בשורת הגאולה לג
בשורת הגאולה |
---|
פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא |
ווי גערעדט לאחרונה כו"כ פעמים, אז לויט אַלע סימני הגאולה אין "הנה זה (משיח) בא"[1] תיכף ומיד ממש (און דאָס וואָס משיח איז נאָך ניט געקומען איז אינגאנצן ניט פאַרשטאַנדיק).
* * *
דער ענין איז נאָך שטאַרקער געפינענדיק זיך איצטער אין אַ בית משולש, אַ ביהכנ"ס, ביהמ"ד און בית מעשים טובים וגמילות חסדים, ובמיוחד – פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משה שבדורנו – וואָס דאָס איז מעין והכנה צו דעם בית המקדש השלישי, וואָס איז אויך אַ בית משולש: ביתי בית תפלה[2], בית תורה (מקום סנהדרין לעבן לשכת הגזית[3]), און בית גמילות חסדים (וואָס ווערט נמשך דורך) הקרבת הקרבנות[4].
. . . ובפרט אַז דערצו איז דאָס אויך דער זמן זכאי – שבת תשעה באב בזמן תפלת מנחה, ווען עס ווערט אַ התגברות חדשה פון (לידת ומזל משיח צדקנו, און דערצו נאָך – אין דעם יאָר ה'תנש"א, ר"ת הי' תהי' שנת נפלאות אראנו, ביז די נפלאות פון דער גאולה האמיתית והשלימה (אויף וועלכע עס שטייט "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[5]).
איז דערפון אַלעם מובן – אַז די איצטיקע צייט און דער דאָזיקער אָרט איז אַ זמן ומקום הכי מסוגל אויף ביאת משיח צדקנו.
ובפשטות – אַז אַ איד איז מאמין באמונה שלימה, אז משיח צדקנו, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כו'"[6], און אַלס "משיח ודאי" (דורך דעם וואָס "עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל")[7] – קומט איצטער ממש אריין אין דעם בית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ער פירט אַלע אידן בתוך כלל ישראל אין ארץ הקודש, אין ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי.
* * *
שטייענדיק באלף הששי עצמו, לאחרי "חצות" האלף, לאחרי שנת ה'ת"ק[8], און לאחרי די פאַרשידענע קיצים וואָס זיינען שוין דורך, בשנת תר"ח[9] ושנת תרס"ו[10], ביז – די הכרזה פון נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (בשנות תש"א־תש"ג)[11], וואָס בשנים אלו איז אַלץ מערער צוגעקומען אין גילוי פנימיות התורה. ובהמשך השנים אין אין דעם צוגעקומען מערער און מערער, ביז – הפצת המעינות חוצה בכל קצוי תבל, אפילו אין אַ פינה נידחת בעולם, און ניט נאר וואָס דאָרטן האָבן דערגרייכט די תוצאות פון הפצת המעינות חוצה, נאָר אויך די מעינות פון פנימיות התורה בעצמם.
. . . מ'האט שוין פאַרענדיקט אַלע ענינים, און דער ביהמ"ק איז עומד ומוכן למעלה, ועד"ז בנוגע צו אַלע ענינים – איז שוין "הכל מוכן לסעודה", מ'האט אַלע עניינים פאַרטיק ווי אין אַ פאָרמאַכטע תיבה און מ'האט אָפּגעגעבן די תיבה און איר שליסל צו יעדער איד[12],
די איינציקע זאַך אויף וואס מ'ווארט איז – אַז אַ איר זאָל געבן נאָך אַ געשריי, מיט נאָך אַ בקשה ותביעה און נאָך אַ דערמאָנונג: "עד מתי"?!..
און דורך דעם טוט ער אויף אַז משיח צדקנו קומט אריין איצטער אין דעם ביהכנ"ס, און נעמט מיט אַלע אידן דאָ בתוך כלל ישראל אין ארצנו הקדושה, ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לביהמ"ק השלישי.
(משיחות ש"פ דברים, שבת חזן, ת"ב (נדחה), יו"ד אב (לפני ערבית) וי"א אב תנש"א)
תרגום ללשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמדובר לאחרונה כו"כ פעמים, שלפי כל סימני הגאולה "הנה זה (משיח) בא"[1] תיכף ומיד ממש (ומה שמשיח עדיין לא בא אינו מובן כלל).
