דפים חדשים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- 20:32, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לא (היסטוריה | עריכה) [2,533 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין תפילין בשבתות וימים טובים= ===סעיף א=== שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין, שנאמר: "והיה לך לאות" וגו' {{ממ|שמות|יג|ט}}, יצא שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל, שנאמר: "כי אות היא ביני" וגו' {{ממ|שמות|לא|יג}}. ואם מניחן בהם לשם מצוה, עובר על בל תוסיף, וג...")
- 20:30, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ל (היסטוריה | עריכה) [4,427 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=זמן הנחתן= ===סעיף א=== לילה זמן תפילין הוא מן התורה. שזה שנאמר "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה", שמשמעו ימים ולא לילות, אין הכתוב מדבר בחוקת התפילין, אלא בחוקת הפסח שנאמר למעלה: "ועבדת את העבודה הזאת" וגו'. אבל חכמים אסרו להניח תפילין בלילה, מפני שהוא זמ...")
- 20:21, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כט (היסטוריה | עריכה) [1,136 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שלא לברך על חליצתן= ===סעיף א=== אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין, אפילו חולצן ערב שבת בין השמשות שאז חייב הוא לחלצן, ששבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא, וכשמניחן עליו לשם מצוה עובר על בל תוסיף. מכל מקום כיון שאם מניחן עליו בלא כוונה לשם מצוה אין בזה איסור מן התו...")
- 20:20, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ד מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,274 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני נטילת ידיים= ==סעיף א== כל אדם הקם ממיטתו שחרית, בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו, צריך לרחוץ ידיו ברביעית הלוג מים מן הכלי, ואפילו אינו רוצה להתפלל עד לאחר כמה שעות. לפי שכל אדם כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו – נעשה כבריה חדשה, כמו שכתוב: "חדשים לבקרים" כו' (איכה ג...")
- 20:18, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ב מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [4,475 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין לבישת בגדים= ===סעיף א=== ומפני שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו, יהיה צנוע בכל מעשיו, שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת. לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק, כשיקום טוב להיזהר שלא ישב ואח"כ ילבש חלוקו, שמיד כשישב הוא מגולה, אלא יקח חלוקו ויכניס ב...")
- 20:17, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן א מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,502 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני השכמת הבוקר= ===סעיף א=== יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו יתברך, שלכך נברא, ולכך מחזיר לו נשמתו. ואף אם יסיתנו יצרו לאמר: עדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו לקום שיהא הוא מעורר השחר, ויחשוב בלבו לפני מי הוא שוכב, וידע שמלך מלכי המלכים הקב"ה חופף עליו, שנא...")
- 20:15, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ד מהדורא בתרא (היסטוריה | עריכה) [5,560 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני נטילת ידים= ==סעיף א== תיקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר, ולברך על נטילת ידים. והטעם, יש מפרשים משום קריאת שמע ותפילה של שחרית, לפי שהידים עסקניות הן ומן הסתם משמשו בשינה במקומות המטונפים שבגופו, כמו שיתבאר. וסמך לנטילה זו, שנאמר: "ארחץ בנקיון כפי ואסו...")
- 20:13, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ג מהדורא בתרא (היסטוריה | עריכה) [10,011 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=הנהגת בית הכסא= ===סעיף א=== וגם כשיכנס לבית הכסא יהא צנוע, ולא יגלה בשרו אלא כמה שצריך, ובעת הצורך ולא קודם לכן אפילו רגע. ולכן לא יגלה עצמו עד שישב, ולא יגלה מלאחוריו כי אם טפח ומלפניו טפחיים, משום קילוח מי רגלים הניתז למרחוק. ויש גורסים בהפך. ובאשה מלפניה ול...")
