אגרת התשובה פרק יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת התשובה פרק י"ב לשם אגרת התשובה פרק יב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת התשובה פרק י"ב לשם אגרת התשובה פרק יב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''פרק י"ב – טעם השמחה ביסורי הגוף'''
 
==מבוא לפרק==
התבאר לעיל, ששמחה הוא תנאי '''עיקרי''' לתשובה עילאה, אך לא התבאר '''איך''' אפשר להיות בשמחה{{הערה|אמנם בחלק הראשון (בפרקים כו־כח, וכן ל"ג־ל"ד) מוסברת הדרך לשמחה, אך העצות שם מועילות רק לבינוני, לא לבעל תשובה (מטעם שמבואר במפרשי התניא).}}
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"ב}}
 
==סיכום הפרק==
הדרך בה יכול גם בעל תשובה לשמוח ביסורי הגוף{{הערה|יסורים מהשמים או מידי הבריות.}} היא, להתבונן שיסורים אלו ממרקים עוונותיו ומצילים אותו מדין קשה פי כמה בעולם הבא.
 
ומסיים ומסכם אדמו"ר הזקן את התניא{{הערה|אגרת התשובה וקונטרס אחרון נוספו לתניא בשנת תקע"ד (בשנה שאחרי הסתלקותו), '''וכאן''' סיים אדמו"ר הזקן את התניא.}} על שלושת חלקיו{{הערה|ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.}} במילים '''ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב''', דהיינו:
 
* כל שלושת סוגי העבודה{{הערה|מידות, אמונה ותשובה.}} באים לפועל על ידי תקיעת '''הדעת'''.
* ולאחר '''שמתבוננים''' בפועל – מתברר שהדבר גם '''נקל'''.
* עבודה זו מגלה נקודת היהדות '''משכיל''', ומאירה בכל הכוחות עד '''דבר'''{{הערה|עניין הדיבור, מלכות.}},
* ועל ידי היגיעה מגיעים ל'''מציאה'''{{הערה|"מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.}} של '''טוב'''{{הערה|ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה]]