקומות שונים בעולם [ומהם: בירושלים עיר הקודש ע"י הכותל המערבי, במאסקווא (רוסיא), בפריז (צרפת), במלבורן (אוסטרליא) ובהונג־קונג (סין)] – באופן ד"לראות ולהראות" – במעמד הדלקת נר חנוכה (גם במקומות הנ"ל) והמשכו בשיחתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר שליט"א (וראה לקמן ס"ג ואילך). המו"ל.