- 20:10, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ג מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,397 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הנהגת בית הכסא|11}}: {{הדגשת הפניה|שולחן ערוך הרב אורח חיים ג מהדורה קמא|סימן זה במהדורה קמא|יישור=מרכז}} ===סעיף א=== וגם כשיכנס לבית הכסא יהא צנוע, ולא יגלה בשרו אלא כמה שצריך, ובעת הצורך ולא קודם לכן אפילו רגע. ולכן לא יגלה עצמו עד שישב, ולא יגלה מלאחוריו כי אם...")
- 20:06, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ד (היסטוריה | עריכה) [30,854 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== '''סעיף א''' === (רמב"ם מהגמרא יומא ע"ב) בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרון. כתר מלכות שזכה בו דוד. כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבא ויטול. שנאמר: "מורשה קהילת יעקב" - שהיא ירושה לכל ישראל. ש...")
- 20:05, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ג (היסטוריה | עריכה) [48,673 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== '''סעיף א''' === וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה, שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה, הרי זה לא ישא אשה{{שוליים|(א)}} עד שילמוד תחילה תורה שבעל פה כולה, שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה, שהן פירוש כל התרי"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים; ואחר כך ישא אשה,...")
- 20:04, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ב (היסטוריה | עריכה) [28,852 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== סעיף א === מי שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר {{צמ|ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם|דברים ה א}} זו מ"ע של ת"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה כמשנ"ת למעלה שנאמר כל המצוה וגו'. וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר שיוכל ללמוד, אזי לא ילמוד כל המקרא...")
- 20:03, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק א (היסטוריה | עריכה) [56,436 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "===סעיף א=== אף על פי שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים אבל תלמוד תורה מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה אף על פי שהקטן אינו חייב שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. ומאימתי אביו חייב ללמדו משיתחיל לדבר...")
- 20:00, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות מציאה ופקדון (היסטוריה | עריכה) [45,238 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==דיני מציאה ופקדון ובו מ' סעיפים:== __NOTOC__ סעיף א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה...")
- 19:59, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות הלואה (היסטוריה | עריכה) [1,911 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==א== מצות עשה להלוות לעניי ישראל (אם ידו משגת. ושיעור השגת יד נתבאר בהלכות צדקה), שנאמר: {{ממ|שמות כב|כד}} "אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך". יכול רשות? תלמוד לומר: {{ממ|דברים טו|ח}} "והעבט תעביטנו" וגו'. ואף בלא עבוט חייב להלוותו, ואף ליתן לו מתנת חינם, שהרי נאמר: {{ממ|...")
- 19:58, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כח (היסטוריה | עריכה) [6,176 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין חליצת התפילין= ===סעיף א=== אסור להסיח דעתו מהתפילין כל זמן שהן עליו, אפילו רגע אחד, קל וחומר מציץ: מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת, אמרה תורה: "והיה על מצחו תמיד", שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד ב...")
- 19:56, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כז (היסטוריה | עריכה) [12,246 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין מקום הנחתן ואופן הנחתן= ===סעיף א=== מקום הנחת תפילין של יד ביד שמאלו, שנאמר: "על ידכה", ודרשו רז"ל: יד כהה, דהיינו יד שמאל, שהיא תשה וכהה: ===סעיף ב=== צריך להניחה בגובה הבשר שבפרק הזרוע שבין המרפק שקורין (אולעמבוגין בל"א) להכתף, וזה המקום נקרא קיבורת. אבל לא י...")
- 19:51, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כו (היסטוריה | עריכה) [1,831 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין מי שאין לו אלא תפלה אחת= ===סעיף א=== אם אין לו אלא תפלה אחת, בין שהיא של יד בין שהיא של ראש, מניח אותה שיש לו ומברך עליה, מפני שכל אחת מצוה בפני עצמה ואין מעכבות זו את זו: ===סעיף ב=== והוא הדין אם יש לו שתיהן, אלא שיש לו שום אונס שאינו יכול להניח, רק אחת מהן, מנ...")
