ספר הזכרונות פרק כה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

ספר הזכרונות פרק כה (הצגת מקור)

גרסה מ־14:13, 29 ביולי 2025

נוספו 34 בתים , 29 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,496

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ספר הזכרונות}}
+{{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}}
 == מן הכפר אל העיר ==
-{{להשלים}}
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
-==== תרגום ללשון הקודש ====
 יהודי אותו ישוב, בו כיהן ר' בער כרב, היו יהודים פשוטים, אך ישרים ותמימים. ר' בער חיבבם מאוד ותענוג מיוחד היה לו ללמוד אתם. ברם, זלמן לייב, חתנו של הטוחן, היה ממרר את חייו של ר' בער, והיה מכנה אותו בשם "עם־הארץ הזקן" או "המגיד של עמי־הארץ".
@@ שורה 13: / שורה 10: @@
 לשלמה לא היתה גם ההזדמנות שהיתה לילדים האחרים בכפר לשמוע דברי תורה. כרגיל היו המשפחות היהודיות שבכפרים יוצאים לימים הנוראים לעיירות הסמוכות, שם היו מצטיידים בימים אלה ב"מנות" מסויימות של יהדות. הם היו מתפללים אז בצבור, שומעים את דרשות הרב, ונוטלים חלק בחוויות הרוחניות שהקיפו את הצבור בימים אלה. מובן שגם הילדים היו מקבלים את חלקם שלהם ביהדות
-שספגו משפחותיהם. אך שלמה היה יתום, ודודו העדיף שדווקא הוא ישאר בבית, באותם ימים בהם שוהה המשפחה בעיירה, כדי שישמור על הבית ויפקח על המשק. כך לא היתה לשלמה הזדמנות כלשהי ללמוד קריאה ותפלה, אך במאמצים גדולים למד בעל־פה את "מודה אני", קריאת־שמע, וברכות "המוציא" ו״שהכל". כשמרדכי הטוחן הנהיג את התפלה בצבור ובנה את בית־הכנסת, היה שלמה בא כל בוקר לבית הכנסת, מתעטף בטלית ותפלין, ומקשיב לתפלת האחרים, כשהוא מסתפק בעניית "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן". כך היה גם בשאר תפלות היום. שלמה היה אוכל אך ורק לחם ושותה רק מים, משום שלא היה מסוגל לברך על מזון ברכות אחרות מאשר "המוציא" ו״שהכל".
+שספגו משפחותיהם. אך שלמה היה יתום, ודודו העדיף שדווקא הוא ישאר בבית, באותם ימים בהם שוהה המשפחה בעיירה, כדי שישמור על הבית ויפקח על המשק. כך לא היתה לשלמה הזדמנות כלשהי ללמוד קריאה ותפלה, אך במאמצים גדולים למד בעל־פה את "מודה אני", קריאת־שמע, וברכות "המוציא" ו"שהכל". כשמרדכי הטוחן הנהיג את התפלה בצבור ובנה את בית־הכנסת, היה שלמה בא כל בוקר לבית הכנסת, מתעטף בטלית ותפלין, ומקשיב לתפלת האחרים, כשהוא מסתפק בעניית "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן". כך היה גם בשאר תפלות היום. שלמה היה אוכל אך ורק לחם ושותה רק מים, משום שלא היה מסוגל לברך על מזון ברכות אחרות מאשר "המוציא" ו"שהכל".
 גם יוסה החייט היה אדם פשוט מאד. ברם, הוא כבר ידע קרוא, וידע בעל־פה את כל תפלות יום־יום ואת כל ספר התהלים. היה מדקדק במצוות, ובמיוחד במצות הכנסת אורחים. זהירות מיוחדת גילה בשמירת הלשון, ומעולם לא השמיע מלה רעה על שום יהודי. בכלל, היה מקצר בדבוריו ומסתפק במדה מועטת ביותר של שיחה, לפי ההכרח.
@@ שורה 40: / שורה 37: @@
 מאז נקשרה ידידות עמוקה בין השמש לבין חותנו של מרדכי. את אשר לא הצליח מישהו אחר להשפיע על זלמן לייב עלה בידו של ר' זלמן חיים השמש, רק בכח היותו הוא עצמו דוגמא של טוב לב וסבלנות.
+}}
 [[קטגוריה:ספר הזכרונות]]