11,494
עריכות
שיחת בלק תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}} | {{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}} | ||
== משיחות ש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוז ה'תנש"א == | == משיחות ש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוז ה'תנש"א == | ||
א. ענינו המיוחד של יום השבת שחל בו שבעה עשר בתמוז (שהצום נדחה{{הערה|רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה. טושו"ע או"ח סתק"נ ס"ג.}}) – יש לבאר בב' אופנים: | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ענינו המיוחד של יום השבת שחל בו שבעה עשר בתמוז (שהצום נדחה{{הערה|רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה. טושו"ע או"ח סתק"נ ס"ג.}}) – יש לבאר בב' אופנים: | ||
א) בפשטות: כיון שיום השבת אסור בתענית, ועאכו"כ תענית הקשורה עם ענינים בלתי־רצויים ("ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן"{{הערה|רמב"ם שם ה"א.}}), שהרי שבת "אין עצב בה"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ב סה"ז. הובא בתוד"ה מ"ד – מו"ק כג, ב.}}, ויתירה מזה, שיום השבת הוא יום של שמחה ("וביום שמחתכם אלו השבתות"{{הערה|ספרי בהעלותך יו"ד, יו"ד.}}) ותענוג ("וקראת לשבת עונג"{{הערה|ישעי' נח, יג.}}) – נדחית התענית מפני השבת ליום ראשון שלאחרי השבת{{הערה|ולהעיר, שאף שבענינים מסויימים מקילים בתענית נדחה, הרי, בנוגע לכללות ענין התענית באחד בשבת יש חומר מיוחד, שיוצאים "מעונג שבת לצום" (שמטעם זה לא היו אנשי מעמד מתענין באחד בשבת (תענית רפ"ד)).}}. | א) בפשטות: כיון שיום השבת אסור בתענית, ועאכו"כ תענית הקשורה עם ענינים בלתי־רצויים ("ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן"{{הערה|רמב"ם שם ה"א.}}), שהרי שבת "אין עצב בה"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ב סה"ז. הובא בתוד"ה מ"ד – מו"ק כג, ב.}}, ויתירה מזה, שיום השבת הוא יום של שמחה ("וביום שמחתכם אלו השבתות"{{הערה|ספרי בהעלותך יו"ד, יו"ד.}}) ותענוג ("וקראת לשבת עונג"{{הערה|ישעי' נח, יג.}}) – נדחית התענית מפני השבת ליום ראשון שלאחרי השבת{{הערה|ולהעיר, שאף שבענינים מסויימים מקילים בתענית נדחה, הרי, בנוגע לכללות ענין התענית באחד בשבת יש חומר מיוחד, שיוצאים "מעונג שבת לצום" (שמטעם זה לא היו אנשי מעמד מתענין באחד בשבת (תענית רפ"ד)).}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב. וביאור הענין: | ב. וביאור הענין: | ||
יום התענית – בחיצוניותו הו"ע בלתי־רצוי, עינוי שהוא היפך הרצון והעונג, אבל בפנימיותו הו"ע טוב, כלשון הכתוב{{הערה|ישעי' נח, ה. וראה תניא אגה"ת ספ"ב.}} "יום רצון לה'". | יום התענית – בחיצוניותו הו"ע בלתי־רצוי, עינוי שהוא היפך הרצון והעונג, אבל בפנימיותו הו"ע טוב, כלשון הכתוב{{הערה|ישעי' נח, ה. וראה [[אגרת התשובה פרק ב'|תניא אגה"ת ספ"ב]].}} "יום רצון לה'". | ||
