דבר מלכות/תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דבר מלכות/תרומה (הצגת מקור)

גרסה מ־17:24, 10 ביולי 2025

נוספו 24 בתים ,  10 יולי
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
ויש לומר, דאדרבה: לשון חז"ל "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" בא ללמד, שמיעוט השמחה בחודש אב נכנס באותו תוכן של ריבוי השמחה בחודש אדר ("כשם . . כך"). שכן כוונת ותכלית מיעוט השמחה בחודש אב היא רק בכדי '''להפכו''' מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקו{{הערה|ראה זח"א ד, א.}}.
ויש לומר, דאדרבה: לשון חז"ל "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" בא ללמד, שמיעוט השמחה בחודש אב נכנס באותו תוכן של ריבוי השמחה בחודש אדר ("כשם . . כך"). שכן כוונת ותכלית מיעוט השמחה בחודש אב היא רק בכדי '''להפכו''' מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקו{{הערה|ראה זח"א ד, א.}}.


וזה נפעל ע"י ה"מרבין בשמחה" וה"בריא מזלי'" בחודש אדר, שמהפך גם את ה"ממעטין בשמחה" ו"ריע מזלי'" בחודש אב. ולכן מובן, שעי"ז מתוספת עוד יותר שמחה באדר – נוסף להשמחה מצ"ע בטוב הנראה והנגלה, גם השמחה מזה שמהפכים אז את הענינים הבלתי רצויים (שגורמים ל"ממעטין בשמחה"), באופן שנעשה "ועשה לי מטעמים"{{הערה|תולדות כז, ז.}} לשון רבים<ref name=":0">[[לקוטי אמרים פרק כ"ז|תניא פכ"ז]].}}, הן "ממאכלים ערבים ומתוקים" (מרבין בשמחה באדר מצ"ע) והן "מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש"<ref name=":0" /> (האתהפכא דעניני אב לנהורא ולמיתקו).
וזה נפעל ע"י ה"מרבין בשמחה" וה"בריא מזלי'" בחודש אדר, שמהפך גם את ה"ממעטין בשמחה" ו"ריע מזלי'" בחודש אב. ולכן מובן, שעי"ז מתוספת עוד יותר שמחה באדר – נוסף להשמחה מצ"ע בטוב הנראה והנגלה, גם השמחה מזה שמהפכים אז את הענינים הבלתי רצויים (שגורמים ל"ממעטין בשמחה"), באופן שנעשה "ועשה לי מטעמים"{{הערה|תולדות כז, ז.}} לשון רבים{{הערה|שם=:0|[[לקוטי אמרים פרק כ"ז|תניא פכ"ז]].}}, הן "ממאכלים ערבים ומתוקים" (מרבין בשמחה באדר מצ"ע) והן "מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש"<ref name=":0" /> (האתהפכא דעניני אב לנהורא ולמיתקו).


[ועפ"ז יומתק זה שהציווי להרבות בשמחה מובא דוקא במס' תענית, בסוגיא המדברת אודות הירידה דחודש אב, כולל מיעוט השמחה שבו].
[ועפ"ז יומתק זה שהציווי להרבות בשמחה מובא דוקא במס' תענית, בסוגיא המדברת אודות הירידה דחודש אב, כולל מיעוט השמחה שבו].
שורה 29: שורה 29:
ג. ויובן בהקדים דיוק בפרשתנו:
ג. ויובן בהקדים דיוק בפרשתנו:


בהתחלת פרשתנו בציווי הקב"ה – "ויקחו לי תרומה גו' וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת גו'"<ref name=":1">פרשתנו כה, ב־ג.}} – ידועה השאלה: מדוע מתחילה תרומת המשכן דוקא ב"זהב"{{הערה|ראה בחיי וראב"ע ריש פרשתנו. ועוד.}}?
בהתחלת פרשתנו בציווי הקב"ה – "ויקחו לי תרומה גו' וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת גו'"{{הערה|שם=:1|פרשתנו כה, ב־ג.}} – ידועה השאלה: מדוע מתחילה תרומת המשכן דוקא ב"זהב"{{הערה|ראה בחיי וראב"ע ריש פרשתנו. ועוד.}}?


נוסף על השאלה בכלל, שהדברים היו צריכים להכתב בסדר מן הקל אל הכבד{{הערה|ראה דברי שאול עה"ת כאן.}}, לא זו אף זו – הרי בנדו"ד לכאורה מתאים סדר זה עוד יותר: מכיון שכאן מדובר אודות נדבת המשכן – שהיא חיוב על '''כל''' בנ"י כל אחד לפי נדבת לבו ("ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו גו'"<ref name=":1" />), ובפשטות היו אז בבנ"י חילוקים בין דל ועשיר{{הערה|כמפורש בר"פ תשא בהציווי דתרומת שקלים (שנאמר ביחד עם הציווי (בר"פ תרומה) "ויקחו לי תרומה גו'", "ג' תרומות נאמרו כאן כו'" (פרש"י שם, ב)) – "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". וראה גם כלי יקר פרשתנו כה, ג, שבתרומת המשכן לא היו כולם שוים בה כי אם איש לפי עשרו.{{ש}}ולהעיר ממכילתא ופרש"י עה"פ '''בר"פ משפטים''' "כי תקנה עבד עברי" – "מיד ב"ד שמכרוהו בגנבתו כמו שנאמר אם '''אין לו''' ונמכר בגניבתו". אבל ראה לקו"ש חט"ז ע' 253.}}, ובנדבת המשכן "לא היתה יד כולם שוה בה"{{הערה|פרש"י תשא ל, טו.}} – הרי לכאורה הי' מתאים להתחיל בדברים – כסף או נחושת – שהם מצויים '''יותר''' אצל '''כל''' בנ"י, דברים שבהם הם משתווים יותר, ולאחר מכן למנות זהב ששייך בעיקר אצל יהודים עשירים יותר.
נוסף על השאלה בכלל, שהדברים היו צריכים להכתב בסדר מן הקל אל הכבד{{הערה|ראה דברי שאול עה"ת כאן.}}, לא זו אף זו – הרי בנדו"ד לכאורה מתאים סדר זה עוד יותר: מכיון שכאן מדובר אודות נדבת המשכן – שהיא חיוב על '''כל''' בנ"י כל אחד לפי נדבת לבו ("ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו גו'"<ref name=":1" />), ובפשטות היו אז בבנ"י חילוקים בין דל ועשיר{{הערה|כמפורש בר"פ תשא בהציווי דתרומת שקלים (שנאמר ביחד עם הציווי (בר"פ תרומה) "ויקחו לי תרומה גו'", "ג' תרומות נאמרו כאן כו'" (פרש"י שם, ב)) – "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". וראה גם כלי יקר פרשתנו כה, ג, שבתרומת המשכן לא היו כולם שוים בה כי אם איש לפי עשרו.{{ש}}ולהעיר ממכילתא ופרש"י עה"פ '''בר"פ משפטים''' "כי תקנה עבד עברי" – "מיד ב"ד שמכרוהו בגנבתו כמו שנאמר אם '''אין לו''' ונמכר בגניבתו". אבל ראה לקו"ש חט"ז ע' 253.}}, ובנדבת המשכן "לא היתה יד כולם שוה בה"{{הערה|פרש"י תשא ל, טו.}} – הרי לכאורה הי' מתאים להתחיל בדברים – כסף או נחושת – שהם מצויים '''יותר''' אצל '''כל''' בנ"י, דברים שבהם הם משתווים יותר, ולאחר מכן למנות זהב ששייך בעיקר אצל יהודים עשירים יותר.


ע"ד שמצינו בסדר הנדבות שלאח"ז – שכל הענינים (מלבד זהב בתחלה) הם בהתאם למצב המנדבים: בתחילה באים זהב כסף ונחושת, ששלשתם היו אצל (רוב{{הערה|ראה ראב"ע שם: "ברוב הקהל נמצא".}}) בנ"י, וכל בנ"י ("כל איש") נדבו מזה למשכן. לאחר מכן בא "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים"{{הערה|פרשתנו שם, ד.}} – שע"ז כתוב{{הערה|ויקהל לה, כג.}} שרק "כל איש אשר נמצא אתו תכלת . . הביאו" – "כי לא נמצאו מאלה רק למקצתם"<ref name=":2">רמב"ן עה"פ שם, כב.}}. לאחר מכן{{הערה|פרשתנו שם, ה.}} – "עצי שטים" ("כל איש אשר נמצא אתו") – "כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים"{{הערה|רמב"ן ויקהל שם.}}. והדברים האחרונים – "שמן למאור וגו'", ו"אבני שוהם ואבני מילואים"{{הערה|פרשתנו שם, ו־ז.}} – שרק "הנשיאים הביאו"{{הערה|ויקהל שם, כז.}} (כי ליהודים אחרים לא הי' זאת). [ובפרט לפי הפירוש{{הערה|תנחומא, ת"י ותיב"ע עה"פ.}} ב"והנשיאים הביאו את אבני שוהם" – עננים הביאום].
ע"ד שמצינו בסדר הנדבות שלאח"ז – שכל הענינים (מלבד זהב בתחלה) הם בהתאם למצב המנדבים: בתחילה באים זהב כסף ונחושת, ששלשתם היו אצל (רוב{{הערה|ראה ראב"ע שם: "ברוב הקהל נמצא".}}) בנ"י, וכל בנ"י ("כל איש") נדבו מזה למשכן. לאחר מכן בא "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים"{{הערה|פרשתנו שם, ד.}} – שע"ז כתוב{{הערה|ויקהל לה, כג.}} שרק "כל איש אשר נמצא אתו תכלת . . הביאו" – "כי לא נמצאו מאלה רק למקצתם"{{הערה|שם=:2|רמב"ן עה"פ שם, כב.}}. לאחר מכן{{הערה|פרשתנו שם, ה.}} – "עצי שטים" ("כל איש אשר נמצא אתו") – "כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים"{{הערה|רמב"ן ויקהל שם.}}. והדברים האחרונים – "שמן למאור וגו'", ו"אבני שוהם ואבני מילואים"{{הערה|פרשתנו שם, ו־ז.}} – שרק "הנשיאים הביאו"{{הערה|ויקהל שם, כז.}} (כי ליהודים אחרים לא הי' זאת). [ובפרט לפי הפירוש{{הערה|תנחומא, ת"י ותיב"ע עה"פ.}} ב"והנשיאים הביאו את אבני שוהם" – עננים הביאום].


ועפ"ז – הי' צריך זהב לבוא לאחר כסף ונחושת שכן מספר מועט יותר מבנ"י הביאו זהב מאשר כסף ונחושת.
ועפ"ז – הי' צריך זהב לבוא לאחר כסף ונחושת שכן מספר מועט יותר מבנ"י הביאו זהב מאשר כסף ונחושת.
שורה 39: שורה 39:
דהגם שלבנ"י היה ריבוי זהב וכסף{{הערה|כל כסף וזהב שבעולם (פסחים קיט, א).}} מביזת מצרים וביזת הים – כמאחז"ל{{הערה|בכורות ה, ב. וכ"ה בתנחומא בשלח כה. הובא בפרש"י בא יג, יג (וראה לקו"ש חט"ז ע' 253 הערה *20).}} "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים" – הרי בפשטות הי' אצל (המצריים, ובמילא אצל) בנ"י יותר כסף (ונחושת) מזהב, כי דבר יקר יותר (זהב) ישנו מעט בכמות (ואדרבה: משום כך הוא יקר). ובזה גופא – בעשירות היו חילוקים בבנ"י גופא, כנ"ל.
דהגם שלבנ"י היה ריבוי זהב וכסף{{הערה|כל כסף וזהב שבעולם (פסחים קיט, א).}} מביזת מצרים וביזת הים – כמאחז"ל{{הערה|בכורות ה, ב. וכ"ה בתנחומא בשלח כה. הובא בפרש"י בא יג, יג (וראה לקו"ש חט"ז ע' 253 הערה *20).}} "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים" – הרי בפשטות הי' אצל (המצריים, ובמילא אצל) בנ"י יותר כסף (ונחושת) מזהב, כי דבר יקר יותר (זהב) ישנו מעט בכמות (ואדרבה: משום כך הוא יקר). ובזה גופא – בעשירות היו חילוקים בבנ"י גופא, כנ"ל.


