מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה
בס"ד.
פתח דבר
לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים וחמש לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובו, ולקראת חג הפסח הבעל"ט
הננו מוציאים לאור, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, את המאמר ד"ה כימי צאתך מארץ מצריו גו', שנאמר בהתוועדות די"א ניסן ה'תשמ"ב, שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
מערכת "אוצר החסידים"
יוד ניסן, תהא זו שנת משיח ברוקלין, נ. י.
בס"ד. י"א ניסן ה'תשמ"ב.
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[1], וידוע דיוק הזהר[2] בזה [הובא בדרושי רבותינו נשיאינו[3]] במ"ש כימי לשון רבים, והרי יצי"מ היתה ביום אחד, וכן בזכירת יצי"מ כתיב[4] זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, ולמה נאמר כימי לשון רבים. וגם צלה"ב בתוכן הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, דפירוש הפשוט בזה הוא שהגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו ממש ע"י משיח צדקנו תהי' באופן של אראנו נפלאות כמו שהיתה הגאולה דיצי"מ, ואינו מובן, הרי מבואר בכו"כ פסוקים ומאמרי רז"ל[5] שדוקא הגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיצי"מ, הרי שהגאולה העתידה תהיי נעלית הרבה יותר מהגאולה דיצי"מ, שלכן לפי דיעה אחת אין מזכירין יצי"מ לימות המשיח[6], וגם להדיעה שמזכירין יצי"מ לימות המשיח[6] צריך על זה לימוד מיוחד, ומהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה היא מה שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביצי"מ, ויתירה מזו, דמלשון הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות משמע שהנפלאות שהיו בימי צאתך מארץ מצרים הם ההתחלה והשרש גם על הנפלאות שיהיו בגאולה העתידה, דמזה מובן שיש מעלה בהגאולה דיצי"מ על גאולה העתידה.
ב) ונקודת הביאור בזה, שבפסוק זה (כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות) יש שני פירושים. פירוש א, שגאולה העתידה תהי' הגאולה כהגאולה דיצי"מ, שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמושהי' בהגאולה דיצי"מ.
- ↑ מיכה ז, טו.
- ↑ ח"א בהשמטות רסא, ב. ח"ג קעו, א.
- ↑ אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ג וס"ז (ע' תפו-תפז). ד"ה כימי צאתך תש"ח בתחלתו (סה"מ תש"ח ע' 159).
- ↑ בא יג, ג. ראה טז, ג.
- ↑ ירמי' טז, יד-טו. ישעי' מג, יח-יט. ברכות יב, סע"ב ואילך. תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ג (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א). ובכ"מ. וראה בארוכה דיה כי בחפזון תש"ח בתחלתו (סה"מ שם ע' 152-151).
- ↑ 6.0 6.1 ברכות שם.