ובפרטיות יותר בנוגע ל"צום הרביעי", הראשון מד' ימי הצומות המפורשין בקבלה ("צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי") – שבחיצוניותו הו"ע בלתי־רצוי הקשור עם החורבן והגלות, אבל בפנימיותו הו"ע טוב, כמרומז גם בהקביעות ד"צום הרביעי" ביום '''שבעה עשר''' בחודש, בגימטריא "'''טוב'''"{{הערה|ויש לומר, שענין זה מרומז גם ביום התענית שנדחה ליום '''י"ח''' תמוז – "'''חי'''", שבזה מודגש הענין הטוב שבתענית, "'''לחיותם''' ברעב", שה"רעב" (תענית) עצמו הו"ע של חיות (ראה לקו"ת שה"ש יד, ב. ובכ"מ).}}, ועד לשלימות הטוב בגאולה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טוב" ל"גאולה" – "אם יגאלך טוב יגאל" (לשון הכתוב – רות ג, יג. וראה אוה"ת בחוקותי ע' תרמא. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ב. ועוד).}} (האמיתית ו)השלימה, כיון שהכוונה והתכלית דכללות ענין החורבן והגלות אינו אלא כדי לבוא להעילוי והשלימות דהגאולה (האמיתית והשלימה), היינו, שהגלות הו"ע חיצוני, ופנימיותו היא הגאולה. | ובפרטיות יותר בנוגע ל"צום הרביעי", הראשון מד' ימי הצומות המפורשין בקבלה ("צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי") – שבחיצוניותו הו"ע בלתי־רצוי הקשור עם החורבן והגלות, אבל בפנימיותו הו"ע טוב, כמרומז גם בהקביעות ד"צום הרביעי" ביום '''שבעה עשר''' בחודש, בגימטריא "'''טוב'''"{{הערה|ויש לומר, שענין זה מרומז גם ביום התענית שנדחה ליום '''י"ח''' תמוז – "'''חי'''", שבזה מודגש הענין הטוב שבתענית, "'''לחיותם''' ברעב", שה"רעב" (תענית) עצמו הו"ע של חיות (ראה לקו"ת שה"ש יד, ב. ובכ"מ).}}, ועד לשלימות הטוב בגאולה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טוב" ל"גאולה" – "אם יגאלך טוב יגאל" (לשון הכתוב – רות ג, יג. וראה אוה"ת בחוקותי ע' תרמא. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ב. ועוד).}} (האמיתית ו)השלימה, כיון שהכוונה והתכלית דכללות ענין החורבן והגלות אינו אלא כדי לבוא להעילוי והשלימות דהגאולה (האמיתית והשלימה), היינו, שהגלות הו"ע חיצוני, ופנימיותו היא הגאולה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ג. ומעין זה – ביום התענית שחל בשבת: | ג. ומעין זה – ביום התענית שחל בשבת: | ||
כיון שיום השבת הוא יום רצון{{הערה|וכמ"ש '''במנחת''' שבת "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" (תהלים סט, יד. וראה זח"ג קכט, א).}}, "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|נוסח ברכת העמידה דש"ק.}}, ועד שקשור עם הגאולה, כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}} – לכן, כשחל בו יום התענית, לא שייך בו ענין ה"צום" הקשור עם החורבן והגלות, כי אם הענין ד"ששון ושמחה" הקשור עם הגאולה. | כיון שיום השבת הוא יום רצון{{הערה|וכמ"ש '''במנחת''' שבת "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" ([[תהלים פרק ס"ט|תהלים סט, יד]]. וראה זח"ג קכט, א).}}, "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|נוסח ברכת העמידה דש"ק.}}, ועד שקשור עם הגאולה, כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}} – לכן, כשחל בו יום התענית, לא שייך בו ענין ה"צום" הקשור עם החורבן והגלות, כי אם הענין ד"ששון ושמחה" הקשור עם הגאולה. | ||
וענין זה מודגש בהאכילה ושתי' ביום התענית שחל בשבת, שמצוה "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רמב.}}, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שם ס"ב.}}, "תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם"{{הערה|רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז.}} (בשר שמן ויין ישן{{הערה|ראה תניא פ"ז: "האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם . . בשביל לקיים מצות עונג שבת".