* * *
ענין זה מתחזק יותר כאשר נמצאים כעת בבית משולש, ביהכנ"ס, ביהמ"ד ובית מעשים טובים וגמילות חסדים, ובמיוחד – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משה שבדורנו – שהוא מעין והכנה לבית המקדש השלישי, שאף הוא בית משולש: ביתי בית תפלה[2], בית תורה (מקום סנהדרין ליד לשכת הגזית[3]), ובית גמילות חסדים (שנמשכת ע"י) הקרבת הקרבנות[4].
. . . ובפרט שנוסף לכך ה"ז גם זמן זכאי – שבת תשעה באב בזמן תפלת מנחה, כשנעשית התגברות חדשה ד(לידת ו)מזל משיח צדקנו, ונוסף לזה – בשנת ה'תנש"א, ר"ת הי' תהי' שנת נפלאות אראנו, עד להנפלאות דהגאולה האמיתית והשלימה (עליהם נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[5]).
ומכל זה מובן – שזמן זה ומקום זה ה"ה זמן ומקום הכי מסוגלים לביאת משיח צדקנו.
ובפשטות – שיהודי מאמין באמונה שלימה, שמשיח צדקנו, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כו'"[6], וכ"משיח ודאי" (עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל"[7]) – נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, הוא מוליך את כל בנ"י בתוך כלל ישראל לארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי,
* * *
בעמדנו באלף הששי עצמו, לאחרי "חצות" האלף, לאחרי שנת ה'ת"ק[8], ולאחרי הקיצים השונים שכבר חלפו, בשנת תר"ח[9] ושנת תרס"ו[10], עד – ההכרזה של נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (בשנות תש"א־תש"ג)[11], אשר בשנים אלו ניתוסף יותר ויותר בגילוי פנימיות התורה. ובהמשך השנים ניתוסף בזה עוד ועוד, עד – הפצת המעינות חוצה בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נידחת בעולם, ולא רק שהגיעו לשם התוצאות והפצת המעינות חוצה, אלא גם המעינות דפנימיות התורה בעצמם.
. . . כבר סיימו כל הענינים, וביהמ"ק עומד ומוכן למעלה, ועד"ז בנוגע לכל הענינים – כבר "הכל מוכן לסעודה", ישנם כל העניינים מוכנים כבתיבה סגורה ונתנו את התיבה והמפתח שלה לכאו"א מישראל[12],
הדבר היחידי שעליו מחכים הוא – שיהודי יצעק עוד צעקה, עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת: "עד מתי"?!..
ועל ידי זה הוא פועל שמשיח צדקנו נכנס עכשיו לבית הכנסת זה, ולוקח את כל בנ"י כאן בתוך כלל ישראל לארצנו הקדושה, ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לביהמ"ק השלישי.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שה"ש ב, ח. ובשהש"ר עה"פ.
- ↑ 2.0 2.1 ישעי' נו, ז.
- ↑ 3.0 3.1 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. פרש"י ר"פ משפטים. מדות פ"ה מ"ד. סנהדרין פו, ב (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.
- ↑ 4.0 4.1 ראה בארוכה מכתב בין עשירי בשבט וט"ו בשבט תשמ"ז (לקו"ש חל"א ע' 235 ואילך). סה"ש תשמ"ז – שיחת ש"פ תרומה. וש"נ.
- ↑ 5.0 5.1 מיכה ז, טו.
- ↑ 6.0 6.1 רמב"ם הל' מלכים פי"א ה"ד.
- ↑ 7.0 7.1 רמב"ם שם.
- ↑ 8.0 8.1 ראה ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254. וש"נ.
- ↑ 9.0 9.1 ראה ס' השיחות תורת שלום ע' 237. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה.
- ↑ 10.0 10.1 ראה שיחת אחש"פ תש"ל (נדפסה בהמשך תרס"ו בהוספות. לקו"ש ח"ז ע' 209).
- ↑ 11.0 11.1 "קול קורא" ב"הקריאה והקדושה" תש"א־תש"ג (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה ע' שסא ואילך. שעז ואילך. תח ואילך. ח"ו ע' תל ואילך).
- ↑ 12.0 12.1 ראה לקו"ש חכ"ח ע' 289. וש"נ.