2,974
עריכות
ספר הזכרונות פרק נ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ר' יצחק שאול תלה הצלחת המצאתו – בתורה. "לא חידשתי דבר משלי" – אמר – "כי אם לקחתי את הרעיון מהמשנה, הדנה בכלים המקבלים טומאה ושאינם מקבלים טומאה, ובה מוזכרת היתד המפוררת את האדמה תוך כדי חרישה. כאשר ראיתי לראשונה את המחרשות המובאות לבית המלאכה על־ידי האכרים כשלא צמודות אליהן היתדות – עלה בדעתי להוסיף להן את היתדות. כך שהמשנה היא המקור להמצאתי". | ר' יצחק שאול תלה הצלחת המצאתו – בתורה. "לא חידשתי דבר משלי" – אמר – "כי אם לקחתי את הרעיון מהמשנה, הדנה בכלים המקבלים טומאה ושאינם מקבלים טומאה, ובה מוזכרת היתד המפוררת את האדמה תוך כדי חרישה. כאשר ראיתי לראשונה את המחרשות המובאות לבית המלאכה על־ידי האכרים כשלא צמודות אליהן היתדות – עלה בדעתי להוסיף להן את היתדות. כך שהמשנה היא המקור להמצאתי". | ||
לדידו של ר' יצחק שאול היתה המלאכה לא רק מקור לפרנסה כשרה, כי אם גם אמצעי להתקרב לפשוטי העם. כוונתו היתה להתרועע עם היהודים הללו ובדרך זו להעלותם לדרגה רוחנית גבוהה יותר – | לדידו של ר' יצחק שאול היתה המלאכה לא רק מקור לפרנסה כשרה, כי אם גם אמצעי להתקרב לפשוטי העם. כוונתו היתה להתרועע עם היהודים הללו ובדרך זו להעלותם לדרגה רוחנית גבוהה יותר – ע"י נטיעת מדות טובות בנפשם ולימוד תורה אתם, עם כל אחד לפי הבנתו. לחיבתו ומסירותו לאנשים הפשוטים לא היה שיעור. | ||
היתה לו לר' יצחק שאול גם חיבה לחי ולצומח, ולכל בריותיו של הקב"ה. חיבה זו ירש מאביו, ר' ניסן, אשר משחר ילדותו החדיר בו את מדת הרחמים לכל ואת ההכרה כי אף את הזבוב והתולעת אסור לצער, וגם לא את העשבים והעלים, שכן גם הם – כך לימד האב – חשים כאב וצער. | היתה לו לר' יצחק שאול גם חיבה לחי ולצומח, ולכל בריותיו של הקב"ה. חיבה זו ירש מאביו, ר' ניסן, אשר משחר ילדותו החדיר בו את מדת הרחמים לכל ואת ההכרה כי אף את הזבוב והתולעת אסור לצער, וגם לא את העשבים והעלים, שכן גם הם – כך לימד האב – חשים כאב וצער. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ר' ניסן עצמו למד בצעירותו במינסק, והיו לו גם עתה בעיר זו ידידים שאתם ניהל התכתבות. ידידים אלה קירבו את יצחק שאול והשגיחו על התנהגותו. | ר' ניסן עצמו למד בצעירותו במינסק, והיו לו גם עתה בעיר זו ידידים שאתם ניהל התכתבות. ידידים אלה קירבו את יצחק שאול והשגיחו על התנהגותו. | ||
ע"ידים אלה נמנה ר' אברהם אבא, יהודי שהיה אופה במקצועו, אך למדן גדול. תכופות הסביר ליצחק שאול כי לימוד תורה שאינו מבוסס על יראת שמים, קיום מצוות בהידור ובמיוחד על אהבת ישראל, אינו תורה. ר' אברהם אבא לקח אתו את יצחק שאול למפגשים מצומצמים שמשתתפיהם שוחחו על ענינים בעבודת הבורא. בפגישות אלה התוודע יצחק שאול אל יהודי בשם ר' משה ניסן, אחד מן הבטלנים בבית המדרש, יהודי גלמוד אך למדן עצום. בקיאותו הקיפה לא רק את הש"ס, כי אם גם את הרמב"ם אותו ידע כולו בעל־פה. בכל ימות השבוע ניזון מלחם ומים בלבד, ובימי שני וחמישי היה צם לגמרי. ר' משה ניסן לא עסק רק בתורה, כי אם גם בעבודה וגמילות חסדים. הוא האריך בתפלותיו והתמסר גם לעיסוק בספרי מוסר. הוא גם לימד מוסר ברבים. יצחק שאול השתתף בשיעורי המוסר האלה והושפע מהם במדה מכרעת. ר' משה ניסן הצליח לא רק להשריש מדות טובות בלב יצחק שאול, כי אם גם עורר אצלו אהבה בוערת לבריות. | |||
לאחר שחזר יצחק שאול ממינסק להרקי למד אצל ר' עזריאל יוסף , מגיד דמתא, שקיים ישיבה מקומית. ר' עזריאל יוסף היה נוהג לנסוע מפעם לפעם, יחד עם ר' ניסן, אביו של יצחק שאול, ועם אחרים, אל הבעל־שם־טוב. באופן כזה הגיעה תורת החסידות אל יצחק שאול. | לאחר שחזר יצחק שאול ממינסק להרקי למד אצל ר' עזריאל יוסף , מגיד דמתא, שקיים ישיבה מקומית. ר' עזריאל יוסף היה נוהג לנסוע מפעם לפעם, יחד עם ר' ניסן, אביו של יצחק שאול, ועם אחרים, אל הבעל־שם־טוב. באופן כזה הגיעה תורת החסידות אל יצחק שאול. | ||