}}) – שבזה מודגש לא רק '''שלילת העינוי''' דהעדר האכילה ושתי', הענין הבלתי־רצוי דיום התענית, אלא גם (ובעיקר) '''השמחה והתענוג''' שבאכילת בשר שמן ושתיית יין ישן (שאולי י"ל שביום התענית שחל בשבת צריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה, כדי לשלול הקס"ד של מיעוט בזה בגלל יום התענית{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד ע' 1091. ועוד.}}), הענין הטוב דיום התענית, שמתהפך ליום טוב לששון ולשמחה. | וענין זה מודגש בהאכילה ושתי' ביום התענית שחל בשבת, שמצוה "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רמב.}}, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שם ס"ב.}}, "תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם"{{הערה|רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז.}} (בשר שמן ויין ישן{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]]: "האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם . . בשביל לקיים מצות עונג שבת".}}) – שבזה מודגש לא רק '''שלילת העינוי''' דהעדר האכילה ושתי', הענין הבלתי־רצוי דיום התענית, אלא גם (ובעיקר) '''השמחה והתענוג''' שבאכילת בשר שמן ושתיית יין ישן (שאולי י"ל שביום התענית שחל בשבת צריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה, כדי לשלול הקס"ד של מיעוט בזה בגלל יום התענית{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד ע' 1091. ועוד.}}), הענין הטוב דיום התענית, שמתהפך ליום טוב לששון ולשמחה. | ||
ויש לומר, שבאכילת דגים גדולים ובשר שמן ושתיית יין ישן בסעודת שבת שחל בו יום התענית (שאולי כנ"ל י"ל שצריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה) מרומזת גם '''הסעודה''' שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים ("ועמך כולם צדיקים"{{הערה|ישעי' ס, כא. סנהדרין ר"פ חלק.}}) '''לעתיד לבוא''', שבה יאכלו מבשר הלויתן ושור הבר וישתו יין המשומר{{הערה|ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}}, אשר, נוסף על הענינים הרוחניים המרומזים בזה שנתבארו בדרושי חסידות{{הערה|החל מדרושי רבינו הזקן (לקו"ת ר"פ שמיני), ובדרושי אדמו"ר האמצעי (תו"ח תולדות יב, ד ואילך) – באופן של "רחובות הנהר", ובדרושי הצ"צ (ראה ספר הלקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך לעת"ל (ע' תרמו ואילך). וש"נ) – באופן שכלול מכל חלקי התורה, ובריבוי מראי מקומות כו', ועד"ז בדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז.}}, תהי' גם סעודה '''גשמית''', כידוע{{הערה|רמב"ן בשער הגמול בסופו. וראה לקו"ת צו טו, ג. דרושי ש"ש סה, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית (דרמ"צ יד, ב). אוה"ת חוקת ס"ע תתט. ועוד.}} ששלימות השכר דימות המשיח (כשיבטלו הצומות ויהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) אינו בגן עדן, ש"אין בו לא אכילה ולא שתי'"{{הערה|ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.}} (מעין ודוגמת יום התענית), אלא בעולם התחי' (שנקרא בכ"מ "עולם הבא"{{הערה|ולדוגמא: במשנה שאומרים בהקדמה לפרקי אבות בשבתות הקיץ "כל ישראל יש להם חלק '''לעולם הבא''' שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו'" (סנהדרין ר"פ חלק) – שקאי על עולם התחי', כמובן מדברי הגמרא (שם) בביאור המשך דברי המשנה "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . האומר אין תחיית המתים מן התורה", "הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהי' לו חלק '''בתחיית המתים''', שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה".}}), לנשמות '''בגופים''' דוקא, ועד שהנשמה תהי' ניזונית מן הגוף{{הערה|ראה הנסמן בלקו"ש ח"כ ע' 44, וחכ"א ע' 88.}}. | ויש לומר, שבאכילת דגים גדולים ובשר שמן ושתיית יין ישן בסעודת שבת שחל בו יום התענית (שאולי כנ"ל י"ל שצריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה) מרומזת גם '''הסעודה''' שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים ("ועמך כולם צדיקים"{{הערה|ישעי' ס, כא. סנהדרין ר"פ חלק.}}) '''לעתיד לבוא''', שבה יאכלו מבשר הלויתן ושור הבר וישתו יין המשומר{{הערה|ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}}, אשר, נוסף על הענינים הרוחניים המרומזים בזה שנתבארו בדרושי חסידות{{הערה|החל מדרושי רבינו הזקן (לקו"ת ר"פ שמיני), ובדרושי אדמו"ר האמצעי (תו"ח תולדות יב, ד ואילך) – באופן של "רחובות הנהר", ובדרושי הצ"צ (ראה ספר הלקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך לעת"ל (ע' תרמו ואילך). וש"נ) – באופן שכלול מכל חלקי התורה, ובריבוי מראי מקומות כו', ועד"ז בדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז.}}, תהי' גם סעודה '''גשמית''', כידוע{{הערה|רמב"ן בשער הגמול בסופו. וראה לקו"ת צו טו, ג. דרושי ש"ש סה, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית (דרמ"צ יד, ב). אוה"ת חוקת ס"ע תתט. ועוד.}} ששלימות השכר דימות המשיח (כשיבטלו הצומות ויהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) אינו בגן עדן, ש"אין בו לא אכילה ולא שתי'"{{הערה|ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.}} (מעין ודוגמת יום התענית), אלא בעולם התחי' (שנקרא בכ"מ "עולם הבא"{{הערה|ולדוגמא: במשנה שאומרים בהקדמה לפרקי אבות בשבתות הקיץ "כל ישראל יש להם חלק '''לעולם הבא''' שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו'" (סנהדרין ר"פ חלק) – שקאי על עולם התחי', כמובן מדברי הגמרא (שם) בביאור המשך דברי המשנה "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . האומר אין תחיית המתים מן התורה", "הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהי' לו חלק '''בתחיית המתים''', שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה".}}), לנשמות '''בגופים''' דוקא, ועד שהנשמה תהי' ניזונית מן הגוף{{הערה|ראה הנסמן בלקו"ש ח"כ ע' 44, וחכ"א ע' 88.}}. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ברוב השנים שהשבתות הם רק '''באמצע''' ג' השבועות ד"בין המצרים" – מודגש יותר (בתחילה ובסוף) הענין '''הבלתי־רצוי''' ד"בין המצרים", החורבן והגלות, ובהמשך לזה (ולאח"ז{{הערה|והפירוש ד"'''מקדים''' רפואה" כאן הוא (לא באופן ש"לא אשים עליך" מלכתחילה, אלא) באופן שמקדים האפשרות והנתינת־כח לרפא החולי.}}) מודגש הצורך בתיקון, והתיקון בפועל, ע"י השבתות שענינם גאולה. | ברוב השנים שהשבתות הם רק '''באמצע''' ג' השבועות ד"בין המצרים" – מודגש יותר (בתחילה ובסוף) הענין '''הבלתי־רצוי''' ד"בין המצרים", החורבן והגלות, ובהמשך לזה (ולאח"ז{{הערה|והפירוש ד"'''מקדים''' רפואה" כאן הוא (לא באופן ש"לא אשים עליך" מלכתחילה, אלא) באופן שמקדים האפשרות והנתינת־כח לרפא החולי.}}) מודגש הצורך בתיקון, והתיקון בפועל, ע"י השבתות שענינם גאולה. | ||
