דבר מלכות/בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות/בראשית (הצגת מקור)

גרסה מ־12:53, 16 ביולי 2025

נוספו 4 בתים , 16 יולי

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{דבר מלכות}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|
+{{דבר מלכות}}
 == ש"פ בראשית, מבה"ח מר־חשון ה'תשנ"ב ==
 ==== תרגום מאידית ====
-א. ידוע פתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.}}, ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ידוע פתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.}}, ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).
 מהו המיוחד דשבת בראשית, שדוקא ממנה נמשך על כל ימי השנה? לכאורה זהו תוכנו של כל חודש תשרי: תשרי – אותיות רשית{{הערה|בעל הטורים עקב יא, יב. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. סה"מ תר"ל ע' רפז. תרנ"ו ע' רעז. ועוד.}} – הוא הרשית של כל השנה כולה, וכידוע{{הערה|ראה סה"מ תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות שם. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרע"ח ע' רעח. תש"ב ע' 49. ועוד.}} שהמועדים של חודש תשרי (המרובה במועדות{{הערה|ראה ב"י או"ח סתצ"ב (ד"ה ומ"ש). שו"ע אדה"ז שם ס"ב. הוספה לשו"ע אדה"ז (להר"נ מדובראוונע) או"ח סקל"א ס"ח.}}) הם מועדים כלליים שמהם נמשך על כל השנה. החל מראש השנה, שנקרא בשם "'''ראש''' השנה" כי הוא ה"ראש" הכולל בתוכו ומנהיג את כל ימי השנה{{הערה|ראה לקו"ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א־ב. דרושים לר"ה נח, א־ב. עטרת ראש שער ר"ה בתחלתו. אוה"ת דרושים לר"ה ע' ב'עז ואילך. ובכ"מ.}}, ועל דרך זה יום הכיפורים (שגם הוא נקרא "ראש השנה" בכתוב{{הערה|יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא. לקו"ת ר"ה נח, א. סד, א.}}), ועל דרך זה חג הסוכות, זמן שמחתנו, עד שמיני עצרת ושמחת תורה – מדוע אם כן מציינים את שבת בראשית בכך שההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה?
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 וי"ל ש'''מעין ובדוגמת''' כפי שזה בנוגע לישראל (ה"ראשית" הראשון), כמו"כ הוא בנוגע לתורה{{הערה|להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.}}(ה"ראשית" השני) – ששלימות התורה היא דוקא כפי שניתנה כאן למטה, ובאופן שהתורה לא בשמים היא{{הערה|נצבים ל, יב.}}, ופסקי דיני התורה תלויים דוקא בהכרעת השכל הגשמי של בנ"י{{הערה|ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).}}. ועד שהתורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}; וכאשר התורה נמצאת למטה – מתגלה מעלתה העצמית, ובלשון הפיוט{{הערה|"שישו ושמחו בשמח"ת".}}: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", שגם כפי שהתורה נמצאת ב"עולם הסחורה", רואים כי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", ושלימוד התורה '''אסור לאוה"ע'''{{הערה|עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).}}, ע"ד המדובר לעיל בנוגע לגוף החומרי של היהודי
-[אך עם חילוק עיקרי בין תורה וישראל{{הערה|ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.}}: שהתורה, גם כפי שירדה למטה היא נשארת בקדושתה{{הערה|כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).}}, משא"כ גוף היהודי הוא יש נברא גשמי וחומרי; ולאידך – ה"ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) היא דוקא בגוף הגשמי של היהודי, שמחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה{{הערה|ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".
+[אך עם חילוק עיקרי בין תורה וישראל{{הערה|ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.}}: שהתורה, גם כפי שירדה למטה היא נשארת בקדושתה{{הערה|כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).}}, משא"כ גוף היהודי הוא יש נברא גשמי וחומרי; ולאידך – ה"ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) היא דוקא בגוף הגשמי של היהודי, שמחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה{{הערה|ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".{{ש}}'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) — גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה סה"ש ה'תשנ"ב ח"א ע' 116 (לקמן ע' 69) ואילך (הערה 20; 24).'''}} (ולכן התורה אינה תנאי בבחירת העצמות בגוף){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.}}].
-'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) — גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה סה"ש ה'תשנ"ב ח"א ע' 116 (לקמן ע' 69) ואילך (הערה 20; 24).'''}} (ולכן התורה אינה תנאי בבחירת העצמות בגוף){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.}}].
 ד. עפ"ז מובן החידוש בפירוש חז"ל על "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית":