מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה

		דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א* והואיל להוסיף בו הערות ומראי מקומות. בהוצאה זו ניתוספו ע"י המו"ל מראי מקומות לפסוקים מחז"ל וכו' (בהערות הממוספרות).

• *) לקראת יו"ד שבט תשי"ד. – וראה אגרות-קודש ח"ח ע' קמא: "מוסג"פ המאמר שנאמר ביום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשתקד, ובטח תהי' עינו טובה ויזכה בו גם אחרים והשי"ת יצליחו". שם ע' קסה: "המאמר של יום ההילולא דאשתקד שנשלח לכת"ר שי' . . . בטח כבר נתקבל, ויה"ר שיהי' לתועלת להאומר להשומע וגם להלומדים אח"כ" (וראה גם שם ע' קמ; קמב; קמד; קמו; קמח; קנ; קנו; קנז; קנט; קסד; חכ"א ע' רמב).

בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג

ספר המאמרים מלוקט
חלק א
באתי לגני תשי"א • היושבת בגנים תשי"א • באתי לגני תשי"ב • באתי לגני תשי"ג • הערות לד"ה באתי לגני תשי"ג • מכתב יו"ד כסלו תשי"ד • לכה דודי תשי"ד • מים רבים תשי"ז • באתי לגני תשי"ט • כי תשא תשכ"ח • כנשר יעיר קנו תשכ"ט • להבין ענין כתיבת ספר תורה תש"ל • סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו • הללו את ה' תשל"א • מחר חודש תשל"א • איכה תשל"א • וידבר אלוקים אל משה תשל"ב • מכתב י"ג אייר תש"ל • אך בגורל תשל"ה • ציון במשפט תפדה תשל"ה (א) • ציון במשפט תפדה תשל"ה (ב) • שובה ישראל תשל"ו • בסוכות תשבו תשל"ו • נתת ליראיך תשל"ו • וה' אמר המכסה גו' תשל"ז • באתי לגני תשל"ז • הנני ממטיר לכם תשל"ז • בסוכות תשבו תשל"ח • להבין ענין שמחת תורה תשל"ח • בראשית ברא אלוקים תשל"ח • מים רבים תשל"ח • ויאמר ה' אל אברם תשל"ח • ואברהם זקן תשל"ח • יהודה אתה תשל"ח • ואלה המשפטים תשל"ח • וקבל היהודים תשל"ח • אתם נצבים תשל"ט • וביום שמחתכם תש"מ • שובה ישראל תש"מ • בסוכות תשבו תש"מ • ביום השמיני עצרת תש"מ • באתי לגני תש"מ • זה יתנו תש"מ • פדה בשלום תשמ"א • מכתב מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות סדר הכנסת ס"ת לבית הכנסת • כנשר יעיר קנו תשמ"ב • אתה אחד תשמ"ב • יום טוב של ראש השנה תשמ"ג • אדון עולם תשמ"ג • וחג האסיף תשמ"ג • ואברהם זקן תשמ"ו • אתה הראת תשמ"ו • אני לדודי תשמ"ו • תקעו תשמ"ז • אלה מסעי תשי"ג • הללוי' תשט"ז • ושמתי כדכד תשט"ז • אתם נצבים תשט"ז • כנשר יעיר קנו תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • שיחה - ביאור לד"ה פדה בשלום תשכ"ו • וישב יעקב תשכ"ז • הפך ים ליבשה תשכ"ז • פדה בשלום תשל"א • וידבר אלקים תשל"א • אתה אחד תשל"ב
חלק ב
פדה בשלום נפשי תשל"ח • תנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"ח • מצותה משתשקע החמה תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב • ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה • הוי' לי בעוזרי תשי"ז • והי' עקב תשמעון תשכ"ז • שמח תשמח תשמ"א • את ה' האמרת תש"ל • זה היום תשמ"א • שיר המעלות תשמ"ח • בסוכות תשבו תשמ"א • ביום השמיני שלח תשמ"א • ויהיו חיי שרה תשמ"א • ושבתי בשלום תשמ"ח • פדה בשלום נפשי תשמ"א • וכל בניך לימודי ה' תשמ"א • שלום רב תשל"ח • ברוך שעשה נסים תשמ"ג • ועבדי דוד תשמ"ו • היושבת בגנים תשי"ג • באתי לגני תשכ"ח • באתי לגני תשמ"ח • בלילה ההוא תשד"מ • בלע המות תשכ"ה • החדש הזה תשמ"ז • ונחה עליו רוח ה' תשי"ד • להבין ענין רשב"י תשמ"ה • וישלח יהושע תשל"ו • ציון במשפט תפדה תשמ"א • ועתה ישראל תשל"ז
חלק ג
זה היום תחלת מעשיך תשמ"ב • שובה ישראל תשמ"א • פדה בשלום נפשי תשל"ט • להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו • באתי לגני תשכ"ט • באתי לגני תשל"ח • וקבל היהודים תשי"א • החודש הזה תשל"ט • אשה כי תזריע תשכ"ה • ביום עשתי עשר יום תשל"א • מצה זו, תשמ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים תשל"ט • והחרים תשמ"ט • השמים כסאי תשל"ו • להבין ענין פסח שני תשל"ח • פתח רבי שמעון תשל"ד • וידבר אלקים את כל הדברים תשכ"ח • אנכי הוי' אלוקיך תשמ"ט • בהעלותך את הנרות תשל"ד • ועתה יגדל נא תשי"ט • השם נפשנו בחיים תשח"י • זה היום עשה ה' תשל"ח • וחזקת והיית לאיש תשכ"ח • ציון במשפט תפדה, תשל"ו • לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב תשל"ה • ועתה ישראל תשכ"ז • אני לדודי ודודי לי תשל"ב • קומי אורי תשל"ג • לך אמר לבי תש"כ • יום טוב של ראש השנה תשל"ג
חלק ד
שובה ישראל תשל"ז (א) • שובה ישראל תשל"ז (ב) • ולקחתם לכם תשל"ט • אתה הראת תשל"ז • ואשה אחת תשמ"ו • ואברהם זקן בא בימים תשל"ז • ויתן לך תשכ"ח • אתה אחד תשכ"ט • אשר ברא ששון ושמחה תשל"ט • אמר רבי אושעיא כו' צדקת פרזונו תשל"ט • ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח • ביום השמיני תשמ"ו • ויגש אליו יהודה תשל"ו • הבאים ישרש יעקב תשמ"ח • באתי לגני תש"ל • בחודש השלישי תשל"ד • "הדרן" על סדר הלימוד ל"יאָרצייט" • כל ישראל תשל"ג • בלילה ההוא תשכ"ה • החודש הזה לכם תשל"ה • ויקרא אל משה תשל"ב • כי ישאלך בנך תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשי"ב • גן נעול תשמ"ז • ונקדשתי בתוך בני ישראל תשכ"ה • שיר המעלות לדוד הנה מה טוב תשכ"ב • בחודש השלישי תשכ"ט • וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר תשכ"ט • רני ושמחי בת ציון תשכ"ז • והנה פרח מטה אהרן תשל"ג • יהי ה' אלקינו עמנו תשכ"ד • עשרה שיושבין תשמ"ב (א) • עשרה שיושבין תשמ"ב (ב) • גדול יהי' כבוד הבית תשכ"ב • לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב תשמ"ז • ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג • אני לדודי ודודי לי תשכ"ו • השקיפה ממעון קדשך תשכ"ז • על שלשה דברים העולם עומד תשי"ד
חלק ה
יבחר לנו את נחלתינו תשכ"ג • וכל אדם לא יהיה באוהל מועד תשכ"ג • בסוכות תשבו תשכ"ג • תורה צוה לנו משה תשכ"ג • אלה תולדות נח תנש"א • ויהיו חיי שרה תשמ"ה • ויהיו חיי שרה תנש"א • ויזרע יצחק תשכ"ז • פדה בשלום תשמ"ו • מרגלא בפומי' דרבא תש"מ • פתח אליהו תשט"ו • ברוך שעשה נסים תשט"ו • ויגש אליו יהודה תשכ"ה • וארא אל אברהם תשל"ה • באתי לגני תשל"א • ארבעה ראשי שנים הם תשל"א • כי תשא תשל"א • על כן קראו לימים האלה פורים תשי"ג • אלה פקודי תש"ל • ביום השני הקריב תשל"ב • תפלה למשה תשכ"ט • אשרי תבחר ותקרב תשט"ז • ויאמר גו' מחר חודש תשכ"ח • דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תשכ"א • גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך תשל"ז • בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה • בהעלותך את הנרות תשכ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח • וידבר גו' זאת חוקת התורה תשכ"ט • קץ שם לחושך תשכ"ד • ועתה ישראל תשכ"ח
חלק ו
והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח • ויהיו חיי שרה תש"ל • ויאמר לו יהונתן תשמ"ה • פדה בשלום, תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • משיחות ש"פ וישב־מקץ תשכ"ו • להבין ענין נרות חנוכה תשכ"ו • ודוד עבדי תשל"ב • באתי לגני תשל"ב • ואלה המשפטים תשמ"א • הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן • ואתה תצוה תשמ"א
קונטרסים - תשנ"ג
להבין ענין שמחת תורה תשמ"ב • בורא ניב שפתים תשל"ח • בשעה שעלה משה למרום תשכ"א • ואהי' אצלו אמון, תשכ"א

באתי לגני אחותי כלה, ואיתא במדרש רבה (במקומו) לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים שאח"כ עד משה רבינו, שהוא השביעי וכל השביעין חביבין, המשיכו השכינה מלמעלה למטה עד בארץ הגשמית ממש, ועל המשכה זו נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל, והיינו שע"י שהצדיקים עושים כל הענינים בעצמם ופועלים זה באנשי דורם (טוען דורך די ענינים אין זיך אַליין און פּועל'ן דאָס אין דעם דור), על ידי זה הם ממשיכים את השכינה בתחתונים כמו שהי' בתחילה. ועוד יותר – שהם ממשיכים גם עיקר השכינה בתחתונים, כמ"ש בהמאמר דיום ההסתלקות ויום היאָרצייט בביאור מאמר הזהר, כד אתכפיא סטרא אחראאסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דפירושו האור שמאיר בכולהו עלמין בשוה, וההמשכה היא ע"י העבודה דאתכפיא סט"א, שבהעבודות דמקדש היא עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטרת. וזהו ג"כ הטעם מה שהמשכן הי' מעצי שטים דוקא, דהנה שטה פי' נטי' וכן פי' שטות, דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי, וההטי' לאיזה צד, למעלה או למטה, נקרא שטה, דההטי' למעלה הוא שטות דקדושה וההטי' למטה הוא שטות דלעומת זה. דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין.

ב) והנה להבין כללות ענין השטות דלעו"ז שמשום זה מוכרח להיות השטות דקדושה ועי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, הנה כתיב כי תשטה אשתו ופירש"י תט מדרכי צניעות, וכתיב וישב ישראל בשטים ואיתא במדרש דשטים הוא מקום הגורם לשטות שעי"ז באים לידי עבירה לזנות וכמו שארז"ל ע"פ כי תשטה אשתו, אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי איש הישראלי מצד עצמו (אַ איד מצד עצמו) א"א כלל שיעבור איזה עבירה וכמ"ש בזהר^ד ע"פ¹⁸ נפש כי תחטא דאורייתא וקוב"ה תווהן עלי' ואמרי נפש כי תחטא(בתמי'), והיינו דגם במדריגת נפש¹⁹, שאין זה עצם הנשמה, ולא עוד אלא שגם בהחמשה שמות שנקראו לה^ה היא מדריגה היותר תחתונה שבהשמות, וכמו שמדייק בזהר שם דענין החטא שייך בנפש דוקא, דבמדריגת נשמה וגם במדריגת רוח אין שייך שיהי' חטא, ומ"מ הנה גם אם במדריגה זו יהי' חטא אומר על זה תווהא, ועוד יותר שאפילו אם הוא רק בשוגג, שהרי הכתוב מדבר בענין חטא בשוגג, הנה זה גם א"א להיות כ"א מצד הרוח שטות שנכנס בו. דמצד עצמו, הרי בטבע כל ישראל שאינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות²⁰, אלא שע"י הרוח שטות שמכסה על האמת ונדמה לו דגם כאשר הוא עובר עבירה עודנו ביהדותו, מצד זה אפשר שיעבור עבירה. אבל כאשר יאיר בו האמת, בחינת ואמת הוי' לעולם²¹, אז הוא מרגיש שע"י העבירה ואפילו באיסור דרבנן ודקדוק קל של דברי סופרים נפרד בתכלית מאלקות, יותר גם מהקליפות וסט"א. וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא^ו שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם²² ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי²³ ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם²⁴ וכמש"נ²⁵ ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו²⁶ הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא²⁷, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית'²⁸, שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדבריםהמושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש, שמכניס ואינו מוציא²⁹, קדמך³⁰.