משא"כ בשנים ששבעה עשר בתמוז (התחלת ג' השבועות) חל בשבת (וכן תשעה באב, סיום ג' השבועות, חל בשבת) – י"ל שעיקר ההדגשה היא על ה"'''טוב'''" די"ז תמוז וד"בין המצרים"{{הערה|כ"א יום, וסימנך "אך טוב לישראל" (תהלים עג, א), כ"א יום דשקדים טובים (ראה לקו"ת ס"פ קרח). וראה בארוכה סה"ש תש"נ ח"ב ע' 7־566.}}, שה"מיצר" הוא '''הכנה והקדמה''' (ובמילא ה"ה גם בכלל) לה"'''מרחב'''" האמיתי והשלם דגאולה האמיתית והשלימה, שלכן, התחלתם וסיומם ביום השבת שענינו גאולה. | משא"כ בשנים ששבעה עשר בתמוז (התחלת ג' השבועות) חל בשבת (וכן תשעה באב, סיום ג' השבועות, חל בשבת) – י"ל שעיקר ההדגשה היא על ה"'''טוב'''" די"ז תמוז וד"בין המצרים"{{הערה|כ"א יום, וסימנך "אך טוב לישראל" ([[תהלים פרק ע"ג|תהלים עג, א]]), כ"א יום דשקדים טובים (ראה לקו"ת ס"פ קרח). וראה בארוכה סה"ש תש"נ ח"ב ע' 7־566.}}, שה"מיצר" הוא '''הכנה והקדמה''' (ובמילא ה"ה גם בכלל) לה"'''מרחב'''" האמיתי והשלם דגאולה האמיתית והשלימה, שלכן, התחלתם וסיומם ביום השבת שענינו גאולה. | ||
ובסגון אחר קצת: בשבתות שבאמצע ג' השבועות (ברוב השנים) מודגש בעיקר שלילת הענין הבלתי רצוי ד"בין המצרים" – תיקון החורבן והגלות; ואילו בשבתות שבהתחלת וסיום ג' השבועות (כבקביעות שנה זו) מודגש בעיקר הענין הטוב ד"בין המצרים" – שלא נרגש החורבן והגלות, אלא ההכנה לגאולה. | ובסגון אחר קצת: בשבתות שבאמצע ג' השבועות (ברוב השנים) מודגש בעיקר שלילת הענין הבלתי רצוי ד"בין המצרים" – תיקון החורבן והגלות; ואילו בשבתות שבהתחלת וסיום ג' השבועות (כבקביעות שנה זו) מודגש בעיקר הענין הטוב ד"בין המצרים" – שלא נרגש החורבן והגלות, אלא ההכנה לגאולה. | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
י. ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה דלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ובנין ביהמ"ק השלישי ככניסה להתחלת ימות המשיח – ובהקדמה: | י. ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה דלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ובנין ביהמ"ק השלישי ככניסה להתחלת ימות המשיח – ובהקדמה: | ||
אף שאמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, א.}} שמשיח בא "בהיסח הדעת", אין זה בסתירה ח"ו '''למחשבה והתבוננות''' באופן של "'''דעת'''" ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק"{{הערה|תניא ספ"ג.}}) בעניני משיח וגאולה [ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח, "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות, ככל פרטי הדברים האמורים לעיל (ס"ז־ח)] – כי, "היסח הדעת" פירושו "'''למעלה''' מן הדעת"{{הערה|תניא אגה"ק (קה, ב).}}, היינו, שלאחרי שענין זה חודר בדעתו (ע"י המחשבה וההתבוננות כו'), ה"ז נעשה אצלו באופן שב(היסח ו)למעלה מן הדעת. | אף שאמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, א.}} שמשיח בא "בהיסח הדעת", אין זה בסתירה ח"ו '''למחשבה והתבוננות''' באופן של "'''דעת'''" ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ג'|תניא ספ"ג]].}}) בעניני משיח וגאולה [ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח, "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות, ככל פרטי הדברים האמורים לעיל (ס"ז־ח)] – כי, "היסח הדעת" פירושו "'''למעלה''' מן הדעת"{{הערה|תניא אגה"ק (קה, ב).}}, היינו, שלאחרי שענין זה חודר בדעתו (ע"י המחשבה וההתבוננות כו'), ה"ז נעשה אצלו באופן שב(היסח ו)למעלה מן הדעת. | ||
