11,494
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד־י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב == | == משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד־י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
א. אין פרשת כי תשא געפינט מען אַ דבר חידוש: | א. אין פרשת כי תשא געפינט מען אַ דבר חידוש: | ||
| שורה 90: | שורה 91: | ||
ויש לומר אַז די דרגא פון בי"ת איז ניט נאָר בנוגע צו כללות הבריאה (הצמצום), נאָר אויך בנוגע צו די תוצאות וואָס קומען דערפון אַרויס, ביז אויך דער ענין החטא ושבירה כו' (וואָס איז אַרויס דורך דעם צמצום כו', כנ"ל ס"ו), | ויש לומר אַז די דרגא פון בי"ת איז ניט נאָר בנוגע צו כללות הבריאה (הצמצום), נאָר אויך בנוגע צו די תוצאות וואָס קומען דערפון אַרויס, ביז אויך דער ענין החטא ושבירה כו' (וואָס איז אַרויס דורך דעם צמצום כו', כנ"ל ס"ו), | ||
ווי חסידות{{הערה|תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך (יג, א ואילך). ובכ"מ (נסמן בלקו"ש חי"ח ע' 395 הערה 45).}} איז מבאר דעם מאמר חז"ל{{הערה|תנחומא וישב ד.}} עה"פ{{הערה|[[תהלים פרק | ווי חסידות{{הערה|תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך (יג, א ואילך). ובכ"מ (נסמן בלקו"ש חי"ח ע' 395 הערה 45).}} איז מבאר דעם מאמר חז"ל{{הערה|תנחומא וישב ד.}} עה"פ{{הערה|[[תהלים פרק סו|תהלים סו, ה]].}} "נורא עלילה על בני אדם", אַז דער חטא עה"ד איז געקומען דורך דעם וואָס "עלילה נתלה בו" (באדם הראשון) – אַז דאָס וואָס "לפעמים גובר הרע דיצה"ר על האדם ויחטא" איז עס דערפאַר וואָס "מלמעלה הסיתו עליו היצה"ר להביאו לחטא זה"{{הערה|ל' התו"ח שם.}}. | ||
וואָרום אידן מצד עצמם זיינען כלל וכלל ניט שייך צו ענין החטא ח"ו{{הערה|ובלשון הזהר (ח"ג יג, רע"ב. טז, א) "נפש כי תחטא – תווהא".}}, און דער גאַנצער ענין קומט נאָר צוליב דעם וואָס דער אויבערשטער בחסדו הגדול האָט געוואָלט ברענגען אידן צו אַן עלי' הכי גדולה (העכער ווי מצבם מצ"ע), דעריבער איז "עלילה נתלה בו" און עס ווערט אַ ירידה לפי שעה (ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך"{{הערה|ישעי' נד, ז.}}) ובחיצוניות (נאָר למראית עינים), בכדי ברענגען די עלי' שלא בערך, און ניט נאָר אַן עלי' לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), נאָר אַן עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל. ווי עס וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה – וואָס קומט דורך דער ירידה גדולה אין גלות – אַ גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואדרבה – עס קומען נאָך צו עליות, עלי' אחר עלי' עד אין קץ, "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק | וואָרום אידן מצד עצמם זיינען כלל וכלל ניט שייך צו ענין החטא ח"ו{{הערה|ובלשון הזהר (ח"ג יג, רע"ב. טז, א) "נפש כי תחטא – תווהא".}}, און דער גאַנצער ענין קומט נאָר צוליב דעם וואָס דער אויבערשטער בחסדו הגדול האָט געוואָלט ברענגען אידן צו אַן עלי' הכי גדולה (העכער ווי מצבם מצ"ע), דעריבער איז "עלילה נתלה בו" און עס ווערט אַ ירידה לפי שעה (ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך"{{הערה|ישעי' נד, ז.}}) ובחיצוניות (נאָר למראית עינים), בכדי ברענגען די עלי' שלא בערך, און ניט נאָר אַן עלי' לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), נאָר אַן עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל. ווי עס וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה – וואָס קומט דורך דער ירידה גדולה אין גלות – אַ גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואדרבה – עס קומען נאָך צו עליות, עלי' אחר עלי' עד אין קץ, "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק פד|תהלים פד, ח]].}}. נוסף אויף דעם כלל וואָס כל ירידה איז צורך עלי', איז בנוגע צו אידן – די ירידה אַליין באמת קיין ירידה ניט, נאָר דער וועג צו אַן עלי' נעלית יותר שלא בערך. | ||