יתירה מזו: נוסף לכך שלבנ"י הי' יותר נחושת מכסף ויותר כסף מזהב – הרי גם למשכן נדבו בנ"י כסף ונחושת יותר מזהב, כמפורש ברמב"ן<ref name=":3">ויקהל שם, כב.}} "וכל איש אשר הניף תנופת זהב לא היו רבים כמרימי הכסף והנחושת ולא היתה הרמת הזהב מרובה ככסף והנחושת". והטעם לכך בפשטות הוא גם, כי לעשיית המשכן וכליו הוצרכו ליותר כסף ונחושת מזהב (כמסופר בפרטיות בפ' פקודי{{הערה|לח, כד ואילך.}}).
יתירה מזו: נוסף לכך שלבנ"י הי' יותר נחושת מכסף ויותר כסף מזהב – הרי גם למשכן נדבו בנ"י כסף ונחושת יותר מזהב, כמפורש ברמב"ן{{הערה|שם=:3|ויקהל שם, כב.}} "וכל איש אשר הניף תנופת זהב לא היו רבים כמרימי הכסף והנחושת ולא היתה הרמת הזהב מרובה ככסף והנחושת". והטעם לכך בפשטות הוא גם, כי לעשיית המשכן וכליו הוצרכו ליותר כסף ונחושת מזהב (כמסופר בפרטיות בפ' פקודי{{הערה|לח, כד ואילך.}}).


ועפ"ז מתחזקת השאלה הנ"ל: מדוע תרומת המשכן מתחילה דוקא ב"זהב"?
ועפ"ז מתחזקת השאלה הנ"ל: מדוע תרומת המשכן מתחילה דוקא ב"זהב"?
שורה 61: שורה 61:
אעפ"כ אומרת התורה, שהמשכן תלוי דוקא בנדבתו ופעולתו של כאו"א מישראל – הן אנשים והן נשים, וגם טף! והיאך יש לאיש פשוט, אשה פשוטה, ואפילו ילד קטן, את הכח לפעול חידוש כזה שהשכינה תשרה בבית גשמי בעולם הזה הגשמי (עד לאופן ד"ושכנתי בתוכם", בתוך כל אחד ואחת מישראל{{הערה|אלשיך עה"פ קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן). ר"ח שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ובכ"מ.}}) – דבר שלא יכול להיות אפילו ב"שמים ושמי השמים"?!
אעפ"כ אומרת התורה, שהמשכן תלוי דוקא בנדבתו ופעולתו של כאו"א מישראל – הן אנשים והן נשים, וגם טף! והיאך יש לאיש פשוט, אשה פשוטה, ואפילו ילד קטן, את הכח לפעול חידוש כזה שהשכינה תשרה בבית גשמי בעולם הזה הגשמי (עד לאופן ד"ושכנתי בתוכם", בתוך כל אחד ואחת מישראל{{הערה|אלשיך עה"פ קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן). ר"ח שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ובכ"מ.}}) – דבר שלא יכול להיות אפילו ב"שמים ושמי השמים"?!


