11,477
עריכות
מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה (הצגת מקור)
גרסה מ־18:02, 20 ביולי 2025
, 20 יוליאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
וממשיך בהמאמר, דלהבין זה יש להקדים דאיתא במשנה{{הערה|ברכות יב, סע"ב. בד"ה כימי צאתך הנ"ל "יש להקדים תחלה מה שנתבאר לעיל" בהמאמר שלפניו ד"ה כי בחפזון תש"ח (נדפס בסה"מ הנ"ל ע' 151 ואילך), ושם מובא המשנה שבברכות שם.}} עה"פ<ref name=":0" /> למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח. וצריך להבין, הרי גאולה העתידה תהי' נעלית הרבה יותר מהגאולה דיציאת מצרים [הן בנוגע להגאולה עצמה, שהגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיציאת מצרים{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}, והן בנוגע להגילויים דהגאולה, שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו בהגאולה דיציאת מצרים{{הערה|ע"ד שני הענינים [שבהחצאי ריבוע] ראה בארוכה ד"ה כי בחפזון הנ"ל.}}], ולמה יזכירו לע"ל הגאולה דיציאת מצרים. ומבאר{{הערה|פי"ב (סה"מ שם ע' 164).}} שבהגאולה דיציאת מצרים נתחדש ענין עיקרי – פתיחת הצנור דכל הגאולות, גם דגאולה העתידה. ולכן, כל הימים מהזמן דיציאת מצרים עד גאולה העתידה הם ימי צאתך מארץ מצרים, ימי לשון רבים. ולכאורה יש לומר, שהקשר דשני הענינים שבהמאמר [הענין דימי לשון רבים, וזה שיזכירו יציאת מצרים גם בימות המשיח], הוא, כי הענין דימי לשון רבים הוא לפי שבהגאולה דיציאת מצרים נפתח הצנור דכל הגאולות גם דגאולה העתידה, ולכן יזכירו יציאת מצרים גם בימות המשיח. ולכאורה ביאור זה דורש תוס' ביאור, כי הקשר דשני הענינים הוא ששניהם הם מצד אותו הטעם, ומזה שאומר בהמאמר שלהבין הענין דימי לשון רבים יש להקדים מה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל, משמע, שע"י הענין דזכירת יציאת מצרים מיתוסף ביאור בהענין דימי לשון רבים. | וממשיך בהמאמר, דלהבין זה יש להקדים דאיתא במשנה{{הערה|ברכות יב, סע"ב. בד"ה כימי צאתך הנ"ל "יש להקדים תחלה מה שנתבאר לעיל" בהמאמר שלפניו ד"ה כי בחפזון תש"ח (נדפס בסה"מ הנ"ל ע' 151 ואילך), ושם מובא המשנה שבברכות שם.}} עה"פ<ref name=":0" /> למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח. וצריך להבין, הרי גאולה העתידה תהי' נעלית הרבה יותר מהגאולה דיציאת מצרים [הן בנוגע להגאולה עצמה, שהגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיציאת מצרים{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}, והן בנוגע להגילויים דהגאולה, שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו בהגאולה דיציאת מצרים{{הערה|ע"ד שני הענינים [שבהחצאי ריבוע] ראה בארוכה ד"ה כי בחפזון הנ"ל.}}], ולמה יזכירו לע"ל הגאולה דיציאת מצרים. ומבאר{{הערה|פי"ב (סה"מ שם ע' 164).}} שבהגאולה דיציאת מצרים נתחדש ענין עיקרי – פתיחת הצנור דכל הגאולות, גם דגאולה העתידה. ולכן, כל הימים מהזמן דיציאת מצרים עד גאולה העתידה הם ימי צאתך מארץ מצרים, ימי לשון רבים. ולכאורה יש לומר, שהקשר דשני הענינים שבהמאמר [הענין דימי לשון רבים, וזה שיזכירו יציאת מצרים גם בימות המשיח], הוא, כי הענין דימי לשון רבים הוא לפי שבהגאולה דיציאת מצרים נפתח הצנור דכל הגאולות גם דגאולה העתידה, ולכן יזכירו יציאת מצרים גם בימות המשיח. ולכאורה ביאור זה דורש תוס' ביאור, כי הקשר דשני הענינים הוא ששניהם הם מצד אותו הטעם, ומזה שאומר בהמאמר שלהבין הענין דימי לשון רבים יש להקדים מה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל, משמע, שע"י הענין דזכירת יציאת מצרים מיתוסף ביאור בהענין דימי לשון רבים. | ||