ועד"ז בנוגע צו דעם חטא העגל (וואָס איז דוגמת חטא עה"ד) – כמפורש אין גמרא{{הערה|ע"ז ד, סע"ב.}}, אַז "לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה", "לא היו ישראל ראוין לאותו מעשה", נאָר "גזירת המלך היתה כו' כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה"{{הערה|פרש"י שם.}}. | ועד"ז בנוגע צו דעם חטא העגל (וואָס איז דוגמת חטא עה"ד) – כמפורש אין גמרא{{הערה|ע"ז ד, סע"ב.}}, אַז "לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה", "לא היו ישראל ראוין לאותו מעשה", נאָר "גזירת המלך היתה כו' כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה"{{הערה|פרש"י שם.}}. | ||
| שורה 144: | שורה 145: | ||
ולאחרי זה קומט ברכות השחר און תפלת שחרית, ומביהכנ"ס לביהמ"ד{{הערה|ראה סוף ברכות. ועוד.}} – דער כללות האל"ף פון עבודת היום. | ולאחרי זה קומט ברכות השחר און תפלת שחרית, ומביהכנ"ס לביהמ"ד{{הערה|ראה סוף ברכות. ועוד.}} – דער כללות האל"ף פון עבודת היום. | ||
דערנאָך קומט דער בי"ת אין דער עבודה יומית פון אַ אידן – "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב"{{הערה|[[תהלים פרק | דערנאָך קומט דער בי"ת אין דער עבודה יומית פון אַ אידן – "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב"{{הערה|[[תהלים פרק קד|תהלים קד, כג]].}}, ער גייט אַרויס (מביהכנ"ס וביהמ"ד) אין וועלט (דער בי"ת פון "בראשית ברא גו'") צו טאָן די עבודה במשך כל היום כולו, "הנהג בהן מנהג דרך ארץ"{{הערה|ברכות לה, ב.}}, זיין התלבשות והתעסקות בעניני העולם באופן פון משאו ומתנו באמונה{{הערה|ראה שבת לא, א.}}. | ||
דערנאָך, בסיום וחותם היום קומט דער גימ"ל – דער גמר ושלימות פון עבודת היום, ווען ער מאַכט אַ חשבון הנפש וסך־הכל פון אַלע זיינע ענינים ומעשים במשך היום, ובכללות – טוט ער דאָס אין תפלת ערבית, ביז סיומה – "אך צדיקים יודו לשמך גו'"{{הערה|[[תהלים פרק | דערנאָך, בסיום וחותם היום קומט דער גימ"ל – דער גמר ושלימות פון עבודת היום, ווען ער מאַכט אַ חשבון הנפש וסך־הכל פון אַלע זיינע ענינים ומעשים במשך היום, ובכללות – טוט ער דאָס אין תפלת ערבית, ביז סיומה – "אך צדיקים יודו לשמך גו'"{{הערה|[[תהלים פרק קמ|תהלים קמ, יד]].}}, אַ הודאה לה' (אַזוי ווי "מודה אני" בבוקר), אָבער אַלס גמר ושלימות העבודה, ביז – קריאת שמע שעל המטה, און ער גיט זיך אינגאַנצן אַוועק צו דעם אויבערשטן – "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|[[תהלים פרק לא|שם לא, ו]].}}. | ||
ועד"ז זיינען דאָ די דריי ענינים בכללות עבודתו פון אַ אידן במשך ימי חייו – לאריכות ימים ושנים טובות – תחלת העבודה, אמצע העבודה, ביז סיום ושלימות העבודה. ועאכו"כ בדורנו זה – דער דור האחרון אין גלות און דור הראשון פון גאולה – לאחרי וואָס מ'האָט שוין דעם ריבוי הכי גדול פון "מעשינו ועבודתינו" פון אידן במשך כל הדורות והשנים שלפני זה, און איצטער האָט מען שוין פאַרענדיקט אויך די לעצטע בירורים – איז איצטער די הדגשה בעיקר ולכל לראש אויף דער סיום ושלימות וגמר העבודה – צו ברענגען דעם גימ"ל פון גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש! | ועד"ז זיינען דאָ די דריי ענינים בכללות עבודתו פון אַ אידן במשך ימי חייו – לאריכות ימים ושנים טובות – תחלת העבודה, אמצע העבודה, ביז סיום ושלימות העבודה. ועאכו"כ בדורנו זה – דער דור האחרון אין גלות און דור הראשון פון גאולה – לאחרי וואָס מ'האָט שוין דעם ריבוי הכי גדול פון "מעשינו ועבודתינו" פון אידן במשך כל הדורות והשנים שלפני זה, און איצטער האָט מען שוין פאַרענדיקט אויך די לעצטע בירורים – איז איצטער די הדגשה בעיקר ולכל לראש אויף דער סיום ושלימות וגמר העבודה – צו ברענגען דעם גימ"ל פון גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש! | ||
| שורה 179: | שורה 180: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | ||