מאמר וידבר אלוקים אל משה תשל"ב - מוגה

ב"ה

ספר המאמרים מלוקט
חלק א
באתי לגני תשי"א • היושבת בגנים תשי"א • באתי לגני תשי"ב • באתי לגני תשי"ג • הערות לד"ה באתי לגני תשי"ג • מכתב יו"ד כסלו תשי"ד • לכה דודי תשי"ד • מים רבים תשי"ז • באתי לגני תשי"ט • כי תשא תשכ"ח • כנשר יעיר קנו תשכ"ט • להבין ענין כתיבת ספר תורה תש"ל • סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו • הללו את ה' תשל"א • מחר חודש תשל"א • איכה תשל"א • וידבר אלוקים אל משה תשל"ב • מכתב י"ג אייר תש"ל • אך בגורל תשל"ה • ציון במשפט תפדה תשל"ה (א) • ציון במשפט תפדה תשל"ה (ב) • שובה ישראל תשל"ו • בסוכות תשבו תשל"ו • נתת ליראיך תשל"ו • וה' אמר המכסה גו' תשל"ז • באתי לגני תשל"ז • הנני ממטיר לכם תשל"ז • בסוכות תשבו תשל"ח • להבין ענין שמחת תורה תשל"ח • בראשית ברא אלוקים תשל"ח • מים רבים תשל"ח • ויאמר ה' אל אברם תשל"ח • ואברהם זקן תשל"ח • יהודה אתה תשל"ח • ואלה המשפטים תשל"ח • וקבל היהודים תשל"ח • אתם נצבים תשל"ט • וביום שמחתכם תש"מ • שובה ישראל תש"מ • בסוכות תשבו תש"מ • ביום השמיני עצרת תש"מ • באתי לגני תש"מ • זה יתנו תש"מ • פדה בשלום תשמ"א • מכתב מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות סדר הכנסת ס"ת לבית הכנסת • כנשר יעיר קנו תשמ"ב • אתה אחד תשמ"ב • יום טוב של ראש השנה תשמ"ג • אדון עולם תשמ"ג • וחג האסיף תשמ"ג • ואברהם זקן תשמ"ו • אתה הראת תשמ"ו • אני לדודי תשמ"ו • תקעו תשמ"ז • אלה מסעי תשי"ג • הללוי' תשט"ז • ושמתי כדכד תשט"ז • אתם נצבים תשט"ז • כנשר יעיר קנו תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • שיחה - ביאור לד"ה פדה בשלום תשכ"ו • וישב יעקב תשכ"ז • הפך ים ליבשה תשכ"ז • פדה בשלום תשל"א • וידבר אלקים תשל"א • אתה אחד תשל"ב
חלק ב
פדה בשלום נפשי תשל"ח • תנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"ח • מצותה משתשקע החמה תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב • ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה • הוי' לי בעוזרי תשי"ז • והי' עקב תשמעון תשכ"ז • שמח תשמח תשמ"א • את ה' האמרת תש"ל • זה היום תשמ"א • שיר המעלות תשמ"ח • בסוכות תשבו תשמ"א • ביום השמיני שלח תשמ"א • ויהיו חיי שרה תשמ"א • ושבתי בשלום תשמ"ח • פדה בשלום נפשי תשמ"א • וכל בניך לימודי ה' תשמ"א • שלום רב תשל"ח • ברוך שעשה נסים תשמ"ג • ועבדי דוד תשמ"ו • היושבת בגנים תשי"ג • באתי לגני תשכ"ח • באתי לגני תשמ"ח • בלילה ההוא תשד"מ • בלע המות תשכ"ה • החדש הזה תשמ"ז • ונחה עליו רוח ה' תשי"ד • להבין ענין רשב"י תשמ"ה • וישלח יהושע תשל"ו • ציון במשפט תפדה תשמ"א • ועתה ישראל תשל"ז
חלק ג
זה היום תחלת מעשיך תשמ"ב • שובה ישראל תשמ"א • פדה בשלום נפשי תשל"ט • להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו • באתי לגני תשכ"ט • באתי לגני תשל"ח • וקבל היהודים תשי"א • החודש הזה תשל"ט • אשה כי תזריע תשכ"ה • ביום עשתי עשר יום תשל"א • מצה זו, תשמ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים תשל"ט • והחרים תשמ"ט • השמים כסאי תשל"ו • להבין ענין פסח שני תשל"ח • פתח רבי שמעון תשל"ד • וידבר אלקים את כל הדברים תשכ"ח • אנכי הוי' אלוקיך תשמ"ט • בהעלותך את הנרות תשל"ד • ועתה יגדל נא תשי"ט • השם נפשנו בחיים תשח"י • זה היום עשה ה' תשל"ח • וחזקת והיית לאיש תשכ"ח • ציון במשפט תפדה, תשל"ו • לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב תשל"ה • ועתה ישראל תשכ"ז • אני לדודי ודודי לי תשל"ב • קומי אורי תשל"ג • לך אמר לבי תש"כ • יום טוב של ראש השנה תשל"ג
חלק ד
שובה ישראל תשל"ז (א) • שובה ישראל תשל"ז (ב) • ולקחתם לכם תשל"ט • אתה הראת תשל"ז • ואשה אחת תשמ"ו • ואברהם זקן בא בימים תשל"ז • ויתן לך תשכ"ח • אתה אחד תשכ"ט • אשר ברא ששון ושמחה תשל"ט • אמר רבי אושעיא כו' צדקת פרזונו תשל"ט • ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח • ביום השמיני תשמ"ו • ויגש אליו יהודה תשל"ו • הבאים ישרש יעקב תשמ"ח • באתי לגני תש"ל • בחודש השלישי תשל"ד • "הדרן" על סדר הלימוד ל"יאָרצייט" • כל ישראל תשל"ג • בלילה ההוא תשכ"ה • החודש הזה לכם תשל"ה • ויקרא אל משה תשל"ב • כי ישאלך בנך תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשי"ב • גן נעול תשמ"ז • ונקדשתי בתוך בני ישראל תשכ"ה • שיר המעלות לדוד הנה מה טוב תשכ"ב • בחודש השלישי תשכ"ט • וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר תשכ"ט • רני ושמחי בת ציון תשכ"ז • והנה פרח מטה אהרן תשל"ג • יהי ה' אלקינו עמנו תשכ"ד • עשרה שיושבין תשמ"ב (א) • עשרה שיושבין תשמ"ב (ב) • גדול יהי' כבוד הבית תשכ"ב • לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב תשמ"ז • ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג • אני לדודי ודודי לי תשכ"ו • השקיפה ממעון קדשך תשכ"ז • על שלשה דברים העולם עומד תשי"ד
חלק ה
יבחר לנו את נחלתינו תשכ"ג • וכל אדם לא יהיה באוהל מועד תשכ"ג • בסוכות תשבו תשכ"ג • תורה צוה לנו משה תשכ"ג • אלה תולדות נח תנש"א • ויהיו חיי שרה תשמ"ה • ויהיו חיי שרה תנש"א • ויזרע יצחק תשכ"ז • פדה בשלום תשמ"ו • מרגלא בפומי' דרבא תש"מ • פתח אליהו תשט"ו • ברוך שעשה נסים תשט"ו • ויגש אליו יהודה תשכ"ה • וארא אל אברהם תשל"ה • באתי לגני תשל"א • ארבעה ראשי שנים הם תשל"א • כי תשא תשל"א • על כן קראו לימים האלה פורים תשי"ג • אלה פקודי תש"ל • ביום השני הקריב תשל"ב • תפלה למשה תשכ"ט • אשרי תבחר ותקרב תשט"ז • ויאמר גו' מחר חודש תשכ"ח • דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תשכ"א • גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך תשל"ז • בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה • בהעלותך את הנרות תשכ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח • וידבר גו' זאת חוקת התורה תשכ"ט • קץ שם לחושך תשכ"ד • ועתה ישראל תשכ"ח
חלק ו
והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח • ויהיו חיי שרה תש"ל • ויאמר לו יהונתן תשמ"ה • פדה בשלום, תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • משיחות ש"פ וישב־מקץ תשכ"ו • להבין ענין נרות חנוכה תשכ"ו • ודוד עבדי תשל"ב • באתי לגני תשל"ב • ואלה המשפטים תשמ"א • הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן • ואתה תצוה תשמ"א
קונטרסים - תשנ"ג
להבין ענין שמחת תורה תשמ"ב • בורא ניב שפתים תשל"ח • בשעה שעלה משה למרום תשכ"א • ואהי' אצלו אמון, תשכ"א