ב) והנה הדיוק (בהמאמר) בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל הוא לכאורה גם בהכתוב כימי צאתך גו', דכיון שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו ביציאת מצרים, מהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה הוא שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביציאת מצרים. ולהוסיף, שהדיוק בהכתוב כימי צאתך גו' הוא לכאורה דיוק גדול יותר מזה שמזכירין יציאת מצרים לע"ל{{הערה|וזה שבד"ה כימי צאתך מביא רק הדיוק בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל – ואינו מביא הדיוק בהכתוב כימי צאתך (אף שזהו התחלת המאמר) – יש לומר, כי הענין דזכירת יציאת מצרים לע"ל שייך להביאור דימי לשון רבים, ראה לקמן סעיף ט.}}. כי זכירת יציאת מצרים לע"ל תהי' רק בדרך טפל{{הערה|ברכות שם (בגמרא).}} [והדיוק בהמאמר הוא שמצד גודל העילוי דגאולה העתידה לגבי הגאולה דיציאת מצרים לא הי' צריך (לכאורה) אז להזכיר יציאת מצרים אפילו בדרך טפל], משא"כ בהכתוב כימי צאתך מארץ מצרים גו' (כימי בכ"ף הדמיון) משמע שעיקר הענין דנפלאות הי' ביציאת מצרים והכתוב מחדש שגם בגאולה העתידה יהיו נפלאות כמו שהיו ביציאת מצרים. והגם שמבואר בכ"מ{{הערה|אוה"ת נ"ך שם סק"ג (ע' תפו) וסק"ז (ע' תפז). אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' קנד.}} דהפירוש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות הוא שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו בימי צאתך מארץ מצרים [כמרז"ל{{הערה|יל"ש בשלח רמז רנ – הובא באוה"ת לתהלים שם.}} עה"פ אראנו נפלאות, אראנו מה שלא הראיתי לאבות שהרי נסים ונפלאות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר מהפלא ונפלאות מה שעשיתי עם אבות וכן הוא אומר{{הערה|[[תהלים פרק | ב) והנה הדיוק (בהמאמר) בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל הוא לכאורה גם בהכתוב כימי צאתך גו', דכיון שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו ביציאת מצרים, מהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה הוא שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביציאת מצרים. ולהוסיף, שהדיוק בהכתוב כימי צאתך גו' הוא לכאורה דיוק גדול יותר מזה שמזכירין יציאת מצרים לע"ל{{הערה|וזה שבד"ה כימי צאתך מביא רק הדיוק בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל – ואינו מביא הדיוק בהכתוב כימי צאתך (אף שזהו התחלת המאמר) – יש לומר, כי הענין דזכירת יציאת מצרים לע"ל שייך להביאור דימי לשון רבים, ראה לקמן סעיף ט.}}. כי זכירת יציאת מצרים לע"ל תהי' רק בדרך טפל{{הערה|ברכות שם (בגמרא).}} [והדיוק בהמאמר הוא שמצד גודל העילוי דגאולה העתידה לגבי הגאולה דיציאת מצרים לא הי' צריך (לכאורה) אז להזכיר יציאת מצרים אפילו בדרך טפל], משא"כ בהכתוב כימי צאתך מארץ מצרים גו' (כימי בכ"ף הדמיון) משמע שעיקר הענין דנפלאות הי' ביציאת מצרים והכתוב מחדש שגם בגאולה העתידה יהיו נפלאות כמו שהיו ביציאת מצרים. והגם שמבואר בכ"מ{{הערה|אוה"ת נ"ך שם סק"ג (ע' תפו) וסק"ז (ע' תפז). אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' קנד.}} דהפירוש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות הוא שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו בימי צאתך מארץ מצרים [כמרז"ל{{הערה|יל"ש בשלח רמז רנ – הובא באוה"ת לתהלים שם.}} עה"פ אראנו נפלאות, אראנו מה שלא הראיתי לאבות שהרי נסים ונפלאות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר מהפלא ונפלאות מה שעשיתי עם אבות וכן הוא אומר{{הערה|[[תהלים פרק קלו|תהלים קלו, ד]].}} לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו], מ"מ, מזה שהכתוב אומר שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו '''כימי צאתך מארץ מצרים''', משמע דבהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו ב' מעלות. שהנפלאות יהיו נפלאות גדולות ביותר, נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים. ועוד מעלה, שהנפלאות אז יהיו כימי צאתך מארץ מצרים. ועיקר החידוש והמעלה הוא (לא שהנפלאות אז יהיו נפלאות גדולות ביותר, אלא) זה שהנפלאות אז יהיו כימי צאתך מארץ מצרים. | ||
ג) והענין הוא{{הערה|בהבא לקמן (בכל הסעיף) – ראה גם סה"מ מלוקט ח"ד ע' רכה־ו. '''וש"נ'''.}}, דבנסים יש (בכללות) שני סוגים. נסים שלמעלה מהטבע [כהנסים שהיו ביציאת מצרים, הפיכת מים לדם וכו' ועד להנס דקריעת ים סוף שנהפך ים ליבשה], ונסים המלובשים בדרכי הטבע. ובהם עצמם שלשה אופנים (בכללות). שלבושי הטבע הם באופן שניכר שהם רק לבוש להנס שמתלבש בהם. כנסים דחנוכה ופורים, ועד"ז כל הנסים שמברכים עליהם ברכת הנסים (נפל עליו כותל וניצל, וכיו"ב{{הערה|סדר ברה"נ לאדה"ז פי"ג ס"א.}}), דעם היותם מלובשים בדרכי הטבע מ"מ ניכר בגילוי הנס שבהם. למטה מזה – שלבושי הטבע מעלימים על הנס שמלובש בהם, אבל מ"מ ניכר שאירע דבר בלתי רגיל, כמו ארבעה שצריכים להודות{{הערה|ברכות נד, ב.}}, דעל נסים אלו אין מברכים ברכת הנסים אבל מביאים עליהם קרבן תודה ומברכים עליהם ברכת הגומל{{הערה|וראה סדר ברה"נ שם פי"ג ס"ז דלפי דיעה אחת כל מי שהי' בסכנה וניצול (לא רק ארבעה שמנו חכמים) צריך לברך ברכת הגומל.}}. למטה מזה – שלבושי הטבע מעלימים ומסתירים לגמרי על הנס, עד שאין ניכר כלל שאירע דבר בלתי רגיל. כמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו ואמרו רז"ל{{הערה|נדה לא, א.}} אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו. | ג) והענין הוא{{הערה|בהבא לקמן (בכל הסעיף) – ראה גם סה"מ מלוקט ח"ד ע' רכה־ו. '''וש"נ'''.}}, דבנסים יש (בכללות) שני סוגים. נסים שלמעלה מהטבע [כהנסים שהיו ביציאת מצרים, הפיכת מים לדם וכו' ועד להנס דקריעת ים סוף שנהפך ים ליבשה], ונסים המלובשים בדרכי הטבע. ובהם עצמם שלשה אופנים (בכללות). שלבושי הטבע הם באופן שניכר שהם רק לבוש להנס שמתלבש בהם. כנסים דחנוכה ופורים, ועד"ז כל הנסים שמברכים עליהם ברכת הנסים (נפל עליו כותל וניצל, וכיו"ב{{הערה|סדר ברה"נ לאדה"ז פי"ג ס"א.}}), דעם היותם מלובשים בדרכי הטבע מ"מ ניכר בגילוי הנס שבהם. למטה מזה – שלבושי הטבע מעלימים על הנס שמלובש בהם, אבל מ"מ ניכר שאירע דבר בלתי רגיל, כמו ארבעה שצריכים להודות{{הערה|ברכות נד, ב.}}, דעל נסים אלו אין מברכים ברכת הנסים אבל מביאים עליהם קרבן תודה ומברכים עליהם ברכת הגומל{{הערה|וראה סדר ברה"נ שם פי"ג ס"ז דלפי דיעה אחת כל מי שהי' בסכנה וניצול (לא רק ארבעה שמנו חכמים) צריך לברך ברכת הגומל.}}. למטה מזה – שלבושי הטבע מעלימים ומסתירים לגמרי על הנס, עד שאין ניכר כלל שאירע דבר בלתי רגיל. כמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו ואמרו רז"ל{{הערה|נדה לא, א.}} אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו. | ||