- 19:49, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כה (היסטוריה | עריכה) [23,857 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני תפילין בפרטות= ==סעיף א== ואחר שלבש טלית מצוייצת, יניח תפילין מיד, כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילה; שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר על עצמו, שהוא אומר "וקשרתם לאות" וכו' ואינו מקיים: ==סעיף ב== המניחין הטלית וכיס התפילין לתוך כיס...")
- 19:47, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כד (היסטוריה | עריכה) [2,730 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שכר לבישת הציצית ועונשה= ===סעיף א=== אף על פי שאין אדם חייב לקנות טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית, אלא דוקא אם רוצה להתלבש בטלית בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית, מכל מקום טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז ללבוש טלית מצוייצת כל היום, כדי שיזכור המצוות בכל ר...")
- 19:45, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כג (היסטוריה | עריכה) [2,316 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני ציצית בבית הקברות= ===א=== מותר ליכנס לבית הקברות והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהיו ציציותיו נגררים על הקברים, כדי שלא יהיה כלועג לרש, כלומר שהמתים הם רשים ופטורים מן המצות ואין יכולים לקיים אותן, ואנו מקיימין אותן: ===ב=== במה דברים אמורים שמותר ליכנס בציצי...")
- 19:44, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כב (היסטוריה | עריכה) [1,173 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שהחיינו על עשיית ציצית= ===א=== קנה טלית שהיא ראויה ללבוש כמו שהיא בשעת הקנייה, מברך שהחיינו בעת הקנייה כמו שכתוב בסי' רכ"ג, ובשעת עשיית הציצית לא יברך כלום. אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים, אינו מברך שהחיינו בשעת הקנייה, שהרי...")
- 19:43, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כא (היסטוריה | עריכה) [2,258 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=כדת מה לעשות בציצית שנפסקו בטליתות ישנים= ==סעיף א== ציצית תשמישי מצוה הן, כלומר שאין בעצמן שום קדושה, רק שמשתמשין בהן לשם מצוה. לפיכך אחר שנפסקו מן הטלית יכול לזורקן אפילו לאשפה. אבל כל זמן שהן קבועין בטלית, אסור להשתמש בהן שום תשמיש של חול, כגון לקשור בהם ש...")
- 19:41, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כ (היסטוריה | עריכה) [2,882 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני לקיחת ומכירת טלית= ==סעיף א== הלוקח טלית מצוייצת מישראל, הרי זה בחזקת כשרות, לפי שכל ישראל בקיאין בהכשר תיקון עשיית הציצית: ==סעיף ב== הלוקח טלית מצוייצת מתגר נכרי, אפילו אינו תגר למכור טליתות, אלא הוא תגר לשאר סחורות, ואומר שלקח טלית זו מישראל עם ציציו...")
- 19:37, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יט (היסטוריה | עריכה) [1,667 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=זמן ברכת ציצית= ==סעיף א== אין חייב להטיל ציצית אלא בטלית שרוצה ללבשה, שנאמר: "אשר תכסה בה". אבל אם אינו רוצה ללבשה, אינו חייב להטיל בה ציצית. ולפיכך העושה ציצית בטלית שרוצה ללבשו, לא יברך כלום בשעת עשייה, לפי שאין גמר המצווה בשעת עשייה אלא בלבישת הטלית: ==סעי...")
- 19:35, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יח (היסטוריה | עריכה) [5,375 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=זמן ציצית= ==סעיף א== לילה לאו זמן ציצית הוא, שנאמר: "וראיתם אותו" וגו', פרט לכסות לילה. אבל כסות סומא חייב בציצית, מפני שישנו בראיה אצל אחרים, ולכן אפילו ילבשנו הסומא חייב להטיל בו ציצית: ==סעיף ב== יש אומרים שלא מיעט הכתוב אלא כסות שאינו בראיה בשעת לבישה, ולכ...")
- 19:34, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יז (היסטוריה | עריכה) [2,934 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=מי הם החייבים בציצית= ==סעיף א== נשים ועבדים פטורים מציצית, אפילו מתלבשים בטלית שיש בה ד' כנפות א"צ להטיל בה ציצית, מפני שמצות ציצית היא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי כסות לילה פטורה מן הציצית, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה, שנאמר בתפילין: "למען...")
- 19:33, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן טז (היסטוריה | עריכה) [1,814 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שיעור טלית= ==סעיף א== שיעור טלית שחייבת בציצית, שיערו חכמים, אם היא גדולה כל כך שקטן שהגיע לכלל חינוך מצות ציצית, דהיינו שהוא בן ט' שנים, שאז הוא מתהלך לבדו בשוק וטליתו עליו, ואין צריך לשמור טליתו שלא יאבד ממנו. ואם הוא מתכסה בה ראשו ורוב אורך גופו ורוב רחבו,...")
- 19:31, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן טו (היסטוריה | עריכה) [15,370 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=אם להתיר הציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית= ==סעיף א== מותר להתיר ציצית מבגד זה וליתנם בבגד אחר, ואין בזה משום ביזוי מצוה לבגד שמתירין ממנו, כיון שעושין מיד בבגד אחר: ==סעיף ב== ואם נפסק חוט אחד מהח' חוטין, אף על פי שנשתייר בו כדי עניבה, אסור לכתחילה לעשותו בבגד...")
- 19:30, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יד (היסטוריה | עריכה) [9,885 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה= ==סעיף א== נכרי שהטיל ציצית בבגד, פסול, שנאמר: "דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית" וגו' (במדבר טו לח), בני ישראל יעשו ציצית על הכנף ולא נכרי: ==סעיף ב== האשה כשרה להטיל ציצית בבגד, מפני שהיא בכלל בני ישראל. ויש מדמין ציצית...")
- 19:16, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יג (היסטוריה | עריכה) [7,339 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני ציצית בשבת= ==סעיף א== ארבעת הציצית מצוה אחת הן, ולפיכך הן מעכבות זו את זו, שכל זמן שאין בטלית כל הד' ציצית, אינה מצוייצת כהלכתה, והיוצא בה בשבת לרשות הרבים חייב חטאת, לפי שהציצית התלויים בה אין בהם מצוה והרי הם כמשאוי. ואף על פי שהן מחוברין לטלית – אינן...")
- 19:12, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יב (היסטוריה | עריכה) [10,675 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דברים הפוסלים בציצית= ==סעיף א== אף על פי שכבר ביארנו שבשעת הטלת הציצית בבגד יהיה אורך כל חוט מהח' חוטין י"ב גודלין, מכל מקום אם לאחר שהטיל הציצית נפסקו כל הח' חוטין, ולא נשתייר מכל חוט וחוט מד' חוטין הארוכין אלא כדי לעשות ב...")
- 19:09, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן יא (היסטוריה | עריכה) [21,517 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני חוטי הציצית= ==סעיף א== מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצוי, היה מצותה שיקח ב' חוטין צבועין הנקרא תכלת וב' חוטין שאינן צבועין הנקראים חוטי לבן, מפני שאין אנו מצווים לצבען, ממילא נשארים בלבנותם. ועכשיו שאין לנו תכלת, צריך ליקח ב' חוטי לבן במקום ב' חוטי תכלת, מפ...")
- 19:07, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן י (היסטוריה | עריכה) [13,486 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני כנפות הטלית= ==סעיף א== טלית שאין לה ד' כנפות פטורה מן הציצית, שנאמר "על ארבע כנפות כסותך". יש לה יותר מד' כנפות חייבת, שנאמר "אשר תכסה בה", והאי קרא יתירה הוא, אלא לרבות בעלת ה' כנפות או יותר שחייבת. ומה ראית לרבות בעלת ה' ולמעט בעלת ג'? מרבה אני בעלת ה', שיש ב...")
- 19:05, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ט (היסטוריה | עריכה) [8,038 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית= ==סעיף א== כתוב אחד אומר: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח), שאין צריך לומר "הכנף", שהרי כבר נאמר: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם" (שם), ומה תלמוד לומר "הכנף"? ללמדך שתהא הציצית נעשית ממין הכנף דווקא, ואם...")