פתח דבר

קונטרס הזה (מאמר ליום ההילולא דאדמו"ר הזקן – בהוספת מכתב בקשר לל"ג בעומר, הלולא דרשב"י הובא לדפוס לפני זמן רב, אלא שמפני סיבות לא הו"ל אז,

וע"פ בקשת רבים עתה – הננו מו"ל בקשר ליום הילולא דאדמו"א הזקן – כ"ד טבת – הבע"ל,

המאמר, המכתב וכן המ"מ – הם מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

מערכת "אוצר החסידים"

כ"ג טבת, ה'תשל"ד. ברוקלין, נ.י.

בס"ד. כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', ומסיים לכן אמור לבני ישראל אני הוי'. וידוע הדיוקים בזה מבעל ההילולא, מהו החידוש באני ה' שבזה מתחיל הדבור וכמו שמבאר וממשיך בכתוב (החידוש באני הוי') שהגם שוארא (גם) אל אברהם אל יצחק ואל יעקב הי' זה רק בא־ל שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי להם. גם צריך להבין בכללות תוכן הענין דוארא אל אברהם גו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, שמצד אחד מורה זה על העילוי והחידוש שבמשה לגבי האבות, שדוקא בימי משה נתגלה שמי הוי', משא"כ להאבות לא נתגלה הידיעה וההשגה בשמי הוי', וביחד עם זה איתא במדרש על פסוק וענין זה (הובא בפרש"י עה"ת) שאמר הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין שוארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב כו' ולא הרהרו אחר מדותי ואתה אמרת כו', שלכאורה הרי זה שני ענינים הפכיים. ועד"ז צריך להבין במשארז"ל (הובא בד"ה החודש הזה לכם, ה'ש"ת) בנוגע למשה כל השביעין חביבין, דיש בזה דבר והיפוכו, דכשאומר שהשביעין חביבין הרי זה חביבות יותר מכל אלו שקדמו לו, וביחד עם זה, הרי מזה שאומרים שחביבותו של משה הוא להיותו שביעי, הרי מובן מזה (וכמבואר בד"ה הנ"ל) שחביבותו הוא מצד זה שהוא שביעי לראשון. ובפרט לפי דברי המדרש, המובא בהמאמר (שם), דבשעה שביקש משה ענין ששייך לגדולים אמר לו הקב"ה במקום גדולים אל תעמוד, שובמקום גדולים קאי על אברהם.