ובפרט שה"ויקחו לי תרומה" צריך להיות "לי לשמי"<ref name=":4">פרש"י עה"פ.}}, כשם שה"ועשו לי מקדש" צריך להיות "לשמי"<ref name=":4" />, היינו שנוסף להנתינה ועשי' בפועל, צריכה להיות גם '''כוונה לשמה'''{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 287.}}. אשר עבודה לשמה (ובפרט בתכלית השלימות) איננה בכל בנ"י, אנשים נשים וטף, כמ"ש הרמב"ם (בהל' תשובה){{הערה|פ"י ה"א.}}, עד ששלימות העבודה לשמה מתוך אהבה ("לא מפני דבר בעולם כו' אלא עושה האמת מפני שהוא אמת") "היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה"{{הערה|רמב"ם שם ה"ב.}}.
ובפרט שה"ויקחו לי תרומה" צריך להיות "לי לשמי"{{הערה|שם=:4|פרש"י עה"פ.}}, כשם שה"ועשו לי מקדש" צריך להיות "לשמי"<ref name=":4" />, היינו שנוסף להנתינה ועשי' בפועל, צריכה להיות גם '''כוונה לשמה'''{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 287.}}. אשר עבודה לשמה (ובפרט בתכלית השלימות) איננה בכל בנ"י, אנשים נשים וטף, כמ"ש הרמב"ם (בהל' תשובה){{הערה|פ"י ה"א.}}, עד ששלימות העבודה לשמה מתוך אהבה ("לא מפני דבר בעולם כו' אלא עושה האמת מפני שהוא אמת") "היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה"{{הערה|רמב"ם שם ה"ב.}}.


ה. והביאור בזה:
ה. והביאור בזה:


הציווי לעשיית המשכן בא דוקא לאחר מתן תורה, וכהמשך למתן תורה – שאז נפעל ה"ובנו בחרת מכל עם ולשון"{{הערה|נוסח ברכת אהבת עולם דתפלת שחרית. וקאי על מ"ת – ראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"ס ס"ד.}}, בחירת הקב"ה בכאו"א מישראל, ודוקא '''בגוף''' היהודי<ref name=":5">[[לקוטי אמרים פרק מ"ט|תניא פמ"ט]] (סט, סע"ב ואילך).}}, שגם בהיותו נשמה בגוף גשמי בעולם הזה הגשמי יהי' הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש"{{הערה|יתרו יט, ו.}}.
הציווי לעשיית המשכן בא דוקא לאחר מתן תורה, וכהמשך למתן תורה – שאז נפעל ה"ובנו בחרת מכל עם ולשון"{{הערה|נוסח ברכת אהבת עולם דתפלת שחרית. וקאי על מ"ת – ראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"ס ס"ד.}}, בחירת הקב"ה בכאו"א מישראל, ודוקא '''בגוף''' היהודי{{הערה|שם=:5|[[לקוטי אמרים פרק מ"ט|תניא פמ"ט]] (סט, סע"ב ואילך).}}, שגם בהיותו נשמה בגוף גשמי בעולם הזה הגשמי יהי' הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש"{{הערה|יתרו יט, ו.}}.


וכידוע{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} שעד מתן תורה היתה הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, ובמתן תורה נעשה ביטול הגזירה, ובנ"י, כפי שנמצאים בתחתונים – הם (באמת) תמיד ב(מצב ד)עליונים, מצד ה"חלק אלוקה ממעל '''ממש'''"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}} שלהם, שהעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו{{הערה|כש"ט בהוספות סקט"ז. וש"נ.}}, "ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}}.
וכידוע{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} שעד מתן תורה היתה הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, ובמתן תורה נעשה ביטול הגזירה, ובנ"י, כפי שנמצאים בתחתונים – הם (באמת) תמיד ב(מצב ד)עליונים, מצד ה"חלק אלוקה ממעל '''ממש'''"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}} שלהם, שהעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו{{הערה|כש"ט בהוספות סקט"ז. וש"נ.}}, "ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}}.
אוחזר מתוך "https://text.chabadpedia.com/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/14045"

תפריט ניווט