- 19:03, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ה (היסטוריה | עריכה) [1,034 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין כוונת הברכות= ==סעיף א== צריך לכוין בברכות פירוש המילות שמוציא מפיו. וכשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באלף דל"ת לשון אדנו"ת, שהוא אדון הכל. ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה' לשון הוי"ה, שהוא היה הוה ויהיה. אבל במקום שגם כתיבתו הוא באלף דלי"ת אין צריך לכוין א...")
- 19:02, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ו (היסטוריה | עריכה) [6,855 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושם= ==סעיף א== אף על פי שמדינא דגמרא אין צריך לברך ברכת "אשר יצר" אלא כשעשה צרכיו, מכל מקום נהגו העולם לברך בכל שחרית תיכף אחר ברכת "על נטילת ידים" ברכת "אשר יצר", לפי שבכל יום נעשה האדם בריה חדשה, לכן שייך לברך בכל יום ויום "אשר...")
- 19:00, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ז (היסטוריה | עריכה) [2,921 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{שולחן ערוך הרב|אורח חיים|ו|ז|ח|דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים|7}} ==סעיף א== כל היום כשעושה צרכיו, בין קטנים בין גדולים, מברך "אשר יצר"; אבל אין צריך לברך "על נטילת ידים", אפילו היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהם או קינח בהם, ואפילו רוצה ללמוד או להתפלל מיד. ואף ע...")
- 18:59, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ח (היסטוריה | עריכה) [19,339 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "===סעיף א=== כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. והואיל שכל אדם צריך להיות זהיר וזריז להקדים המצוה בכל מה דאפשר, לכן תיכף ומיד אחר נטילת ידים, שידיו נקיות ויכול לברך, יתעטף בציצית: ===סעיף ב=== וכשיתחיל להתעטף, קודם שיתעטף לגמרי, יברך מעומד להתעטף ב...")
- 23:47, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/איסור אונאה (היסטוריה | עריכה) [3,512 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== אל תונו איש את אחיו זו מצוות לא תעשה שלא להונות את חברו בממון (של"ז): == ענין ההונאה מבואר באוצ"ח באורך וגם בטעמי מצות פרשת לך לך במצות מילה כמו שנתבאר שם גם כן וקיצור הענין שהחסד הג' (מן ה-ה' חסדים שהם פנימיות הז"א ואורו) המלובש בת"ת שליש ממנו מכוסה ביסוד אי' ו...") תגית: עריכה חזותית
- 22:56, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות קידוש ידים ורגלים לעבודה (היסטוריה | עריכה) [1,353 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "(ק"ו) לקדש הכהן ידיו ורגליו לעבודה שנאמר ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם וגו'. הנה עבודת הכהים במקדש ידוע שהוא להמשיך גילוי אור אין סוף ברוך הוא על ידו כי הוא בחינת חסד שבו ועל ידו ההמשכה וכמו שכתוב בזוהר על פסוק כשמן הטוב היורד על הראש כו' שהוא המש...")
- 22:47, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות קריאת שמע ותפלה (היסטוריה | עריכה) [3,784 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==מצות (ת"כ) קריאת שמע ומצות (תל"ג) תפילה:== עיין בסידור שער הקריאת שמע ובשער ראש השנה על פסוק אד' שפתי תפתח כו' גם פירוש ברכה ראשונה דשמונה עשרה נתבאר בביאורי הזוהר על פי המאמר פרשת בלק שחורה אני ונאוה כו'. ברכת אתה גיבור עיין בכוונת המקווה מהבעש"ט ז"ל. ברכת סלח...")