ויובן בהקדים, דהנה ידוע המאמר של בעל ההילולא, בתו"א פ' שמות, וגם באחד הביכלאַך שיצאו לאחרונה לחירות מן השבי' ד"ה להבין הביאור במרז"ל עה"פ ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה, ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות ושמונים פלגשים אלו הברייתות ועלמות אין מספר אלו ההלכות, שהן מימרות האמוראים, ומסיים שכ"ז אינו בדומה לאחת היא יונתי. ולהבין זה, וגם להבין מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאין להם שייכות למעשה, ובפרט ע"פ המבואר בקו"א שישנם ענינים שלא היו כו' ולא יהיו ואעפ"כ ישנן הלכות ושקו"ט בענינים אלו. ומבאר שם בהקדם הידוע שתכלית הבריאה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים, שהדירה בתחתונים נעשה ע"י ששים מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר, ובכללות ע"י התורה, שע"י עסק התורה טהור, כשר ומותר, עי"ז מתברר הדבר ההוא, וע"י עבודת ישראל אח"כ מזדכך ומתעלה הדבר ועד שנעשה דירה לו ית' בתחתונים. והנה כמו שבדירה צ"ל כלים נאים, עשה טוב, כן גם צריך להסיר הענינים הבלתי רצויים שזהו"ע סור מרע, וזהו התורה כמו שהיא בקו הגבורה, שהפס"ד הוא להיפך מטהור כשר ומותר, והיינו לפי שאי"ז ראוי להיות כלי לאלקות – דירה לו ית' בתחתונים. וזה"ע ששים המה מלכות, ששים מסכתות, שדוקא בתושבע"פ הוא בירור רצה"ע לידע הענינים דסור מרע ועשה טוב. וכללות תושבע"פ מתחלקת בששה, שהם הששה סדרי משנה, וכל א' כלול מעשרה שמזה נעשה ששים המה מלכות. ומה שנק' בשם מלכות הוא כי במשנה אלקות הוא בגילוי כמו במלכה שהמלך הולך אלי' בגלוי ובאופן של קביעות. וי"ל שזוהי שייכות ענין המשנה לבית, להזמן שביהמ"ק הי' קיים, דהגם שסדור המשנה וסיומה הי' ע"י רבינו הקדוש (שהי' אחר זמן הבית), הרי אמרז"ל ותותר בימי רבי, שימי רבי ה"ה ההמשך להזמן שביהמ"ק הי' קיים. ושמונים פלגשים אלו ברייתות, שברייתא הוא מל' בר וחוץ, דלפי שבזמן ההוא הי' ענין הגלות, גלינו מארצנו, שהו"ע בר וחוץ, הנה גם גילוי הרצון וגילוי אלקות שהי' בתורה בזמן ההוא לא הי' בבירור כ"כ שלכן נק' בשם פלגש. ואח"כ נמשך למטה יותר ועלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים, ובזה נכלל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ובפרט תלמוד בבלי שעליו נאמר במחשכים הושיבני שהיא התורה שבזמן הגלות דוקא, ועד לגלות אחרון. ונק' עלמות מלשון העלם והסתר, שההעלם וההסתר שבהם הוא יותר מכמו שהוא בברייתות. אבל מ"מ דוקא בהם ישנו ענין האין מספר, שע"י נעשה תכלית הבירור ועד לאופן דאין מספר. וזה הוא הקדמה להזמן דוהי' מספר בני ישראל אשר לא יספר.

והנה אף שעי"ז (ענין התורה) נעשה דירה לו ית', צריך להיות בחי' אחת היא, בכדי לחבר התורה עם נותן התורה, שזהו ע"י שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, שאז הוי' עמו שהלכה כמותו בכל מקום, הנה לזה צ"ל עבודת התפלה שעי"ז נעשה בחי' אחת, שמקבל מאחד. דהתחלת עבודת התפלה היא בחי' יונתי, שזהו כמ"ש עיניך יונים, והיינו ההתבוננות (שמע) וההסתכלות שבק"ש שלפני התפלה (שמו"ע), ועוד קודם לזה בברכת ק"ש ובפסוד"ז שמתבונן ומסתכל שהו"ע עיניך יונים כו', ועד שנעשה שמע ישראל ה"א הוי' אחד, דשמע הוא גם לשון אסיפה וקיבוץ, שמקבץ כל עניניו, ונעשה מקבל מהוי' אלקינו, שהו"ע בחי' אחת ועד שמגיע לבחי' בכל מאדך שהוא ענין המס"נ. וע"י העבודה דאחת היא יונתי, נעשה תמתי מל' תמימות ושלימות שפועל השלימות, שממלא ונשלם הרצון והתאווה דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, שזהו ע"י התורה שעי"ז פועל בהעולם כל הענינים האמורים לעיל. וגם פי' השני בתמתי, תאומתי, שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית (וכל הביאורים המבוארים בהדרושים עה"פ בתו"א ובלקו"ת שה"ש מבעל ההילולא). ומסיים אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה כמבואר בדרושים הנ"ל.

וזהו מש"כ וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', דהנה גלות מצרים היתה בדוגמת כור הברזל, דבכדי שהעולם יוכל לקבל התורה ולימוד מביא לידי מעשה, ענין המצות, הוצרך להקדים וימררו את חייהם ויעבידו גו' את בני ישראל בפרך, שהוא הבירור והזיכוך הנעשה ע"י כור הברזל, שהכשיר את העולם לקבל את התורה. משא"כ בזמן האבות קודם גלות מצרים, שלא הי' העולם מוכשר וכו'. וע"י התורה נמשך אמת הוי' לעולם, שהתורה נק' תורת הוי' פועלת בהבראשית ברא אלקים שיהי' בתכלית השלימות, ובדוגמת המבואר לעיל בתמתי שנשלם הרצון העליון שהי' בבריאת העולם, בראשית בשביל התורה שנק' ראשית. אמנם כמו שנת"ל שאף שהמשכת הדירה בתחתונים הוא ע"י ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר, ענין התורה, צריך להיות לפני זה ענין התפלה בחי' אחת היא יונתי, שעי"ז נעשה התקשרות ישראל בקוב"ה, ואח"כ ועי"ז פועלים ישראל בהתורה שמתקשרת בקוב"ה ואח"כ היא ממשכת מלמעלה למטה. וכידוע א' הביאורים במאמרז"ל תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל אורייתא וקוב"ה, דלכאורה הרי בקשר ג' דברים ישנם רק ב' קשרים, אלא שגם ישראל מתקשראן בקוב"ה באופן ישר, וכמו שהוא בעיגול. שהקשר אינו רק מלמעלה למטה, שקוב"ה למעלה ולמטה מזה אורייתא, ולמטה מזה ישראל, אלא שגם ישראל עצמן מתקשראן בקוב"ה, ועי"ז ה"ה ממשיכים מקוב"ה באורייתא בדוגמת המבואר דדוד הי' מחבר אורייתא בקוב"ה. הנה כמו שע"י בחי' אחת היא יונתי שהו"ע התפלה, פועלים התקשרות התורה בקוב"ה, הנה עד"ז הוא בענין אני הוי', שהו"ע התורה שהיא אמיתית עצמותו דאותי אתם לוקחים ע"י התורה, דפנימיות אבא פנימיות עתיק, שהוא עצמות ומהות, הנה קודם לזה צ"ל וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה, דתפלות אבות תקנום, ובפרטיות, הרי אברהם יצחק ויעקב הם הג' תפלות דשחרית מנחה וערבית, שזה הי' ההכנה לעבודת הבנים דמעשה אבות סימן לבנים. שצ"ל ב' הענינים דתורה ותפלה.

וזהו וידבר אלקים גו', דכשישראל צריכים לצאת מגלות מצרים עדיין בחי' הגבורה בגלוי שזהו"ע שם אלקים. וכמו פרעה שאמר לא ידעתי את הוי', שאינו שייך לשם הוי', לפי שענינו ושרשו הוא שיונק ממ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים, ולכן גם בישראל, להבדיל, שהיו אז בגלות מצרים הי' ג"כ באופן כזה. אבל אח"כ וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', שהגיע הזמן שיתגלה בחי' אני הוי', והוא ע"י הקדמת וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה כנ"ל, בחי' אחת היא יונתי, שמצד בחינה זו אינו שייך להרהר אחר מדותיו וכמשארז"ל בכל מאדך בכל מדה שהוא מודד לך, ואח"כ ועי"ז נמשך בחי' אני הוי', ונמשך ע"י משה כמ"ש לכן אמור לבני ישראל אני הוי', משה קבל תורה מסיני ומסרה כו', מתן תורה לישראל שעי"ז יהי' שם הוי' בגלוי, שעשרת הדברות יומשכו בהעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, גאולה מההעלם והמצרים ובכל הד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ועד והבאתי אתכם אל ארץ טובה (היפך דהעלם) ורחבה (היפך דמצרים) בקרוב ממש בעגלא דידן ע"י משיח צדקנו.