ובנוגע לפועל – למרות ה"שטורעם" שבדבר בתקופה האחרונה בשנה זו, תהא שנת נפלאות אראנו, לאחרי ראיית הנפלאות המעידות שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", רואים שישנו קושי ("עס קומט אן שווער") להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה. | ובנוגע לפועל – למרות ה"שטורעם" שבדבר בתקופה האחרונה בשנה זו, תהא שנת נפלאות אראנו, לאחרי ראיית הנפלאות המעידות שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", רואים שישנו קושי ("עס קומט אן שווער") להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה. | ||
| שורה 155: | שורה 155: | ||
ובהמשך לזה באים כל פרטי הענינים שבפרשת פנחס – "פינחס זה אליהו", שכבר "אתא אליהו מאתמול . . לבית דין הגדול"{{הערה|עירובין מג, ב.}} – מנין העשירי דכל בנ"י, חלוקת הארץ [דכיון שכבר נשלמו כל מ"ב המסעות שבמדבר העמים במשך זמן הגלות, עד לירדן ירחו, נכנסים לארץ ישראל, מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה, ומעבר לירדן מערבה, ומחלקים את הארץ בגורל לכל בנ"י, כמבואר בפרטיות בהמשך הפרשיות מטות ומסעי], והקרבת הקרבנות, הן הקרבנות דכל יום, הן הקרבנות דשבת, והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}. | ובהמשך לזה באים כל פרטי הענינים שבפרשת פנחס – "פינחס זה אליהו", שכבר "אתא אליהו מאתמול . . לבית דין הגדול"{{הערה|עירובין מג, ב.}} – מנין העשירי דכל בנ"י, חלוקת הארץ [דכיון שכבר נשלמו כל מ"ב המסעות שבמדבר העמים במשך זמן הגלות, עד לירדן ירחו, נכנסים לארץ ישראל, מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה, ומעבר לירדן מערבה, ומחלקים את הארץ בגורל לכל בנ"י, כמבואר בפרטיות בהמשך הפרשיות מטות ומסעי], והקרבת הקרבנות, הן הקרבנות דכל יום, הן הקרבנות דשבת, והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}. | ||
ולומדים ה"תורה חדשה מאתי תצא" באופן ד"'''אלה''' הדברים", מראה באצבעו ואומר זה, לימוד באופן של '''ראי''''{{הערה|לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ.}}, "והיו עיניך '''רואות''' את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}, "'''יראה''' אל אלקים בציון"{{הערה|תהלים פד, ח.}}, "'''ותחזינה עינינו''' בשובך לציון", "כי{{הערה|שם סט, לו.}} אלקים יושיע ציון גו' וישבו שם גו'"{{הערה|לאחרי (חלק זה ד)השיחה ניגנו ניגון על פסוק זה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד מלא קומתו ורקד בשמחה רבה ('''המו"ל''').}}, "ישבו ישרים את פניך"{{הערה|שם קמ, יד.}}, תיכף ומיד ממש. | ולומדים ה"תורה חדשה מאתי תצא" באופן ד"'''אלה''' הדברים", מראה באצבעו ואומר זה, לימוד באופן של '''ראי''''{{הערה|לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ.}}, "והיו עיניך '''רואות''' את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}, "'''יראה''' אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק פ"ד|תהלים פד, ח]].}}, "'''ותחזינה עינינו''' בשובך לציון", "כי{{הערה|שם סט, לו.}} אלקים יושיע ציון גו' וישבו שם גו'"{{הערה|לאחרי (חלק זה ד)השיחה ניגנו ניגון על פסוק זה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד מלא קומתו ורקד בשמחה רבה ('''המו"ל''').}}, "ישבו ישרים את פניך"{{הערה|שם קמ, יד.}}, תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | ||