דבר מלכות/ה' טבת: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 41: שורה 41:
ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – לפרשת השבוע, פ' ויגש:
ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – לפרשת השבוע, פ' ויגש:


איתא בזהר{{הערה|ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. '''וש"נ'''.}}, ש"ויגש אליו יהודה" הוא הענין דסמיכת{{הערה|ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.}} גאולה לתפלה (שמברכת "גאל ישראל" עוברים מיד – בלי שום הפסק – לתפלת העמידה, מתחיל עם הפסוק{{הערה|[[תהלים פרק נ"א|תהלים נא, יז]].}} "אדנ־י שפתי תפתח גו'", ש"כתפלה{{הערה|ברכות שבהערה 23.}} אריכתא דמיא"{{הערה|ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).}}).
איתא בזהר{{הערה|ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. '''וש"נ'''.}}, ש"ויגש אליו יהודה" הוא הענין דסמיכת{{הערה|ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.}} גאולה לתפלה (שמברכת "גאל ישראל" עוברים מיד – בלי שום הפסק – לתפלת העמידה, מתחיל עם הפסוק{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}} "אדנ־י שפתי תפתח גו'", ש"כתפלה{{הערה|ברכות שבהערה 23.}} אריכתא דמיא"{{הערה|ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).}}).


עיקר{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש ([[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, טו]]) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".}} הטעם על סמיכת גאולה לתפלה הוא בכדי שתתקבל התפלה, כדאיתא בירושלמי{{הערה|ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.}} "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק{{הערה|פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.}}) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו{{הערה|פ"מ שם.}})".
עיקר{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש ([[תהלים פרק יט|תהלים יט, טו]]) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".}} הטעם על סמיכת גאולה לתפלה הוא בכדי שתתקבל התפלה, כדאיתא בירושלמי{{הערה|ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.}} "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק{{הערה|פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.}}) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו{{הערה|פ"מ שם.}})".


מעין ועל־דרך זה הוא גם בנידון־דידן:
מעין ועל־דרך זה הוא גם בנידון־דידן: