שיחת וירא תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחת וירא תשנ"ב - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־22:16, 24 ביולי 2025

נוספו 46 בתים , 24 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,494

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == משיחות ש"פ וירא, ח"י מר־חשון ה'תשנ"ב ==
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
 א. ידוע שנוסף לכך שכל עניני התורה הם הוראות (תורה מלשון הוראה{{הערה|ראה גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק. רד"ק לתהלים יט, ח. זח"ג נג, ב. ועוד.}}) לכאו"א מישראל בכל המקומות ובכל הזמנים, יש הדגשה מיוחדת על הלימוד וההוראה מעניני התורה שבפרשת השבוע{{הערה|כ"ה המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשני' אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם וכו'" (רמב"ם הל' תפלה רפי"ג – השיעור דיום הש"ק זה).}}, השייכים במיוחד לזמן זה{{הערה|כהפתגם הידוע שצריכים לחיות עם הזמן, עם פרשת השבוע שלומדים באותו זמן ([[היום יום ב' חשון|"היום יום" ב' חשון]]. ובכ"מ). וראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א): "המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן כו'".}}, וממנו נמשכים על ובכל השנה כולה.
@@ שורה 114: / שורה 115: @@
 מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.
-ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]] ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית.
+ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]] ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית.
 וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ"ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|שיחת שמח"ת תרס"א – לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. ס' השיחות תש"ב ס"ע 141 ואילך.}} בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד", שתלמידי תומכי תמימים הם "חיילי בית דוד" שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך"{{הערה|[[תהלים פרק פט|תהלים פט, נב]].}}, ובלשון הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח{{הערה|ספי"א.}}: "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", כמרומז גם בהמשך הכתובים ד"אשר חרפו עקבות משיחך" – "ברוך ה' לעולם '''אמן ואמן'''"{{הערה|[[תהלים פרק פט|שם, נג]].}}, ש"אמן" (ועאכו"כ ב"פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה{{הערה|ראה נזיר בסופה. וש"נ.}}, שעי"ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש.
@@ שורה 140: / שורה 141: @@
 והעיקר – שכל זה יהי' בגלוי ובפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה"{{הערה|ראה תענית שם. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, "הנה זה (המלך המשיח) בא"{{הערה|שה"ש ב, ח ובשהש"ר עה"פ.}}, והנה כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ("הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}), ו"הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו"<ref name=":2" />, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגלוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי': "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים}}}}
 [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]]
 [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]]
 [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|ת]]