11,477
עריכות
ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך{{הערה|ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.}} בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"{{הערה|ב"ר פס"א, ד. ועוד.}}, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית דברכת המזון.}}. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך{{הערה|ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.}} בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"{{הערה|ב"ר פס"א, ד. ועוד.}}, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית דברכת המזון.}}. | ||
און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק | און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו{{הערה|ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).}}) – ווי גערעדט בארוכה פריער{{הערה|בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).}}: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף){{הערה|ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, גד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, גד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.}}, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם{{הערה|שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג'|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י'|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).}} (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן), | ||
און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה{{הערה|ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא | און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה{{הערה|ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא ב[[תהלים פרק פח|תהלים פ"ח]] כו'.}}, ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה{{הערה|[[אגרת התשובה פרק י"א|אגה"ת פי"א]].}}, | ||
ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון{{הערה|ראה מפרשי תהלים ד, א.}} גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל{{הערה|רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, און וואָס אַלע אידן ווילן, | ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון{{הערה|ראה מפרשי תהלים ד, א.}} גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל{{הערה|רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, און וואָס אַלע אידן ווילן, | ||