- 22:15, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות הקרבת עולה ומנחה (היסטוריה | עריכה) [1,189 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "פרשת ויקרא (קט"ו) לעשות העולה כמשפטה שנאמר אם עולה קרבנו וגו' (קט"ז) לעשות המנחה כמשפטה שנאמר ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' וגו', והנה גם בקרבן העולה נצטוינו להביא מנחת נסכים כמו שכתוב בפרשת שלח עיין מה שכתוב על זה בכתבים שלי במאמר המתחיל להבין מאמר רז"ל כל הקור...")
- 22:04, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/איסור הקטרת שאור ודבש ואפיית שיירי מנחות חמץ (היסטוריה | עריכה) [679 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "(קי"ז) שלא להקטיר שאור ודבש שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ וגו', וכן באה מצוה (קל"ה) שלא לאפות שיירי מנחה חמץ עיין בסידור בפירוש מזמור לתודה במה שהתודה הייתה באה י' חלות חמץ ומשם תבין האיסור בשארי מנחות עיין שם, וענין דב"ש הוא דין דגדלות כידוע בכוונת...")
- 21:55, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות הזאת מי חטאת (היסטוריה | עריכה) [818 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מצוה (שצ"ט) דין להזות מי חטאת שנאמר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, וזה לשון הרמב"ם: המצוה שציוונו והורנו במשפטי מי נידה שאמרו שיטהרו בענין אחד ויטמאו בענין אחר כמו שיתבאר בדקדוק מצוה זו עד כאן לשונו. וכתב החינוך שזהו עיקר הפליאה שבמצוות פרה אד...")
- 21:45, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות שריפת פרה אדומה (היסטוריה | עריכה) [888 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מצוה (שצ"ז) שריפת פרה אדומה שנאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. וזה לשון הרמב"ם: המצוה היא שציוו שציוונו לעשות פרה אדומה כדי שיהיה אפרה מזומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת כמו שאמר והיתה לעדת בני ישראל וכבר התבארו דיני מצוה זו במסכת פרה: ביאור הדברים צרי...")
- 21:38, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/מצות טהרת המצורע (היסטוריה | עריכה) [1,993 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==מצוה (קעג) טהרת המצורע== וזה לשון הרמב"ם סימן ק"י המצוה היא שציוונו שתהיה הטהרה מן הצרעת כמעשה הכתוב והוא עץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי ציפורים חיות ומיים חיים ושיעשה בהם כל מה שנאמר ובזה המעשה בעצמו יטהר האדם כמו שביאר הכתוב הנה כבר התבאר לך כי מיני הדברים...")
- 21:21, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/איסור תערובת חמץ (היסטוריה | עריכה) [1,173 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "שלא לאכול תערובת חמץ: לפי דעת הרמב"ם ושולחן ערוך סימן תמ"ב הוא לאו מיוחד לתערובת חמץ מדכתיב כל מחמצת לא תאכלו ולפי דעת הרמב"ן והרא"ש אינו לאו פרטי אלא מהלאוין הרבים הבאים בחמץ וחד מחמצת לשנתחמץ על ידי דבר אחר כדאיתא בגמרא דף כ"ח ושולחן ערוך סימן תס"ב. והענין...")
- 19:24, 22 בפברואר 2026 תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בשלח (היסטוריה | עריכה) [114,622 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==פרשת בשלח== ===ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו'=== הנה על ישראל בגלות מצרים כתיב וזרעתיה לי בארץ ואמרו רבותינו זכרונם לברכה זורע כור מוציא כמה כורים וכו' ולהבין ענין הזריעה והתוספת והרבוי שנתהווה מן הגלות. הנה כתיב קדש ישראל ל...")
- 18:07, 22 בפברואר 2026 דרך מצותיך/איסור אכילת גיד הנשה (היסטוריה | עריכה) [23,990 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''להבין''' שורש עניין מצות איסור גיד הנשה, יש להקדים מאמר הזוהר {{ממ|זהר חלק א|כא|ב}} הובא ב- {{ממ|פרדס רמונים יז|א}}, הוא צולע על ירכו, דא איהו נצח ישראל, יריכו כתיב ולא ירכיו, דא דרגא רביעאה דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה, ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישק...")