ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{יישור טקסט|שני הצדדים|צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך{{הערה|ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.</ref> בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"{{הערה|ב"ר פס"א, ד. ועוד.</ref>, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית דברכת המזון.</ref>.

און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פ"ח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו{{הערה|ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).</ref>) – ווי גערעדט בארוכה פריער{{הערה|בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).</ref>: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף){{הערה|ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, ג­ד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג­ד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.</ref>, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם{{הערה|שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג'|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י'|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).</ref> (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),

און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה{{הערה|ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא בתהלים פ"ח כו'.</ref>, ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה{{הערה|[[אגרת התשובה פרק י"א|אגה"ת פי"א]].</ref>,

ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון{{הערה|ראה מפרשי תהלים ד, א.</ref> גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל{{הערה|רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.</ref>, און וואָס אַלע אידן ווילן,

ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין{{הערה|מכילתא ופרש"י בא יב, מא.</ref>, זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.

ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא{{הערה|סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).</ref> (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת{{הערה|ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).</ref>),

און במיוחד – מוצאי פון שבת '''הגדול''' עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"{{הערה|בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).</ref>,

און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"{{הערה|נשא ז, עב.</ref> בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו{{הערה|שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).</ref> יום נטל '''עשר''' עטרות"{{הערה|שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)].

וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.</ref> בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – '''אחד''' עשר{{הערה|ראה בארוכה השיחה ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.</ref> בניסן{{הערה|שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.</ref>) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה{{הערה|ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.</ref> ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,

און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה){{הערה|עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|השיחה ביום]] – סה"ש שם ע' 389 ואילך).</ref> – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און '''מ'גרייט''' זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"{{הערה|הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.</ref>, און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>.

אמן כן יהי רצון{{הערה|ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.</ref>.

[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך{{הערה|שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.</ref>].